הכנסת הגישה היום את תשובתה לעתירה שהוגשה נגד חוק משאל עם. החוק קובע כי כל הסכם מדיני, או החלטת ממשלה, שבהם נקבע כי מדינת ישראל מוותרת על שטח ריבוני שלה, חייבים להיות מאושרים במשאל עם (וזאת לאחר אישורם בכנסת ברוב של 61 ח"כים). העותר, ד"ר מוחמד ותד, טען כי היות שמדובר בשינוי משטרי עקרוני, היה על הכנסת לחוקקו כ"חוק יסוד" ולא כ"חוק רגיל", ומשלא עשתה זאת - יש לפסול את החוק.
בית המשפט העליון דן בעתירה בהרכב מורחב של שבעה שופטים בראשות המשנה לנשיא בית המשפט העליון, כב' השופטת מרים נאור, ובנובמבר 2012 אף הוציא צו על-תנאי נגד הכנסת והמדינה.
בתשובתה מהיום, טוענת הכנסת באמצעות היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד איל ינון ועו"ד גור בליי, כי אין מקום להתערבותו של בית המשפט בחוק ולפסילתו. בפתח התשובה מסבירה הכנסת כי יחודו של תיק זה הוא בכך שלראשונה בית המשפט מתמקד בעילה חוקתית שאינה מבוססת בעיקרה על טענה כי קיימת סתירה בין החוק ובין חוקי היסוד הקיימים, ואף אינה מבוססת על פגם כלשהו בתוכנו של החוק או של ההסדר שנקבע בו. במקום זאת, מתמקד בית המשפט בשאלה אם נפל פגם בעצם העובדה שהסדר משאל העם נקבע בחוק רגיל ולא בחוק-יסוד.
הכנסת טוענת כי התערבות שיפוטית במצב מסוג זה, תהווה צעד מרחיק-לכת מבחינת היקף הביקורת השיפוטית על חקיקת הכנסת ומבחינת האיזונים שבין הרשות השופטת והרשות המחוקקת, וכי אין מקום שבית המשפט ינקוט צעד כזה, בוודאי לא ביחס לחוק משאל עם שאינו פוגע בעקרונות יסוד בתחום זכויות האדם או בתחום המשטרי.
עוד טוענת הכנסת כי החוק זכה לתמיכה יוצאת דופן בכנסת, בכך שאושר בכל הקריאות ברוב העולה על 61 חברי כנסת, וכי יש להתחשב גם בתמיכה רחבה זו משבאים לבחון את חוקתיותו.
