תוכן דף
עפ”י הצעת חוק איסור הלבנת הון שנדון היום בוועדה, מוצע להרחיב את מאגר המידע שהוקם ברשות להלבנת הון אשר במשרד המשפטים, מאגר אשר נועד לסייע ביישום החוק.
חוק איסור הלבנת הון הסמיך את שר המשפטים להקים מאגר מידע אשר יכיל מידע על פעילות כלכלית החשודה במימון פעולות טרור או הלבנת הון. הצעת החוק מבקשת להסמיך את הרשות לבקש מידע אף מרשויות דומות ברחבי העולם, לצורך השלמת המידע על פעילות טרור והלבנת הון. יתירה מזאת, הרשות תוסמך להעביר את המידע שברשותה לרשויות דומות במדינות אחרות. וכן לרשות המיסים, מצ”ח, מח”ש והרשות לניירות ערך.
המשנה לפרקליט המדינה עו”ד יהודה שפר טען בוועדה שלעיתים הרשות מקבלת דיווח מגופים פיננסיים על פעילות כלכלית חריגה. כגון הפקדות או משיכות כספים בסכומים גבוהים. הדיווח הינו גולמי, ואינו מעיד דיו על החשש מפני מימון טרור או הלבנת הון. עפ”י הצעת החוק, הרשות תוסמך לבקש מידע פיננסי על קרובי משפחתו אף מדרגה שנייה ושלישית של האדם אשר בחשבונו הייתה פעילות כלכלית חריגה כאמור. בנוסף, הרשות תוסמך לבקש מידע מהמרשם הפלילי לצורך השלמת המידע. ”הרשות הישראלית היא היחידה בעולם שאין לה סמכות גישה למרשם הפלילי”.
ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור עו”ד פול לנדס, אמר כי מדובר בכמה עשרות בקשות לשנה, שבהם הרשות מבקשת לקבל השלמת מידע. עפ”י הסמכות החוקית הנוכחית, הרשות מקבלת דיווחים רבים. אולם, כיון שטיבעה של פעילות עבריינית, שהיא מנוהלת במסווה, ותחת שמות קש של קרובי משפחה או שותפים עסקיים. השלמת המידע חיונית לחקירה.
יו”ר הוועדה ח”כ דוד רותם אמר כי הוא חושש שסמכות המבוקשת רחבה מידי, הרשות תוכל לבקש מידע על החשוד, קרובי משפחתו, שותפיו, וכן על כל חבר, או שכן של בעל החשבון החשוד, ואולי אף מידע רפואי או כל מידע אחר שאינו רלוונטי. כל זאת, במסווה של השלמת מידע לצורך חקירה.
יו”ר המועצה להגנת הפרטיות עו”ד יהושע שופמן אמר שהמידע הרחב והכוח העצום שהרשות תחזיק בידה אם החוק יאושר, מעלה חשש לשימוש לא רלוונטי. וע”כ ראוי להגבילו.
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו”ד רחל גוטליב הסכימה שבקשת השלמת חקירה, תותנה באישור היועץ המשפטי לממשלה או המשנה ליועץ.
הוועדה החליטה להסיר את סעיף הרחבת סמכויות הרשות מהחוק, ולא לאשר בחקיקה סמכויות המכונות ”האח הגדול”.
