הוועדה לפניות הציבור קיימה היום ישיבת ועדה בנושא פניות ציבור לגבי תעריפי הגביה הגבוהים של שירותי הכבאות.

הוועדה התכנסה בעקבות פנייתו של סגן ראש עיריית בית שמש, מר שמואל גרינברג, לוועדה. מר גרינברג הציג מקרה של משפחה ברמת בית שמש שפנתה אליו לאחר שבביתם פרצה שריפה. לדברי המשפחה, השריפה לא הייתה גדולה. המשפחה הודיעה לכל דיירי הבניין להתפנות והזמינה כיבוי אש שעבדו לדבריהם בדירה כחצי שעה. לדברי המשפחה, נשלחו לאירוע השריפה שני רכבי כיבוי-אש ומנוף. לאחר האירוע קבלו בקשת תשלום בסך 1,914 ₪. לדברי הפונים הסכום מופרך לגמרי.

יו”ר הוועדה, ח”כ אורי מקלב, ציין לשבח, בפתח דבריו, את עבודתם המסורה והמקצועית ואת אדיבותם ותרומתם לקהילה של שירותי הכבאות, אך יחד עם זאת ציין את גובה האגרות. לדברי ח”כ מקלב, תמחור הגבייה לא הגיוני ולא סביר. המחירים גבוהים מאוד. הגבייה מפלה מאוד בין האזרחים העשירים והעניים. כמו כן קיימת אפליה בין מי שגר קרוב לתחנת כיבוי האש לבין מי שגר רחוק ממנה. כמו כן, אזרחים שגרים בבתים פרטיים מקבלים את השירות מהר יותר ומשלמים פחות מאנשים שגרים בבנייני קומות. לדברי ח”כ מקלב, שירות כבאות הנו שירות חירום שצריך להינתן בתעריף סביר והגיוני. ח”כ מקלב ציין כי השריפות גורמות לנזקים לאנשים, ולהטיל עליהם את האגרות האלה לא הגיוני ולא סביר.

סגן ראש עיריית בית שמש, מר שמואל גרינברג, שיבח בפתח דבריו את תחנת כיבוי אש בבית שמש ועל השירות שהיא נותנת לקהילה.לדבריו, לגבות ממשפחה כ-2,000 ₪ על שירות כיבוי זה מופרז לחלוטין. מר גרינברג הציע לקבוע כי על כלים שלא משתמשים בהם בארוע, השירות לא יגבה עליהם גם אם בפועל יצאו לארוע. כמו כן הציע מר גרינברג כי זמן הנסיעה לאירוע וממנו לא יילקח בחשבון חישוב האגרה.

מר מרק טובלם, מנהל תחום תכנון ותקצוב בנציבות כבאות והצלה, במשרד הפנים, הודה בוועדה כי ”כל נושא האגרות הוא בעיתי ביותר”. לדבריו, בשירותי הכבאות היו שמחים לבטל את הנושא. המחירון, לחישוב האגרה, מורכב מ-27 סעיפים והוא מסורבל ומורכב. רוב הסעיפים לא מעניינים את האזרחים לגבי אופן חישוב האגרה. לדבריו, כ-30% מדרישות התשלום שנשלחות, משולמות על ידי האזרחים ומדובר בסך כ- 12 מליון ₪ שנתי.
עוד ציין מר טובלם כי אנשים מתמהמהים להתקשר לכיבוי אש מחשש התשלום שיבוא בעקבות קריאתם.
לדבריו, לפני כשנה וחצי התחילו לחשוב על שינוי בנושא והכינו הצעה שתכלול תעריפון עם 16 סעיפים וקביעת מחיר אחיד לכולם לשעת טיפול ראשונה באירוע.
לדברי מר טובלם, מקרים סוציואקונומים קשים זוכים למענה במסגרת ועדת ההנחות של האיגוד ו/או בפניה לשר הפנים בבקשה להפחתת התשלום ובמקרים חריגים אף למחיקת החוב.

מר ראובן יצחק, משירותי הכבאות בית שמש, ציין בוועדה כי השיקול לכמות הרכבים והכלים שנשלחים לכל אירוע לא ניתן כלל לשיקול דעתו של הכבאי בתחנה או מפקד האירוע. מדובר בנהלים ברורים מאוד שלא ניתן לחרוג מהם.
הכבאים היו שמחים מאוד לא לעסוק בנושאי גבייה, אך המצב החוקי מחייב אותם לעשות זאת. לדבריו, דרישות התשלום נשלחות תמיד לבעלי הנכסים שבתחומם מתרחש האירוע ולא למזמיני כיבוי האש. לדבריו, שירותי הכבאות נועדו להציל נפש ורכוש ולמנוע פגיעה בבני אדם. ”כל יציאה מהתחנה זה אירוע”, ציין מר יצחק.

הגב` רבקה לפינר, סגנית הממונה על הכנסות המדינה במשרד האוצר, ציינה כי יש צורך למצוא איזון בין העלויות והטיפול לבין השירות לאזרח. לפינר הודתה שהתקנות בנושא מיושנות ויש צורך לעדכן אותן.

בסיכום הישיבה יו”ר הוועדה, ח”כ אורי מקלב ”המצב שבו אנשים מתמהמהים להזמין כיבוי אש מחשש לתשלום שיגיע אליהם בעקבות הקריאה הוא חמור מאוד”, אמר.
לפיכך, בכוונתו לפנות לשר הפנים בבקשה לעדכן את התקנות משנת 1975 לגבי גובה האגרות, כך שתהיה הגיוניות בתשלומים ולא תהיה אפליה בין האזרחים השונים. מדובר בשירותי חירום שצריכים להינתן לכל האזרחים בשוויוניות ככל האפשר, בנגישות ובמחירים סבירים.