דיון סוער וטעון במיוחד בעניין מסקנות ועדת טרכטנברג לשינוי כלכלי-חברתי, התקיים הבוקר ג`, בוועדת הכספים. יו”ר הוועדה, ח”כ משה גפני (יהדות התורה), הודיע שבכוונתו ”להתחיל את העבודה על מסקנות הדו”ח ולא להמתין עד לאישורו ע”י הממשלה”. גפני: ”מיד אחרי הדיון עם פרופ` טרכטנברג, אני מעלה לדיון את הרפורמה במס”. בדיון השתתפו למעלה משלושים ח”כים מכל הסיעות.



יו”ר הכנסת, ח”כ ראובן ריבלין (ליכוד) אמר, ש”בקיץ האחרון נפל דבר בישראל, דבר שלא ניתן להתעלם ממנו. הריבון שהוא הציבור, הודיע שאינו מוכן להמתין ארבע שנים להבעת עמדתו”. אך בהמשך הוסיף ריבלין ש”בדמוקרטיה הישראלית יכול כל אחד לומר את דברו אך יש מקום אחד שבו הדברים מוכרעים – ע”י הממשלה ובאישור הכנסת”. ריבלין אמר ש”אפשר לשמור על מסגרת התקציב ולטפל בעניינים הבוערים שהדו”ח מעלה”. בנוגע לקיצוץ המסתמן בביטחון אמר ש”הדבר מצריך דיון מעמיק” וכי ”יש להיזהר מפגיעה בתפקודה השוטף של מערכת הביטחון. הקיצוץ המדובר ייפגע במערך המילואים”. עוד הוסיף, ש”בכל פעם שביקשו לקצץ בביטחון בסופו של דבר הוסיפו”. דבריו זכו לביקורת נוקבת מצד חברי האופוזיציה שטענו ש”מהלכים עלינו אימים בענייני ביטחון”.



יו”ר הוועדה לשינוי כלכלי-חברתי, פרופ` מנואל טרכטנברג, אמר שהוועדה בראשותו יצרה נורמה של הידברות והתייעצות עם הציבור וקרא לממשלה לאמץ אותה”. טרכטנברג האשים את הממשלות בעשור האחרון באחריות לעליות המחירים ”עקב אי הסרת חסמים בפני תחרות ועקב היווצרות כוחות מונופוליסטיים חזקים”. לטענתו, המצוקה החברתית של האזרחים בישראל נובעת מכך ש”השכר בישראל לא עלה בהתאם לשיעור הגידול בתוצר לפנש ולכן האזרח אינו חש בצמיחה”.



טרכטנברג אמר שהמחאה החברתית צודקת ונובעת מכך ש”השדרה המרכזית של החברה בישראל חשה אי צדק”. ”משפחה נורמטיבית בישראל שעובדת ומתפרנסת לא יכולה לכלכל עצמה כראוי ואף לא רואה אופק. החרדה לעתיד היא נחלתם של קבוצות רחבות בציבור כולל אנשים משכילים ועובדים. קיימת תחושת אי צדק כי האי-שוויון גדל. שכבה דקה של מתעשרים שהתעשרו לאו דווקא בגלל יוזמה ופעולת שוק הוגנת. יש קבוצות שלא נושאות בנטל באותה מידה במיסים, בשירות ובתעסוקה. בנוסף, קיימת תחושת ניכור וריחוק, שמוסדות המדינה אינם קשובים ואינם באים לסייע לאזרח וזה מצדו, חש שאינו יכול להשפיע על גורלו”.



טרכטנברג הציג את הצעדים המרכזיים עליהם המליץ בדו”ח הוועדה: הפחתת יוקר המחייה, הרחבת שירותים חברתיים, תמיכה בהורים עובדים, הרחבת התמיכה בחינוך גילאי 0 עד 9. שיפור החינוך והוזלתו, יישום מיידי של חוק חינוך חינם מגיל 3, החלת יום חינוך ארוך לבני 3 עד 9, מיסוי נוסף של הכנסות גבוהות ורווחי הון, מימוש מדיניות דיור בר השגה למגוון אוכלוסיות ע”י הגדלה מסיבית של היצע הדירות, בניית דירות קטנות להשכרה לטווח ארוך, קיום מאבק מוגבר בכוחות המונופוליסטיים, ביטול מכסים להגברת התחרות וביטול המשך הפחתת המיסים הישירים. לדבריו, תקציבים למימוש הדו”ח יעמדו לרשות הממשלה כבר מ- 2012 ובסה”כ בחומש הקרוב מדובר ב- 60 מיליארד ₪. טרכטנברג ציין, ש”30 מיליארד ₪ יבואו מהורדת מיסים עקיפים, נקודות זיכוי, ביטול מכסים וביטול עליית הבלו על הדלק – זה מגיע ישירות לכיס של הצרכן”.



טרכטנברג אמר עוד, שהתקיימו מספר תהליכים שהגבירו את המצוקה, בין השאר ”מס הכנסה שירד בצורה כזו שמיטיבה דווקא עם החזקים בחברה, קיומם של חסמים בפני כניסת שחקנים חדשים לשוק הישראלי ומניעת תחרותיות ע”י התפתחות כוח מונופוליסטי רב וגובר שפירושו – מחירים גבוהים יותר. בנוסף, שורה רחבה של ליקויים בתפקוד השירות הציבורי באופן כזה שתקציבים שהוקצו למטרות חברתיות לא הגיעו בסופו של דבר לאזרח”.



בסיכום קרא טרכטנברג לממשלה ולכנסת, ,לאמץ את הדו”ח ולנצל את ההזדמנות לפתור את המצוקות החברתיות”. יו”ר ועדת הכספים גפני, שיבח את פרופ` טרכטנברג על ”חיבור דו”ח מקיף כל-כך בזמן קצר כל-כך”.