חה”כ אורית זוארץ, יו”ר ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים:

”מאמציה של ישראל במאבק נגד הסחר בבני-אדם אינם מספקים”.

”על ישראל לפעול להעמקת מדיניות החקירה והתביעה בתיקי סחר בבני-אדם למטרות עבדות ועבודת כפייה ולמטרות זנות של נשים ישראליות”.
לדברי חה”כ זוארץ, ”מחובתה של המדינה להכיר בנשים ישראליות שמועסקות בזנות כקורבנות עבירה (`סחר פנים-מדינתי`). על הממשלה להגן על זכויות מהגרי עבודה ולהבטיח שמעסיקים יפעלו בהתאם לחוקי העבודה”.

הדברים נאמרו בדיון שהתקיים היום על הפרק המוקדש לישראל בדוח משרד החוץ של ארצות-הברית על המאבק בסחר בבני-אדם לשנת 2009, שיש בו הכרה במאמצי ישראל להיאבק בתופעה ולצדה ביקורת על אכיפה בלתי מספקת.

בדיון אמר סגן שר החוץ חה”כ דני איילון:
” דוח מחלקת המדינה האמריקני משליך על מעמדה הבין-לאומי של ישראל,
אשר נמצאת על סף כניסה לקבוצת המדינות היוקרתית OECD (הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי), המציב קריטריונים חמורים למאבק בסחר בנשים.
איילון הדגיש כי ”ישראל מתייחסת ברצינות לדוח, ושואפת לעלות
לדירוג הראשון בו”

ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים בראשות חה”כ אורית זוארץ ייחדה היום את ישיבתה הראשונה לדיון בנושא הפרק על ישראל בדוח משרד החוץ של ארצות-הברית על המאבק בסחר בבני-אדם לשנת 2009. בדיון השתתפו סגן שר החוץ חה”כ דני איילון, חה”כ ציפי חוטובלי, חה”כ נחמן שי, חה”כ מיכאל בן-ארי, חה”כ שלמה מולה, חה”כ יולי תמיר ונציגי משרדי הממשלה, משטרת ישראל, פרקליטות המדינה, שגרירות ארצות-הברית בישראל, ארגוני זכויות אדם לא ממשלתיים ועוד.

בדוח האחרון של משרד החוץ של ארצות-הברית, שהתפרסם ביוני 2009, דורגה ישראל – כמו בשנה הקודמת – בדרגה השנייה. גם השנה נקבע בדוח כי מדינת ישראל אינה עומדת בקריטריונים המינימליים של מאבק בסחר בבני-אדם, אולם נקבע כי היא עושה מאמצים ניכרים כדי להיאבק בתופעה. כמו בשנה שעברה, גם השנה נקבע כי הממשלה משפרת את מאבקה בעיקר בכל הקשור למאבק בסחר בבני-אדם למטרות זנות, ולעומת זאת מאבקה בסחר בבני-אדם למטרות עבודה נותר לא מספק.

ישראל היא מדינת יעד לעובדים בעלי כישורים מקצועיים נמוכים אשר מגיעים אליה מתאילנד, סין, נפאל, סרי-לנקה, טורקיה, הודו ורומניה, ומשמשת יעד גם לסחר בנשים למטרת ניצול מיני ב”תעשיית” הזנות. נשים קורבנות סחר כאמור מגיעות לישראל בעיקר מחבר המדינות (מרוסיה, אוקראינה, בלרוס, מולדבה ואוזבקיסטן) ומסין. ישראל מוזכרת בדוח גם כמדינת מקור לסחר בנשים למטרות זנות, המועברות בעיקר לבריטניה ולאירלנד. השנה הוזכר בדוח לראשונה סחר בנשים ישראליות למטרות זנות בישראל עצמה.
לפי הדוח, כאשר מדינת ישראל מטפלת במקרים של סחר בבני-אדם למטרות עבודה, הקורבנות אינם מקבלים ממנה שירותים הולמים, כגון שהות במעון וטיפול רפואי ופסיכולוגי. בדוח מודגש כי אומנם ישראל עושה מאמצים ניכרים למנוע סחר בבני-אדם למטרות זנות – באמצעות חקיקה ואכיפה – אולם היא אינה עושה די לאתר קורבנות סחר למטרות עבודה ולסייע להם.
משרד המשפטים מצוין לטובה בדוח, כגוף מטה מוביל בקידום המאבק בסחר בבני-אדם, וכמוהו גם ועדת המנכ”לים בראשות מנכ”ל משרד המשפטים, משה שילה. בין הממצאים החיוביים שצוינו בדוח: המאמץ הגובר של רשויות השלטון לאכוף את חוקי העבודה ואת חוק איסור סחר בבני-אדם; הפעלת המקלט לקורבנות סחר למטרות זנות; צעדי האכיפה והענישה נגד גורמים הקשורים לסחר בבני-אדם למטרות זנות; מבצעי ההסברה של משטרת ההגירה בקרב מעסיקים כדי למנוע ניצול עובדים; פעולות ההסברה של משרד החינוך בנושא סחר בבני-אדם למטרות זנות; הקמת מקלטים והפעלת תוכנית לטיפול בישראליות העוסקות בזנות בישראל; אישור החוק שמבטיח סיוע משפטי חינם לקורבנות סחר בבני-אדם.

