שר הרווחה יצחק הרצוג ומנכ”ל משרדו ישתתפו בישיבה משותפת של הוועדה לזכויות הילד וועדת החינוך ביום ב`, 3.1, בשעה 11, בנושא התגברות האלימות ומעשי הרצח במשפחה. הנושא הועלה גם כהצעה לסדר על ידי מספר ח”כים. הדיון ייסוב סביב ישום מסקנות הוועדה הבינמשרדית לאיתור קטינים במצבי סיכון.

”מקרי רצח ילדים בתוך המשפחה הוכיחו שרשת ההגנה על ילדים פרוצה ולעיתים אף מופקרת”, אומר יו”ר הוועדה לזכויות הילד זבולון אורלב, ”הממשלה חייבת לקבוע הסדר חוקי המחייב את כל רשויות המדינה הקשורות בטיפול בילדים להעביר מידע מרשות אחת לשנייה, לקיים התייעצויות ולשתף פעולה. מבחנה של הממשלה איננו רק בקביעת חובה חוקית אלא בעיקר באכיפה ויישום. אני מאמין כי זו הדרך למנוע מקרי רצח ופגיעות נוספות בילדים בתוך המשפחה”.

”למערכת החינוך תפקיד חשוב באיתור, זיהוי והגנה על ילדים מאחר שהם תחת חסותה שעות רבות מידי יום”, אומר יו”ר ועדת החינוך אלכס מילר, ”העלאת המודעות בקרב עובדי ההוראה לחובתם החוקית לדווח כאשר הם מזהים ילד בסיכון להתעללות או הזנחה, הינה הכרחית. בנוסף, יש ליצור שיתוף מידע נרחב ואפקטיבי בין רשויות נוספות כמו המשטרה ושירותי הרווחה תוך הקפדה שהשימוש במערכת המידע המשותפת ייעשה בצורה מסודרת, כדי למנוע פגיעה בצנעת הפרט וחשיפה לגורמים העלולים לעשות בנתונים שימוש בלתי נאות”.

רקע
בפברואר 2010 הגישה ועדה בינמשרדית, שהוקמה על ידי מנכ”ל משרד הרווחה את מסקנותיה. על הוועדה הוטל לעסוק בנושא של איתור קטינים נפגעי התעללות , ולבחון את הדרכים לקידום שיתופי פעולה בין גורמים מקצועיים כדי ליצור רשת ביטחון להגנה על ילדים בקהילה. כן מונתה ועדת משנה ליצירת מערך מידע על ילדים בסכנה ודרכי איתור בראשות גב` טלל דולב, מנהלת התכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון.

