”הכנסת מחוברת לעם ומטפלת בצרכי ציבור, גם אלו הנוגעים לפרט הבודד והנסתרים מעיני העדשה”, כך יו”ר הוועדה לפניות הציבור, ח”כ דוד אזולאי (ש”ס). אזולאי שנכנס לתפקידו בתום המושב האחרון של הכנסת, סקר את עבודת הוועדה בשנים האחרונות והופתע לגלות, שאזרחים ממגזרים שונים, פונים לוועדה ורואים בה כתובת לפתרון מצוקותיהם. מנגד, משרדי הממשלה והרשויות, מעבירים לה דיווחים, דרך קבע ומשפרים את שירותיהם לציבור בעקבות פניות הוועדה.


היו”ר היוצא של הוועדה, ח”כ אורי מקלב (יהדות התורה) אמר ש”מדובר בוועדה שמזהה בעיות התנהלות, בעיות של סחבת וביורוקרטיה, של אטימות וחוסר רגישות מצד משרדי ממשלה, רשויות וחברות פרטיות ומטפלת בהן באופן פרטני. לאחר מכן, הוועדה פועלת לשינויים רוחביים באמצעים שונים. הוועדה פעלה רבות על-מנת למנוע קיבעון ועצלות מחשבתית בקרב נותני שירותים”. מקלב: ”לעיתים פרסום ברור של הנחיות לציבור פותר בעיות מבלי להשקיע משאבים וכל מה שנדרש הוא שינוי בגישה וכאן בדיוק נכנסת עבודת הוועדה”. כך למשל, הוועדה טיפלה בליקויים בשירותי הביטוח הלאומי. לדוגמה, שיפור המענה הטלפוני במוקדי המוסד, לשביעות רצונם של האזרחים. מקלב סיכם את הקדנציה בראשותו ואמר ש”אם הצלחתי להתיר את סבך הביורוקרטיה עבור אזרחים במקרים שונים, הרי שבאתי על שכרי”.

הוועדה שינתה את פניה בשנתיים וחצי האחרונות עד כדי כך, שגם יו”ר הכנסת, ראובן ריבלין (ליכוד), שבעבר התנגד לעצם קיומה, הצהיר שזו ”הפכה לגורם המקשר בין הציבור לכנסת”. דבריו ביטאו רוח חדשה שהביאה עימה עבודת הוועדה ושהפכה את הכנסת ל`כנסת לבוחריה`.

אזולאי מציין, שהוא ”רואה חשיבות עליונה בקיום המוסד של פניות ציבור בכנסת, כיוון שתפקידנו כחברי כנסת, זה קודם כל לסייע לאלו ששלחו אותנו לכאן”. עוד אמר, ש”הטיפול בפניות ציבור אינו נופל בחשיבותו מיתר הפעילות הפרלמנטרית, כי אם להיפך. הטיפול בבעיות שיצרו הממסד או הביורוקרטיה הממסדית, הם מעיקרי שליחותי כנבחר ציבור”. ”אני בכנסת על-מנת למנוע סבל ומכאובים מהאזרחים ומהציבור כולו וטיפול בפנייה פרטית של אדם, חשובה לא פחות מאשר קידום חקיקה חברתית כזו או אחרת” הוסיף.

מבין ועדות הכנסת, הוועדה לפניות הציבור מטפלת במגוון הרחב ביותר של נושאים, כשברוב מוחלט של המקרים, מדובר בפניות אישיות של אזרחים שנתקלו באטימות, בביורוקרטיה בלתי עבירה או סתם בשרירות פקידותית ושירותית. במקרים רבים, עוסקת הוועדה גם בבעיות פרטיות הנוגעות לחברות מסחריות ותובעת מהן ומהרגולטורים, לשפר את הטעון שיפור. הוועדה זיהתה נכון ואף טיפלה בבעיות המטרידות כיום את יושבי המאהלים ואת המחאה החברתית בכלל. כך למשל, הוועדה לפניות הציבור היתה הראשונה שדנה ביוקר תחליפי חלב אם בישראל, בבעיות דיור בקרב השכבות החלשות , בבעיות הנוגעות לשב”ן בבתי החולים ועוד.