עו”ד רחל גרשוני ממשרד המשפטים, המתאמת הבין-משרדית למאבק בסחר בבני-אדם, אמרה בדיון שיש קושי בביסוס תיקים של סחר בבני-אדם למטרות עבדות ועבודת כפייה בשל קשיים בזיהוי הקורבנות. לדבריה, ”אומנם הדוח האמריקני מאזכר רק כתב אישום אחד שהוגש בעבירה של עבדות, אך יש לציין את מאמצי החקירה האינטנסיביים שנוקטות מינהלת ההגירה והפרקליטות שמלווה אותה. מדובר בתיקים לא פשוטים, של אוכלוסיית עובדים זרים שאינם מתלוננים, ואף נוטים שלא לספר על דברים, והמעביד נתפס בעיניהם כבעל סמכות (עניין תרבותי). משרד המשפטים עובד כעת על פיתוח ערכת תרבות והטמעת זיהוי העובדים הזרים. המשטרה עושה את עבודתה בתהליך”. אשר לתופעה המכונה ”סחר פנים מדינתי”, כלומר סחר בנשים ישראליות למטרות זנות בישראל, ציינה עו”ד גרשוני: ”איננו יודעים את ממדיה של תופעה זו”.

עו”ד ליאנה בלומנפלד-מגד מפרקליטות המדינה אמרה: ”אנו בשלב לא בשל מבחינת ניהול הליכים פליליים; חוק איסור סחר בבני-אדם הוא חוק חדש, אנו מנסים ללמוד אותו, לבסס כיווני חקירה ולגבש לבתי-המשפט תיקים מובהקים, כאשר ההלכה לא מגובשת עדיין”. עו”ד בלומנפלד-מגד הדגישה כי הדרישה היא שראיות המוגשות לבתי-המשפט בתיקי סחר למטרות עבדות ועבודת כפייה יהיו ”למעלה מספק סביר”.

נצ”מ דורית בן-מאיר, ראש זרוע הגירה ביחידה הכלכלית במשטרת ישראל, דיווחה לוועדה כי בעקבות החלטת הממשלה הועברו 200 תקנים של שוטרי אכיפה של מינהלת ההגירה, ”שהיו למעשה העיניים שלנו בשטח” – אל מנהלת ההגירה החדשה של משרד הפנים.
לדברי נצ”מ בן-מאיר ”מדובר ב-200 שוטרים שהשקענו בהם, לימדנו אותם, ועתה הם עברו למקומות אחרים”. בעקבות השינויים המבניים הועברו 113 קצינים וחוקרים (שהיו קודם לכן במינהלת ההגירה) ליחידה ”להב 443”, זרוע ביחידה הכלכלית של משטרת ישראל.

בסיכום הדיון אמרה יו”ר הוועדה, חה”כ אורית זוארץ: ”משמעות הביקורת על ישראל בדוח מחלקת המדינה היא שחלק מרשויות השלטון האמונות על אכיפה, תביעה והגנה לא הפנימו עדיין את הוראות חוק איסור סחר בבני-אדם, שנחקק לפני שלוש שנים כמעט, באוקטובר 2006. כדי שישראל תוכל לעלות לקבוצת המדינות הראשונה עליה להגביר את שיתוף הפעולה בין הרשויות הממשלתיות, בהתאם לסטנדרטים שקבע הקונגרס האמריקני, להגביר את מאמצי האכיפה ולהרחיב את שיתוף כל חלקי החברה במאבק בסחר בבני-אדם”.


מצורף הפרק על ישראל בדוח משרד החוץ של ארצות-הברית, ותרגומו לעברית.



לפרטים נוספים: סיגלית עדרי, מנהלת הוועדה, 050-6233622