ח”כ דנון בוועדה לזכויות הילד: ילדי גוש קטיף הופקרו על ידי מוסדות המדינה
היום (23\6\09) התקיים בכנסת דיון בוועדה לזכויות הילד בנושא: ילדי גוש קטיף – ארבע שנים אחרי. את הדיון ניהל ח”כ דני דנון יו”ר הוועדה. בדיון השתתפו נציגים ממשרד החינוך, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, ועד מתיישבי גוש קטיף, מנהלת סל”ע, הורים וילדים מפוני גוש קטיף.

בפתח הדיון הציג יו”ר הועדה ח”כ דני דנון את הדו”ח שהכין ”המרכז למחקר ומידע של הכנסת לפיו 30% מילדי גוש קטיף עדיין סובלים מבעיות כגון: התקפי חרדה, סטייה ברמת האלימות והוונדליזם, ערעור הסמכות ההורית וסמכות מערכות המדינה וירידה בהישגים לימודיים.

יוכבד סימנטוב מפקחת מטעם משרד החינוך על מצבי לחץ ומשבר (שפ”י) התייחסה למסקנות הדו”ח: ”המציאות בה הילדים חיים לא תורמת לתהליך ההתאוששות. פעם שאלתי ילד בין 11 ממפוני גוש קטיף האם הוא משתף את הוריו במצוקותיו והוא ענה: יש להם מספיק בעיות משל עצמם ”. הילד נהפך ל”ילד הורי”, היפוך תפקידים כזה פוגע בילדים”. עמירה חיים מנהלת מחוז דרום במשרד החינוך הוסיפה לדבריה ואמרה כי עיקר הבעיות מתגלות אצל ילדים בתיכון וכי עדיין יש פער בין תוצאות הבגרויות לפני ”ההתנתקות” לבין התוצאות בשנה שעברה. בתגובה לדבריה אמרה סמדר גולן נערה שמשפחתה התגוררה בנווה דקלים: ”אני לא יודעת מהיכן מגיעים הנתונים אך אני מהיכרות אישית יודעת שגם ”ילדים בגובה דשא” התחילו לעשן. באולפנה בה אני לומדת היום כל ההנהלה נמצאת בקרוון אחד ומגורי התלמידות נמצאים במקום אחר לגמרי, איך אפשר ללמוד בבלאגן כזה? לשאלתה של ח”כ אורלי לוי ענתה סמדר כי היא וחבריה עדיין מרגישים כי הם הופקרו על ידי המדינה. ח”כ לוי פנתה לאנשי משרד החינוך ואמרה להם ”כי ”הם צריכים להחליף דיסקט” . למרות כל המאמצים אנו רואים שהבעיה עדיין קיימת, סימן שיש לנסות דברים אחרים”. בתגובה לדבריה אמרה גב` אמירה חיים כי את תוצאות המאמצים של משרד החינוך בטיפול בילדי גוש קטיף יהיה ניתן למדוד רק לטווח רחוק.
אמציה יחיאלי רכז נוער מטעם מנהלת סלע התייחס לנתונים של הדו”ח שהצביעו על בעיית אמון בקרב הנוער במערכות המדינה ואמר כי הגיעו אליו 500 פניות בנושא גיוס לצבא, בסופו של דבר רק נער אחד לא התגייס.
נציג המתיישבים מרדכי בטר התייחס למסקנת הדו”ח כי משרד הרווחה ומשרד החינוך אינם ערוכים לקראת שנת הלימודים הבאה. ”התקציב לטיפול במפוני גוש קטיף הוא חד שנתי ותמיד מגיע באיחור אני קורא לכם חברי הכנסת לדאוג שהתקציב לטיפול בילדי גוש קטיף ינתן לטווח ארוך על מנת שיהיה אפשר לבנות תוכנית רב שנתית.
ח”כ אבי דיכטר התנגד לשימוש של ח”כ דנון במהלך הדיון במושג אבל וטען כי לא ניתן להשוות בין מות אדם לעקירה מגוש קטיף. בתגובה ענה לו ח”כ אורי אורבך ”אבל הוא מונח מקצועי המביע אובדן שאנשים חוו בניגוד למושג הפוליטי ”התנתקות” שרוצה להציג את העקירה כמשהו טכני בלבד. פוליטיקאים צריכים לקחת לליבם כי להחלטותיהם יש תוצאות בקרב האזרחים”.

לסיכום הדיון אמר ח”כ דנון:
הוועדה מכירה בכך כי נפשותיהן של ילדי גוש קטיף עדיין מצולקות מהטיפול הכושל של מדינת ישראל בהתנתקות ובהשלכותיה. ילדי גוש קטיף הם מלח הארץ וזו המשימה של כולנו - בכנסת ובממשלה לשמור עליהם ולעזור להם. הוועדה מצדיעה לאנשי המקצוע השונים על מאמציהם לסייע לשיקום ילדי גוש קטיף. אסור שכסף יהיה פקטור בתהליך ההתגברות על האובדן. השיקום ייקח שנים, והתקציב שיוקצה לתוכנית חייב לתת מענה לתהליך כולו.