תקינות ההליך בוועדה

בחינת השתלשלות הדברים מעלה כי לאור הכללים הנהוגים בכנסת בעניין זימון ישיבות ועדה, קיום ישיבות ועדות בזמן המליאה וקביעת תוספות לסדר היום של הוועדות, אין כל בסיס לטענה בדבר אי-חוקיות ישיבת הוועדה או ההחלטה שהתקבלה בה. גם העובדה שהוועדה כונסה 20 דקות ממועד הזימון, ולא חצי שעה כפי שהנחה יו”ר הוועדה, אין בה כדי לפגום בחוקיות הישיבה, שכן כאמור אין כיום כלל המחייב זמן המתנה מינימלי בין שליחת הזימון לבין כינוס הישיבה, ובוודאי בהינתן העובדה שמדובר ביום ובשעה שבה נכחו רוב רובם של חברי הכנסת במשכן.
גם הטענה לפיה מטרת ההסמכה לא נמסרה בהזמנה, ולכן נפל פגם בכינוס הישיבה אין לה על מה שתסמוך, שכן כאמור ההסמכה לא נתבקשה, לא בעל-פה ולא בכתב, לעניין מסוים, כפי שנעשה גם במקרים קודמים.
בזמנו את הישיבה פעל חה”כ חסון בתיאום הן עם יו”ר הכנסת (בשל הצורך לקבל את אישורו לישיבה בזמן המליאה), אשר סבר שמדובר בעניין פרוצדוראלי גרידא, ובשל ניהול המליאה באותה עת לא יכל להתעמק בטיב הבקשה, והן עם הצוות המקצועי של הוועדה, אשר סבר אף הוא, על סמך התקדימים, כי בקשה זו של מבקר המדינה אין בה כל חריגה ואין מניעה לקיים בעניינה ישיבה דחופה בשל היציאה לפגרה.

זאת ועוד, אין כל ראיה לכך שחה”כ חסון או צוות הוועדה ידעו כי מדובר בהסמכה שנועדה לחקירה בעניינו של ראש הממשלה, שכן מבקר המדינה לא נתן, לא בפנייתו בע”פ ולא במכתבו, וגם לא בדברי עוזרו בפני הוועדה, כל אינדיקציה לכך, ועניין זה עלה רק בשעות הערב, כתוצאה מפרסומים בתקשורת.


בקשות לרוויזיה על החלטת הוועדה


סעיף 110 לתקנון הכנסת, מאפשר לכל חבר כנסת לבקש דיון מחדש (רוויזיה) לגבי כל החלטה שמקבלת ועדה. לעניין החלטות המונחות על שולחן הכנסת (כמו הצעות חוק שאושרו בוועדה) קובע התקנון כי ניתן לבקש רוויזיה כל עוד ההחלטה ”טרם הונחה על שולחן הכנסת.” לעניין החלטות שאינן מונחות על שולחן הכנסת קובע הנוהג כי ניתן לבקש רוויזיה עד למועד שבו יושב ראש הוועדה חותם על המכתב המודיע על קבלת ההחלטה.
בהתאם לסעיף האמור הוגשו בקשות לרוויזיה על החלטת הוועדה. לדברי יו”ר הוועדה, הוא מסר על ההחלטה למבקר המדינה עם סיום הישיבה, וכן חתם על הודעה שבה נרשמה החלטת הוועדה, וזאת בטרם הוגשו הבקשות לרוויזיה. בירור עם מנהלת הוועדה מעלה כי אין בידי מנגנון הוועדה כל תיעוד להודעתו של יו”ר הוועדה, וכי הודעה זו לא הוכנה על ידי צוות הוועדה. בירור עם חה”כ חסון העלה כי אכן ההודעה הוכנה על ידי עוזרו הפרלמנטרי.
היות שחתימת יו”ר הוועדה על החלטת הוועדה היא אקט פורמלי משפטי, שיש בו כדי לקבוע את סופיות הדיון ולהגביל את האפשרות להגיש בקשה לרוויזיה, מן הדין שמסמך כזה יוכן על ידי הצוות המקצועי של הוועדה ושיהיה לכך תיעוד ורישום בוועדה, כך שחבר הכנסת המבקש להגיש בקשה לרוויזיה יוכל לדעת באמצעות פנייה לוועדה האם פתוחה בפניו אפשרות זו.
במקרה שלפנינו, מנהלת הוועדה לא הכינה כל נוסח של החלטה או מכתב לחתימת יו”ר הוועדה, ואף לא היתה מודעת בזמן אמת לחתימת הודעה זו, ואין בידיה כל תיעוד ורישום באשר להודעה או מכתב שעליהם חתם יו”ר הוועדה.
בנסיבות אלה, ומבלי להטיל כל ספק בעובדת חתימתו של יו”ר הוועדה על הודעה כאמור, הרי שנוכח העובדה שהודעה זו אין לה כל תיעוד ורישום פורמלי במנגנון הוועדה, לא ניתן לקבוע כי היא מונעת הגשת בקשה לרוויזיה, ועל כן מן הדין לקיים הצבעה על בקשות הרוויזיה שהוגשו.

יובהר כי כל עוד לא תתקיים ההצבעה על הרוויזיה, החלטת הוועדה מאתמול אינה בתוקף.

סיכומו של דבר, לא נפל כל פגם חוקי בהחלטת הוועדה או בהתנהלות יו”ר הוועדה. טרם חלף המועד להגשת בקשות לרוויזיה, ומשאלה הוגשו יש לקיים עליהן הצבעה.