הדוח הציג את תוצרי עבודת הוועדה והמלצותיה לגיבוש מדיניות אשר תעודד שיתוף פעולה בין-משרדי ותקדם הקמתה של רשת ביטחון: מערך איתור, זיהוי והגנה על ילדים. מחברי הדוח הגיעו למסקנה כי חייב להיות מערך קהילתי מתואם היטב היוצר ”מרחב מוגן” באזור גיאוגרפי מוגדר שבו פועלים בצוותא כל הגורמים המקצועיים במשותף כחלק מרשת קהילתית אשר מאתרת ותומכת במשפחות בסכנה.
מכיוון ש”התכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון” פרוסה רק ברבע מהרשויות מבקשים כותבי הדוח ליישם את התכנית שגיבשו גם ברשויות שאינן כלולות בתוכה, בעיקר ביישובים בהן פועלת תכנית ”המגן” למוגנות קהילתית לילדים ובני נוער בסיכון וסכנה. להלן חלק ממצאי הדוח:
קשיים הקשורים לחוסר ידע ומידע. אנשי המקצוע אינם בקיאים די הצורך בזיהוי סימנים מעוררי דאגה המצביעים על כך שהילד חשוף לפגיעה או מצוי במצוקה קשה, ולרבים מהם חסר מידע חיוני על אודות מערכות השירותים בקהילה ומחוצה לה, בעלי התפקידים וסמכויותיהם, וכן על אודות המגבלות והאילוצים של הגופים הללו.
בעייתיות בתקשורת ובהעברת מידע בין אנשי מקצוע שונים. על רקע הבדלים בתפיסות העולם, גוף הידע והערכים השונים של אנשי המקצוע. ישנם מקומות בהם נעשה שימוש בכלי אחיד ומוסכם המשותף למערכות השונות (חינוך, בריאות, רווחה), המאפשר הערכה ראשונית של מצב הילד וצרכיו כחלק מתהליך ההערכה הרגיל המתבצע באותן מערכות, ומקל על שיתוף במידע בין אנשי המקצוע מהמערכות השונות.
בחוק קיימת הגנה במקרה ”שהייתה חובה מוסרית מקצועית וחברתית - להעברת מידע” אם איש המקצוע הרגיש שהמקרה כרוך בחובה מוסרית - הדבר מחייב אותו לומר לאדם שהוא הולך למסור את המידע. במשרד החינוך ישנם חוזרי מנכ”ל המפרטים את הנהלים הקיימים במקרים של חשד לפגיעה בילדים. היחידה למניעת התעללות בילדים ובבני נוער מרכזת את העבודה המקצועית.
ברמה הבין-משרדית - ב-68 יישובים הנמצאים ב”תכנית הלאומית לילדים ובני נוער בסיכון”, נאסף מידע על כל הילדים בסיכון אשר זוהו על-ידי גורמי הטיפול השונים (מלבד השירות הפסיכולוגי החינוכי). בטיפות החלב יש מידע ממוחשב, מזוהה, אך הוא חלקי, מכיוון שלא כל טיפות החלב ממוחשבות.
משטרת ישראל מנהלת על פי חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ”א-1981 את המרשם הפלילי, ומידע מהמרשם הינו חסוי ונמסר רק לפי החוק הנ”ל. משרד הרווחה מפעיל בית-ספר להכשרת עובדים בשירותים החברתיים ובמסגרתו פועלים קורסים והשתלמויות רבות לעובדים במערכות הרווחה בנושאים הקשורים לזיהוי, איתור וטיפול בילדים בסיכון ומשפחותיהם.
במשרד הקליטה בשנת 2010 (מחודש מארס) מתוכננת הכשרה לעובדים הסוציאליים (כולל עובדים סוציאליים מהסוכנות היהודית שמצטרפים להכשרה על פי בקשת משרד הקליטה).
מטרת ההמלצות היא לאפשר יצירת רשת ביטחון להגנה על ילדים בסכנה בקהילה ולקדם את שיתופי הפעולה והעברת המידע בין אנשי המקצוע השונים, כדי לצמצם ולמנוע הישנות פגיעות חמורות ומקרי רצח והריגה של ילדים בתוך המשפחה, ולהבטיח מתן טיפול מתאים לילדים ולמשפחותיהם.
המחוקק האנגלי הסדיר את השיתוף במידע ובתוך כך הדגיש את חשיבות העבודה המשותפת של המערכות השונות. הספרות המקצועית מצביעה על החשיבות הרבה בזיהוי גורמי הסיכון העשויים לסייע באיתור ילדים המועדים או החשופים להתעללות והזנחה. כל איש מקצוע או גורם מטעמו (מטפח, סומכת, מגשר וכו`) אשר מעצם תפקידו פוגש הורים וילדים, חייב להסתכל על כל האיתותים.
הוועדה פיתחה סטנדרטים המתייחסים לאיתותים לסכנה ומחייבים שיתוף במידע. הוועדה ממליצה שהנהלים הפנים-ארגוניים יתייחסו לנקודות הבאות: הגדרה של הצעדים שעל איש המקצוע הבא במגע עם הילדים לנקוט על מנת לקיים בירור ראשוני של חשד שילד בטיפולו עלול להיות בסיכון/סכנה (למשל בירור ואיסוף מידע נוסף על המצב על-ידי התבוננות בילד, בירור עם ההורה - באותם מקרים שאינם בגדר חובת דיווח על מנת לא לזהם חקירה).
קבלת החלטה לגבי הצורך בדיווח על פי חוק העונשין-חובת הדיווח, ובמקרים אחרים - בפנייה לשיתוף מידע. למערכת ממוחשבת יתרונות רבים לקידום השיתוף במידע בין אנשי מקצוע לצורך ביצוע הערכת מצב הסכנה/סיכון של הילד - היא מאפשרת זמינות ונגישות לכל אנשי המקצוע, מהירות בהעברת המידע, יעילות באיסוף המידע, ריכוז המידע במקום אחד, נוחות בשליפת המידע ונוחות תיעוד המידע.

המידע המוקלד למערכת יהיה מידע המתייחס לדיווח על פי חוק העונשין-חובת הדיווח שהועבר לטיפול פקיד הסעד לחוק הנוער ו/או למשטרה. יש להגדיר את הדרכים להפקת מידע לצורכי תכנון ועיצוב מדיניות ברמה ארצית. ועדה מחוזית תאסוף מידע על צרכים ברמה המחוזית ותיתן פתרונות (לדוגמה פיתוח הכשרות ברמה המחוזית בנושאים, כמו מיומנויות תרבותיות, הכשרת עובדים דוברי שפות, הכשרות לאיתור ילדים בעלי צרכים מיוחדים).
בכל ארגון/מערכת ביישוב ימונה אחראי על הגנת הילד שיקבל מידע מאנשי מקצוע בארגונו לגבי ילדים שיש איתותים לכך שהם חשופים למצבים העלולים להוביל לסכנה, והוא יכוון את אנשי המקצוע לגבי השלמת מידע, אם יש צורך. מוקד הגנה יישובי יהיה באחריות המחלקה לשירותים חברתיים ויפעל בשעות העבודה המקובלות.
ועדה יישובית תקבל מידע על עבודת ”מוקד ההגנה היישובי” בנושאים הבאים: מספר וסוג הפניות, מקור הפניות, הטיפול בפניות, סוגיות והתלבטויות הקשורות להפעלת המוקד ועוד. הוועדה היישובית תדווח לוועדה המחוזית על הסוגיות/אתגרים/הישגים של היישוב.
נקבעו איתותים לזיהוי מצבים העלולים להוביל לסכנה, שיחייבו את הנוגעים בדבר לנהוג על פי שורת נהלים. נקבעו שתי דרגות איתותים – אדום לאיתותים חמורים ושחור לאיתותים חמורים פחות. שני איתותים שחורים יחייבו שיתוף במידע והכנסת המידע למערכת הממוחשבת. בין האיתותים השחורים: רתיעה מכל התקרבות של מבוגרים (גננת, מטפלת) או מעברים תכופים של הילד במקום המגורים/מסגרות חינוך.

לפרטים – רבקה קנריק, דוברת הוועדה לזכויות הילד 050-6230458
לירון וייס, דוברת ועדת החינוך והתרבות 050-6233989