רשות המים מסתתרת מאחורי תאגידי המים ומתנערת מאחריותה הציבורית
על התשלום להיקבע בהתאם לשאלה ”מי פותח את הברז?”


”הדבר שצריך להנחות את תאגידי המים בטרם החלטה על ניתוק צרכנים, זה השאלה `מי פותח את הברז?`”, כך היום ג`, יו”ר הוועדה לפניות הציבור, ח”כ אורי מקלב (יהדות התורה), בדיון בעקבות פניות של נכים ואנשים קשי יום, שצברו חובות לתאגידי המים או שאספקת המים לביתם נותקה עקב אי עמידה בתשלומים.
מקלב: ”בל ניתן לאירועים לבלבל אותנו, חרף כל המחאות הציבוריות בזמן האחרון, המחאה הקשה ביותר שנורת רלוונטית וללא מענה, היא בעיית התייקרות המים וההתנהלות הקשוחה של תאגידי המים, המתנהלים כעסקים למטרות רווח, שדבר זולת זה, אינו מעניין אותם”. מקלב קרא לרשות המים, ”להתערב התנהלות התאגידים ולהנחות אותם כיצד לנהוג בצרכנים ובמיוחד, באלו אשר מלכתחילה, אינם יכולים ואף אינם אמורים לשאת בתשלום עבור התעריפים הרגילים לכלל האוכלוסייה”. עוד קרא מקלב לרשות המים, ”להקים ועדות חריגים במסגרת התאגידים, בהן יהיו שותפים רשויות הרווחה והרשויות המקומיות ושבסמכותן יהיה, לקבוע הנחות והקלות עבור נזקקים ועבור אלו שעקב מצבם הבריאותי, נאלצים לצרוך יותר מים”.
ח”כ שלמה מולה (קדימה), טען שהבעיה בנושא המים נעוצה בפער שבין עלות הפקת המים ושאיבתם לבין המחיר לצרכן. לדבריו, המדינה והתאגידים מרוויחים הון מהפער הזה. מולה קרא למקלב, לקדם יחד עם שאר חברי הוועדה, חקיקה שתאפשר מתן הנחה באמצעות חיוב הקמת ועדות ציבוריות שייבחנו מקרים חריגים.
מזה חודשים רבים, שלוועדה, מגיעות פניות קשות, של נכים, חולים במחלות קשות ונזקקים, שצברו חובות כבדים לתאגידי המים ושחלקם נותקו מאספקת המים. מ`, נשוי לנכה ואב לבן נכה בן 17 שאינו מסוגל לתקשר, נאלץ לצרוך מים בכמות גדולה מהממוצע על-מנת לטפל בבנו, עבורו הוא רוכש טיטולים בעלות גבוהה. מ` מקבל חשבונות מים גדולים ומזה חודשים, צובר חובות כבדים לתאגיד הגיחון. מ`, בעל לאישה חולת סרטן, הפך נכה בעקבות פיגוע ועקב מצבו נאלץ לרחוץ עצמו מספר פעמים ביום. מ`: ”צריכת המים שלי היא פי ארבע מאדם רגיל ועתה צברתי חוב של 8,000 ₪ על מים לתאגיד הגיחון. כשפניתי לתאגיד היפנו אותי לעירייה וחוזר חלילה”. עוד סיפר, כיצד לפני זמן מה, נותקה אספקת המים לביתו עקב אי עמידה בתשלומים. ”זה היה ביום שישי, השאירו אותי במשך כל סוף השבוע בלי מים” סיפר. ס`, אם לילד הסובל ממחלת Adhd, צורך המון מים, כיוון שיש לרחוץ אותו מספר פעמים ביום ומכיוון שחלק מהטיפול בו באמצעות מים, דבר המסייע להרגעתו. ס` סיפרה על הקושי שלה לנהל חיים רגילים, שכן לדבריה, אינה יכולה לעבוד, כיוון שלילד אין מסגרת החל מהשעה אחת בצהריים בכל יום ונדרש עבורו טיפול תרופתי יקר. א`, אם לתשעה, גרושה מאדם חולה שאינו מסוגל לשלם מזונות, צברה חובות של אלפי שקלים בעוד היא חיה על קצבת ביטוח לאומי על-סך 2,000 ₪ בחודש בלבד.
יו”ר פורום תאגידי המים ומנכ”ל תאגיד מי לוד, משה אשכנזי, אמר ש”הרגולציה, קרי רשות המים, היא זו שאינה מאפשרת לתאגידים, לפעול עפ”י שיקול דעת במקרים חריגים. פנינו מספר פעמים בבקשה לקבל את הסמכות ואת שיקול הדעת, אך טרם נענינו בעניין”. אשכנזי ציין, כי”עמדת הפורום הינה להתחשב בשכבות החלשות”.
ממונה פניות ציבור ברשות המים, עומר ורדי, טען לחוסר סמכות בעניין של רשות המים וציין, כי ”כלי הניתוק יישאר תמיד: צרכת ולא שילמת – תנותק!” ועורר את זעמו של מקלב, שקרא לו ולהנהלת רשות המים, ש”לא להסתתר מאחורי התאגידים. אתם הרגולטור ובידכם לשנות את הדברים”. מקלב: ”על רשות המים לייצר מנגנון שיאפשר לתאגידים להעניק הנחות לנזקקים”.
יו”ר פורום מים לנזקקים, שמואל יצחקי, טען ש”ממים לא מנתקים”. יצחקי סיפר, שכששימש דירקטור מטעם עיריית ירושלים בחברת הגיחון, פנה אליו ראש הממשלה בדרישה, שלא לנתק את מחנה הפליטים שועפאת ממים, למרות שאין בו שעוני מים ושתושביו אינם משלמים עבור אספקת המים בטענה ש”מים לא מנתקים”. לטענתו, ”ההתייקרות החדה בתעריפי המים, מקורה ברווחי העתק של התאגידים ומהמיסוי של המדינה על המים”.



לפרטים נוספים: איל קציר, דובר הוועדה 050-6233604, 02-6403658
אתר הכנסת: www.knesset.gov.il