​

כעת באודיטוריום הכנסת: 11 שנים לעקירה מגוש קטיף וצפון השומרון

יו"ר הכנסת אדלשטיין: "עוד לא נולד הפיוס או השקט במקום בו עוקרים נטוע"

ברגעים אלה מתקיים באודיטוריום ע"ש שילנסקי אירוע לציון 11 שנים לעקירה מגוש קטיף וצפון השומרון בכנסת שנערך מטעם יו"ר הכנסת יולי יואל אדלשטיין בשיתוף מרכז קטיף וועד מתיישבי גוש קטיף. באירוע משתתפים גם שר החקלאות ח"כ אורי אריאל וראש האופוזיציה ח"כ יצחק הרצוג. הנושא יצוין היום גם בדיון במליאת הכנסת.

יו"ר הכנסת יולי יואל אדלשטיין: "אחת-עשרה השנים שחלפו מאז נעקרו אלפים מביתם ומסביבת חייהם, ללא תכלית וללא הצדקה, אין בהן כדי לרפא את השבר העמוק שיצרה העקירה הזו. גוש קטיף היה ספינת הדגל של ההתיישבות במובנים רבים: תושביו היו אידיאליסטים, מלח הארץ בלי שום מירכאות; חקלאים ועובדי כפיים, אנשי תורה וחינוך, ומעל כולם משוך היה חוט של חסד ושל נתינה, של ערבות הדדית ומסירות נפש. דווקא משום כך, אני מביט היום אל המציאות הישראלית המצולקת מהעקירה ההיא, וגם מהפינוי האלים בעמונה שהתרחש בחורף לאחר מכן, ואומר כאן היום באופן ברור, בעיקר נוכח החששות מפני פינוי מכאיב נוסף של משפחות מבתיהן בעמונה: אנחנו למודי ניסיון. אל לנו לוותר עוד על חבלי ארץ! עוד לא נולד הפיוס או השקט במקום שבו עוקרים נטוע. מהמקום בו מגרשים אנשים מביתם, לא יכול לצמוח טוב. תחת ההרס והחורבן, נחזק את ההתיישבות. נבצר את אחיזתנו בארץ הזו על מרחביה. נוסיף לבנות, בכל מקום שיש בו חיים, ובמקום שאויבינו זורעים אלימות והרג, נזרע אנחנו חיים ונפיח תקווה".

ראש האופוזיציה ח"כ יצחק הרצוג: "היה לי חשוב לבא לכאן היום ולהצדיע לכם כי מעבר למחלוקות הפוליטיות, אחים כולנו, והאתגר שעמדנו בו היה אתגר פוליטי שלא עמדנו בו אי פעם. אין ספק שמעבר לכל הסוגיות ולמרות הכעס והתסכול, החשוב הוא שלא הגענו למצב של 'איש את רעהו חיים בלעו'. אני מייצג מחנה שתמך במהלך הזה והפקת הלקחים היא שאסור שדבר כזה יתבצע בצורה חד-צדדית אלא בהסכמה של שני הצדדים. את הויכוחים הפוליטיים נשאיר במליאה. באתי להצדיע לכם ולאחל לכולכם בהצלחה". 

שר החקלאות ח"כ אורי אריאל: "שנה אחר שנה אנחנו נפגשים בארועים מסוג זה ועדיין לא תמה המלאכה. עדיין רבות המשפחות שלא הצלחנו להביא אל מחוז חפצן, אל המנוחה והנחלה. במבט לאחור לא היתה שום תכלית לאומית לגירוש הזה. במבחן התוצאה זה כשלון של 100%. אני מצדיע להורים ולבני הנוער שלמרות החששות לשבר בקרב אוכלוסיית המתיישבים, הם ממשיכים להתגייס לצבא ולחברה בצורה משמעותית כפי שהיה בעבר. מבחינה רעיונית נשאר עם צמד המילים 'נזכור ונחזור'".