הועדה לביקורת המדינה, דנה היום (שלישי) בהעברת יחידות צה”ל לנגב.
בישיבה הודיע תא”ל (מיל.) חזי משיטה, ראש מנהלת מעבר צה”ל לנגב, כי בששת החודשים הקרובים צפויים להתחיל עבודות העפר למחנות קריית המודיעין במתחם ליקית ליד עומר, ולמחנה אגף התקשוב סמוך לאוניברסיטת באר-שבע.

ח”כ מרינה סולודקין (קדימה) ממלאת-מקום יושב ראש הועדה הדגישה את חשיבות המשימה בפיתוח הנגב והענקת ביטחון לתושביו, ומתחה ביקורת על העיכוב המתמשך. ”שש שנים אחרי החלטת הממשלה עדיין צצות בעיות של מימון ותיאום”, אמרה, וביקשה מנציגי משרד הביטחון כי ידווחו לוועדה אם ימשכו הקשיים בתקצוב התוכנית.



הממונה על מערכת הביטחון במשרד מבקר המדינה, האלוף (מיל.) יעקב אור ציין כי-על פי נתוני צה”ל, מעל 10,000 חיילים, קצינים ואזרחים עובדי צה”ל עתידים לשרת בנגב בעקבות העתקת היחידות. כ-32% מהם הם אנשי קבע אשר כ-64% מהם עוסקים במקצועות טכנולוגיים, בהנדסה ובמדעים מדויקים. עלות העתקת יחידות אמ”ן ויחידות אגף התקשוב מוערכת בכ-23 מיליארד ₪ (לפי נתוני 2009). לדבריו, הסחבת וחוסר התיאום בין משרדי הביטחון, האוצר וראש הממשלה, גורמים לאי-עמידה בזמנים, וכי בגלל אי-הוודאות בנוגע למועד העתקת היחידות - נפגעת יכולת היחידות לשמור את כוח האדם האיכותי שבשורותיהם.



מנכ”ל משרד הביטחון אודי שני הדגיש כי ”זה הפרויקט הכי חשוב שלנו בעשור האחרון, שיחולל שינוי בנוף הארץ. אני מעדיף שאנשי צבא הקבע שיעברו לדרום, יתחילו בשכירות תוך אפשרות לרכישה, כדי לעודד עבורם ועבור משפחותיהם את המעבר”.



חזי משיטה, ראש מנהלת המעבר ציין כי חלק ממימון התוכנית מגיע משיווק קרקעות שבאחזקת צה”ל, והקשר בין השניים מסרבל ומקשה על ביצוע המהלך. הוא קרא לעבודה לאומית להכנת התשתיות בנגב, לרבות חינוך, בריאות, תעסוקה ודיור. לדבריו, ”במסגרת המעבר יעתיקו כ-6,000 אנשי-הקבע את מקום שירותם לנגב, ועל כן חשוב ונדרש לייצר פתרונות דיור ביישובים השונים בנגב. ביקשנו קרקעות לשיווק בכל הנגב לכ-1,700 יחידות דיור, ביישובים כמו באר שבע, דימונה, ירוחם, ערד, כרמית, להבים, גבעות-בר, אופקים, מיתר ועומר. טרם קיבלנו את הקצאת השטח ממינהל מקרקעי ישראל. בירוחם הענקנו רשת-ביטחון של כ-30 מיליון ₪ להקמת שכונה של 50 יח”ד, לאנשי הקבע, ובדגש אוכלוסיית קריית ההדרכה”.



משיטה ציין עוד כי העלייה על הקרקע לקריית המודיעין מתעכבת זמן רב, בשל הצורך במתן פתרון לאוכלוסייה בדואית היושבת כרגע על השטח. ”בלי פתרון סוגיה זו לא נוכל להתחיל את העבודות”, הזהיר. על כך השיב יגאל בוסקילה, מהרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב, כי כבר הוצאו צווי פינוי למשפחות הבדואיות. לטענתו, ”הצענו להם דיור–קבע בהרחבת רהט, חורה, או לקיה, והתחלנו בהליך משפטי לפתרונות אלו. בכל מקרה לא יהיה מצב שהבדואים יפונו ללא שיהיה להם מראש דיור-קבע”.



ח”כ אורי אריאל (האיחוד הלאומי) הוסיף כי כל חברה המקבלת עבודה מצה”ל צריכה להתחייב להקים מפעל באזור, כדי לספק תעסוקה לבנות הזוג של אנשי הקבע, והזהיר כי העיר ערד לא קלטה בינתיים איש צבא קבע אחד, אך בתשומת לב ראויה – הדבר ניתן לפתרון. גם ח”כ רוברט טיבייב (קדימה) ציין כי ”הבאת כל כך הרבה משפחות לאזור לא תצליח, אם לא תהיה תשתית חינוכית. מניסיוני האישי כתושב אופקים, לא הגיעו מפעלים שכבר סיכמנו איתם - בגלל שמערכת החינוך לא התאימה להם. בנוסף לניוד אנשי הקבע עדיף לגייס אנשי קבע מהדרום, כי שני הצדדים ירוויחו מכך”. חגי לוין, כלכלן ממשרד ראש הממשלה השיב כי ”משרדו מלווה את התוכנית וכי הם עוסקים כעת בסוגיות הדחופות ביותר כדי שהטרקטורים יתחילו להתחיל לעבוד בשטח, ולשאר סוגיות תשתיות יש עוד זמן”.



את דברים אלו תקפה ח”כ אורית זוארץ (קדימה), ראש ועדת המשנה המפקחת על העברת הבסיסים לדרום בועדת החוץ והביטחון. זוארץ אמרה כי ”תשובת ראש הממשלה לפיה במשרדו עוסקים כרגע רק בדברים הדחופים ולא באסטרטגיה חמורה בעיני מאוד. כל הנוכחים דיברו על פרויקט לאומי ומאידך יש מערכת של כשלים וליקויים שהופכת פרויקט מורכב לתקוע. העדר המענה התקציבי לתשתיות האזרחיות כחינוך ובריאות, והתליית התקציב בפינוי בסיסים לא-רלוונטיים מחריפה את הפער בין תאריכי היעד למציאות. לא ייתכן שמאז שהתקבלה ההחלטה בחודש אפריל - התקיימה רק ישיבה אחת של ועדת ההיגוי, וגם היום אנחנו שומעים רק כוונות וגמגומים ממשרדי הממשלה.