מליאת הכנסת דחתה בקריאה טרומית את הצעת חוק איסור טיפול המרה לקטין, התשע"ו-2016 של חברת הכנסת יעל גרמן וקבוצת חברי הכנסת.

מוצע לקבוע כי טיפולי המרת נטיה מינית או זהות מגדרית של קטין או הפנית קטין לטיפולים אלה ייחשבו לעוולה אזרחית עבורה ניתן לדרוש פיצוי ללא הוכחת נזק.

בדברי ההסבר נכתב: "מזה למעלה מעשור נתקלים טיפולי המרה בהתנגדות ברורה וגוברת מצד גופים מקצועיים בתחום הבריאות בכלל ובריאות הנפש בפרט. התנגדות זו הגיעה גם לישראל, כאשר בשנת 2014 פרסם משרד הבריאות אזהרה נגד טיפולי המרה תוך הבעת עמדה ברורה לגבי אי יעילותם וציון כי קיימות עדויות בדבר נזקים אפשריים. אזהרה זו מבוססת על נייר עמדה של הסתדרות הפסיכולוגים, שקובע כי טיפולי המרה אינם יעילים.

למרות עמדות מקצועיות ואזהרות אלה, עדיין יש המבקשים לבצע טיפולי המרה בכלל ובקטינים בפרט. כתוצאה מכך, חשופים מקבלי טיפולי ההמרה לנזקים פוטנציאלים, וזאת ללא שום הוכחה ליעילות הטיפול. יתרה מזו, טיפולי המרה מציגים אנשים בעלי נטייה מינית או זהות מגדרית שונה כחריגים שיש "להמיר" אותם לנורמה.

במאבק נגד טיפולי ההמרה קטינים נזקקים להגנה מוגברת, שכן הם נתונים ללחצים רבים מסביבתם, מצוותי חינוך, ממטפלים ומבני משפחותיהם, וזאת בתקופה של בלבול וגיבוש אישיותם. נבירה מסוכנת ומיותרת בנפשו של קטין עשויה להותיר צלקות קשות לכל ימי חייו."

ח"כ גרמן: "במשך שנים הדת הכניסה לנו לראש שמי שיש לו נטייה מינית הומוסקסואלית הוא פסול וחייבים להוציא אותו מהחברה ופעם זה היה גם מחוץ לחוק. בכל העולם השכילו להבין שזו שטות גמורה ומקבלים אותם, נותנים להם להינשא ונותנים להם שוויון זכויות מלא. כאן הדת גרמה לכך שמתייחסים להומוסקסואלים כדבר חריג שיש לשנות. הגיע הזמן להבין שזה דבר נורמאלי לחלוטין. כל המחקרים טוענים שטיפולי המרה לא יכולים לשנות ורק מהווים פוטנציאל לנזק. החוק הזה בא לעגן את מה שכל אנשי המקצוע.  הם כולם נורמליים וכך צריך להתייחס אליהם. אין לי ספק שאם היו נותנים היום חופש הצבעה החוק היה עובר".

שרת המשפטים איילת שקד השיבה בם הממשלה: "נוסחה העמום של ההצעה אינו מאפשר לקבוע מה נופל בגדר "טיפול המרה" ומה אינו נחשב כטיפול שכזה. יתר על כן, הצעת החוק מבקשת למגר את תופעת טיפולי ההמרה בקטינים באמצעות יצירת עוולה אזרחית. אולם, כבר כיום עומדת לאדם הסבור שנגרם לו נזק נפשי מטיפולי המרה, האפשרות להגיש תביעה בנזיקין בעילה של רשלנות. כמו כן, אין מקום לפיצוי ללא הוכחת נזק לקטין כלפי מי שנתן  טיפולי המרה. פסיקת פיצוי ללא הוכחת נזק היא חריגה בדיני הנזיקין, אשר קובעים ככלל שתנאי הסף לזכאות לפיצויים בשל עוולה הוא הוכחת קיומו של נזק, קשר סיבתי בינו לבין מעשה העוולה שבגינו תובעים והוכחת שיעורו של הנזק.  הממשלה החליטה לדחות את הדיון בהצעת החוק בשלושה חודשים, אך המציעה החליטה שלא להמתין."

בהצבעה שמית תמכו  26 והתנגדו 38.