להלן מספר מקרים המייצגים את עבודת הוועדה בשנתיים וחצי האחרונות:

מקרה מייצג הינו המקרה של ע`, אם לחייל משוחרר שהשתמש בכספי הפיקדון מקרן לחיילים משוחררים לצורך לימודים במכללת אלבאום. כשסיים את לימודיו, התברר שהמוסד אינו מוכר ע”י המועצה להשכלה גבוהה וע”י משרד התמ”ת וכי לא יוכל לעסוק במקצוע שלמד. אמו, קבלה על-כך שבבואו לממש את הפיקדון, איש לא אמר לו דבר בעניין וכי המענק ירד לטמיון. בעקבות דרישת הוועדה, יצרו משרדי החינוך והתמ”ת מנגנון משותף, כך שלא ניתן יהיה לאשר העברת כספי פיקדון למוסדות לא מוכרים.

במקרה אחר, פעילות הוועדה הובילה לקידום חוק הקובע, שהחישוב הרבעוני לצורך תשלום דמי השתתפות עבור ביקור אצל רופא מומחה בקופות החולים, ייעשה החל ממועד הביקור האחרון של החולה ולא עפ”י רבעון קלנדרי. כלומר, אם חולה ביקר אצל רופא מומחה ב- 1 באפריל, לאחר שביקר אצלו יום קודם ב- 31 במרץ, הביקור השני לא ייחשב כרבעון חדש. כך, דמי ההשתתפות הבאים שיהא עליו לשלם יחולו על ביקור החל מה- 1 ביולי אותה שנה.

הצלחה נוספת, מתבטאת בהעברה תקציבית מהאוצר למשרד השיכון לצורך מימון רכישת דירות עבור זכאי הדיור הציבורי המוגדרים כמקרים הקשים ביותר, בעלי מוגבלויות או משפחות קשות יום עם ילדים בעלי מוגבלויות. מדובר בכאלו שכבר עמדו בכל הקריטריונים והשיגו את כל האישורים לקבלת סיוע ברכישת דירה והימנעות האוצר מההעברה התקציבית, מנעה מהם את מימוש הזכאות. התערבות הוועדה הביאה לסיום הסאגה הזאת, ע”י העברה תקציבית בהיקף של 50 מיליון ₪ למשרד השיכון, באמצע יולי האחרון.

אפילו משרד הרווחה, המתמחה בטיפול במקרי סעד, נעתר לא אחת, לפניות הוועדה ושינה נהלים. כך קרה בעקבות פניית הוועדה הורה להפחית את השתתפותם של בעלי מוגבלויות במימון הסעות למרכזי שיקום. בשנים האחרונות, נאלצו בעלי מוגבלויות רבים לוותר לחלוטין על קצבת הניידות שהם מקבלים מביטוח לאומי לטובת הסעות למרכזי שיקום יומיים. הדבר פגע קשות ביכולתם לקיים חיים נורמליים ולהתנייד גם למטרות נוספות – ביקורים אצל רופאים, פעילויות פנאי וכד`. מנכ”ל משרד הרווחה, נחום איצקוביץ`, נעתר לבקשת הוועדה וכאמור, שינה את ההנחיות בעניין.

הוועדה ממשיכה לסייע ולהקל על אזרחים באשר הם במצוקות ובבעיות שלא עלה בידיהם לפתור ישירות מול הממסד ומול חברות שונות, מסחריות כציבוריות. כך למשל, המשך הטיפול בדרישה לאפשר חנייה חינם בחניוני בתי חולים, לקרובים מדרגה ראשונה של חולים המאושפזים לתקופות ממושכות. עוד בכוונת הוועדה לעקוב אחר דרישתה להקמת מאגר כלי רכב יד שנייה (היסטוריית רכב) לעיון הציבור ע”י משרד התחבורה, לצמצום תופעת הרמאויות בשוק זה. הוועדה ממשיכה לטפל בפניות רבות של לקוחות חברות הכבלים והלוויין וכן חברות הסלולר בענייני חשבונות לקויים, תקלות בהספקת שירותים וכד`. הוועדה ממשיכה לעקוב אחר טיפול משרד הבריאות במערך השירות הפסיכולוגי הציבורי על-מנת להעמיד שירותים נאותים ובמחירים סבירים, בניגוד למערך הפרטי שעולה הון למטופלים וקרוביהם. רשימת הנושאים עוד ארוכה.



לפרטים נוספים: איל קציר, דובר הוועדה 050-6233604, 02-6403658
אתר הכנסת: www.knesset.gov.il