ועדת חוקה, חוק ומשפט אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק יסודות התקציב-הפחתת תקציב או תמיכה בשל פעילות נגד עקרונות המדינה של ח”כ אלכס מילר ודוד רותם.

החוק אוסר על גופים ממשלתיים ועל תאגידים הזוכים למימון ממשלתי, לארגן או לממן פעילויות שיש בהן כדי לערער את יסודות המדינה ולסתור את ערכיה הבסיסיים. כ”כ ייאסר מימון פעילויות שיש בהן משום שלילת קיומה של מדינת ישראל, כמדינתו של העם היהודי.

שר האוצר יוסמך לקנוס רשויות ותאגידים שיתמכו ויממנו אירועים לציון יום העצמאות, או יום הקמת המדינה, כיום אבל. וכן תמיכה במאבק מזוין או במעשה טרור, של אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל, הסתה לגזענות, או לאלימות. פגיעה בכבוד דגל או סמל המדינה.

השר יפעיל את סמכותו, עפ”י המלצות צוות שימנה. בצוות יהיו חברים נציגי משרדי האוצר, המשפטים והמשרד נותן התקציב. שר האוצר יקנוס את הגוף המממן, בסכום השווה לפי 3 מההוצאה שהוציא הגוף, בגין הפעולות האסורות המנויות בחוק.

ח”כ אלכס מילר אמר ”במקום שהרשות תשתמש בתקציבים שקיבלה על מנת לחזק את האמהות החד הורית, או הילד בסיכון, ראש העיר משתמש בתקציבים לקידום האג`נדה האישית שלו. יש גבול, כמה אפשר לנצל את הדמוקרטיה בישראל ולפגוע בכל דבר מהותי שבמדינה. יש רשויות שמשתמשות בתקציבים שהועברו להם למטרות חברתיות, להפיק עצרת המציינת את יום הנכבה. יש גבול לציניות”.

ח”כ חנא סוויד אמר ”החוק מצטרף לשטף אנטי דמוקרטי. אני מציין את יום הנכבה מידי שנה, זה לא אומר שאני שולל את מדינת ישראל. זוהי האשמה כמעט פלילית נגדי כמי שמצטייר כשולל את הזהות היהודית והדמוקרטית של ישראל. החוק מהווה פגיעה באמות המידה של יסודות הדמוקרטיה. זהו ניסיון להכריע ויכוח ערכי ואידיאולוגי, ע”י רוב פוליטי שמזדמן ברגע הזה. חוק לא מסיים ויכוח ולא פותר את הבעיה”.

ח”כ יצחק הרצוג אמר ”החוק של ישראל ביתנו, מתוחכם, כיון שאם אתנגד לחוק, אראה כאילו אני מתנגד למדינת ישראל. אבל לא היא, ישראל, היא מדינה דמוקרטית החותרת לשיווין. מי שישלם את המחיר, היא האם החד הורית הערבייה והילד הערבי בסיכון שישללו מהרשות שלו תקציבים. רק כי ראש המועצה החליט לנאום ביום העצמאות.

ח”כ טאלב אסאנע אמר ”שנים אנחנו מבקשים ממדינת ישראל שתכיר בנכבה והנה קיבלנו הכרה על דרך השלילה. הנכבה לא פחות חמורה מחורבן בית ראשון ושני ואני לא שמעתי שהרומים מנעו מהיהודים להתאבל בכל מקום. תנו לנו את הזכות הבסיסית להזדהות עם האבל שלנו. יש גבול למידת ההתערבות של האנשים ברגשות שלהם ולהעלות על נס את הכאב שלהם. הנכבה היא אבל על כפר שנהרס ואבא שנהרג. החוק הזה הוא חוק עלוב שמצביע על חולשה ופחדנות. עם שיש לו את עוצמה, לא צריך לפחד מלהתמודד עם כאבו של עם אחר. תכף תביא חוק שהשמש זורחת ממערב. השמש תמשיך לזרוח ממזרח והנכבה תמשיך להיות יום אבל”.

ח”כ דב חנין אמר ”הרשות והאזרח הקטן ישלמו את מחיר החוק. התוצאה תהיה, הגדלת השנאה למדינה ולמוסדותיה”.

ח”כ ניצן הורביץ אמר ”החוק משדר פאניקה עלובה בעיני. מי שאומר משהו שאני לא מסכים לו, אני מיד סותם לו את הפה. יום העצמאות הוא החג האהוב עליי ועל משפחתי אני מכבד את מי שהיום הזה מסמל יום של אסון. המשפחה שלי שניצלה מהשואה והגיעה למדינה הזאת בזכות הערכים הבסיסיים שלכל אומה יש זכות לחיות בכבוד. אני לא מרגיש עלוב או חסר בטחון”.

ח”כ ג`מאל זחאלקה אמר ”כל פעם שפרופסור יביע את דעתו, תבקשו לשלול תקציבים מהמוסד בו הוא עובד. משטרת המחשבות תגיע לכל מקום. שלילת כסף ממוסד חמורה יותר מהענשה של אדם ספציפי. הוועדה בראשותך, ח”כ רותם, הפכה לוועדה לשלילת זכויות אדם. אתה ראוי להיקרא יו”ר הוועדה האנטי חוקתית”.

ח”כ אורי מקלב אמר ”אני לא מיוזמי החוק ולא מהתומכים הנלהבים של החוק. הייתי שמח לתמוך בחוק המבזה את הדגל הראשון שלנו – דגל התורה. אני לא מייצג ציבור העלול להיפגע מהחוק הזה. הציבור שלי אינו מבזה דגלים וסמלים”.

פרופ` מרדכי קרמניצר אמר ”אני חושב שאם אנשים חשים שקרה להם אסון, אך טבעי שיבקשו לתת ביטוי לתחושתם. הרעיון לבקש למנוע מהם את זה, איננו מתיישב עם תפיסה דמוקרטית”.

כאמור, הועדה אישרה את החוק לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת.