​

בעקבות אישור חוק הגמ"חים לקריאה שנייה ושלישית אתמול בוועדה, נסללה הדרך לאישור התקנות המעגנות דיווח וחילופי מידע אודות חשבונות בנק של תושבי מדינות זרות בין רשויות המס בלמעלה מ-100 מדינות בהן ישראל. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "לאחר שהסדרנו את החקיקה, אנחנו מאשרים גם את התקנות בהן הכנסנו שיפורים לטובת האזרח" 

עוד בשורה מוועדת הכספים! הוועדה בראשות ח"כ משה גפני, אישרה היום (ג') את תקנות מס הכנסה שהינן נגזרת מהסכם בין למעלה ממאה מדינות - הסכם ה- CRS (קומון ריפורטינג סטנדרט) עליו חתומה גם מדינת ישראל, הסכם המחייב חילופי מידע בין רשויות המס השונות.

על פי ההסכם על בנקים במדינות השונות לרכז את המידע אודות תושבי מדינות זרות המתגוררים במדינות בהן יש להם חשבונות פיננסים דוגמת חשבונות בנקים והפוך. זאת מתוך מגמה שקיימת מזה מספר שנים בארגונים בינלאומיים שונים, כגון ארגון ה- OECD להגביר את שיתופי הפעולה בין המדינות ובכלל זה, בין רשויות המס השונות, בין השאר על-מנת להעמיק את גביית המס ולהילחם בהעלמת מס. התקנות הללו, שיאפשרו להוציא לפועל את הוראות ההסכם, יחייבו את הבנקים להגיש את המידע אודות אזרחי מדינות מחו"ל שמתגוררים בישראל לרשות המיסים תחילה וזו תעביר את המידע לידי רשויות המס במדינות השונות דנן צד להסכם עם מדינת ישראל.

עפ"י הערכות מדובר בכמיליון לקוחות של הבנקים בישראל, שעשויים להיקרא לבנקים על-מנת למלא תצהירים ודוחות מס שונים. רשות המיסים בישראל מעוניינת ביישום התקנות, במידה רבה, על-מנת שתוכל גם היא לקבל מידע מרשויות מס זרות לגבי אזרחי ישראל המתגוררים בחו"ל או שיש להם חשבונות בנק בחו"ל.

במסגרת התקנות נקבעו תנאי הזיהוי של חשבונות יחידים 'בעלי ערך נמוך' (שאינם עולים על מיליון דולר) ותנאי סיווגם במידת הצורך כחשבונות של תושב מדינה זרה. על פי התקנות יבחן הבנק האם הוא מחזיק מען מגורים עדכני מתועד של בעל חשבון, מצב כזה יכול להעיד על צורך בדיווח. אם הבנק אינו מתבסס על כתובת מתועדת, אזי לגבי החשבון תעשה בדיקה באמצעות סריקה אלקטרונית אחר אינדיקציה אודות רישום תושבות במדינה נוספת - מען מגורים במדינה הזרה, מספר טלפון זר, הוראת קבע להעברת כספים בחשבון מדינה זרה, ייפוי כוח למען במדינה זרה. בנוסף יבחנו אם במסגרת החשבון קיימים מסמכים פורמליים תיעודיים כגון ת.ז או רישיון נהיגה ממדינה זרה. בנוסף נידונו רמת הראיה של הסממנים השונים, כאשר במקרים מסוימים יצטרכו צירוף של תנאים כדי לסווג חשבון ככזה של תושב זר.

גם אם ימצאו סממנים משמעותיים לתושבות במדינה זרה, בנק או מוסד פיננסי לא יסווג חשבון של אדם כשל תושב מדינה זרה לפני שיתאפשר לאותו אדם להסיג על כך. כך יפנה הבנק לאותו אדם ויודיעו לו על כוונתו, והאדם יוכל לפנות לבנק, לבחון את הנסיבות ולהציג תיעוד המראה שהוא אינו בר דיווח.

ביחס לחשבונות בעלי ערך גבוה (בהם למעלה ממיליון דולר) נקבעו הליכי בדיקה מוגברים – חיפוש אלקטרוני כחובה, אם החיפוש האלקטרוני לא הניב את כל הדרוש אזי חיפוש מעמיק אחר תיעוד נייר, חיפוש אחר תיעוד 5 שנים אחורה ועוד.

עוד נידון, מצב בו אדם פותח חשבון חדש, במידה וכבר יש לאותו אדם חשבון באותו מוסד פיננסי המוסד לא חייב לקיים בדיקה נוספת, במידה וזהו חשבון חדש יחיד ויש סממנים שיכולים להצביע על תושבות זרה, אזי אותו אדם יתבקש להעמיד תיעוד עצמי בדומה לחשבון קיים.

בנוסף נידונו רשימת המוסדות שאינם צריכים זיהוי כגון מוסדות פיננסים דוגמת חברות ביטוח, שאין צורך בזיהויים שכן הם גורמים המדווחים מלכתחילה.

במהלך החודשים האחרונים ציינו רשויות המס את החשיבות הגדולה שבהחלת התקנות והשלכת אישורן על המשך פעילותה הפיננסית התקינה של ישראל.

לצד אישור התקנות נקבעה רביזיה על אישורן לבקשת יו"ר הוועדה, נוכח התנגדות האוצר להארכת הטבת המס ליישובי פריפריה בחצי שנה שאושרה אתמול בוועדת הכספים, נוכח תום כהונת הכנסת. לענייו זה ציינה יועמ"ש הוועדה, שגית אפיק כי בכל מקרה נוכח הפיזור היו התקנות נכנסות לארכה אוטומטית בת 7 חודשים.

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני בירך על אישור התקנות: "לפני מספר שבועות סיימנו את הדיון בתקנות, הכנסנו שיפורים שונים שיסייעו לאזרחים בתהליך. רצינו להצביע על התקנות כבר קודם אך היה ויכוח לעניין הגמ"חים, לאחר שאישרנו אתמול את חוק הגמ"חים אמרנו שנביא את התקנות וכך אנחנו עושים".

ח"כ מיקי לוי שלקח חלק במאמצי ההסדרה של התקנות בירך גם הוא על אישור התקנות: "אני שמח שזה קורה לטובת מדינת ישראל וקורא למשרד האוצר להסדיר את עניין הטבות המס, בשביל חצי שנה אין צורך לפגוע במדינת ישראל".