בדברים שנשא בפתח ההצגה ”פולארד” של הקאמרי שהועלתה בכנסת, אמר עוד ריבלין: ”אנחנו מכים היום על חטא מכירת אחינו יהונתן. חשבנו שנסייע לו אם נפעל בשקט, והתבדינו”

”מאז נגזר דינו של פולארד למאסר עולם קרסה חומת ברלין הכבדה תחתיה, אך חומות בית הכלא הפדראלי עומדות בצורות כבעבר. כשנחשף, התנכרנו והתכחשנו אליו, חשבנו שכך נעזור לו. חשבנו שאם נפעל מאחורי הקלעים ניתן יהיה להביא לשיקום האמון בין ישראל לארה”ב, ולפריצת דרך שתביא לשחרורו. אבל התבדינו: מזה עשרים ושש שנים שארה”ב נוהגת ביהונתן ובמדינת ישראל ב”מידת הדין”. כך אמר היום (ב`) יושב ראש הכנסת, ראובן (רובי) ריבלין, בכינוס מיוחד של השדולה למען פולארד לרגל העלאת ההצגה ”פולארד” של הקאמרי במשכן הכנסת.

לדבריו,”חשבתי שעם פטירת אביו של יהונתן יתירו לו ללוות אותו בדרכו האחרונה, כחסד אחרון לאב קשיש. פנינו לסגן נשיא ארצות הברית, ג`ו ביידן, בבקשה לאפשר לפולארד לצעוד אחר מיטת אביו בדרכו האחרונה. אך תקוותינו היו לשווא. חומות הכלא הפדרלי אינן נפתחות ולו לרגע. סירובה של ממשלת ארה”ב לאפשר לפולארד לצאת להלוויית אביו הביאה לתחושת שבר ועלבון בציבור הישראלי, עד כדי יצירת כתם המעיב על יחסי ישראל-ארה”ב”.

ריבלין הוסיף: ”שמו של יהונתן עולה לא פעם כ”קלף” מיקוח ששומרת ארה”ב לקידום המשא ומתן המדיני בין ישראל והפלשתינים. אנו מצפים בכל מאודנו לשובו של אחינו ובשרנו יהונתן, ואולם, אל לאיש להשתמש בו כמשקל נגד לארץ ישראל. יהונתן צריך להשתחרר בזכות ולא בחסד, בדין, ולא כמחווה של רצון טוב.”