”ישראל חייבת לצמצם את הפער הבלתי נסבל בין ההתחייבויות באמנה לזכויות הילד והחקיקה הענפה בתחום, לבין העדר הביצוע, היישום וחוסר האכיפה”, אומר יו”ר הוועדה לזכויות הילד זבולון אורלב לקראת ישיבת הוועדה מחר בנושא יישום האמנה הבינלאומית לזכויות הילד שתתקיים מחר בשעה 10:00, בהשתתפות השופטת בדימוס סביונה רוטלוי לציון היום הבינלאומי לזכויות האדם. לדברי יו”ר הוועדה זבולון אורלב, ”ילדי ישראל משלמים בחייהם, בבריאותם וברווחתם על מחדלים אלו”.

מצ”ב מסמך שהוכן על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת לקראת הדיון בוועדה לזכויות הילד מחר. להלן דברים מתוכו:

בשנת 2003 קבעה ועדת האו”ם לזכויות הילד אילו אמצעים נדרשים ליישום האמנה וביניהם: עריכת רפורמה בחקיקה, הערכת ההשפעה של חקיקה ומדיניות על זכויות הילד, הקמת מנגנונים לפיקוח ובקרה על יישום האמנה, זיהוי התקציבים הממשלתיים המיועדים לילדים.

מהדוח התקופתי האחרון של ישראל עולה כי אין בישראל חוק כללי לזכויות הילד, ואין גוף ממשלתי מרכזי שאחראי על תחום זה לרבות איסוף וניתוח מידע מקיף לגבי ילדים והבטחת משאבים מתאימים לשירותים המיועדים להם. לצד ביטוין החלקי של זכויות הילד בחקיקה, היעדר משאבים, היעדר אכיפה, חוסר יכולת למיצוי הזכות בשל קושי בנגישות ובזמינות שירותים מונעים לעיתים קרובות את מימוש הזכויות.

האמנה קובעת ארבעה עקרונות-על שעל בסיסם מוענקות כלל הזכויות הקבועות בה: עקרון השוויון, עקרון טובת הילד, עקרון החיים, ההישרדות וההתפתחות ועקרון ההשתתפות. עיקרון החיים ההישרדות וההתפתחות לפי סעיף 6 לאמנה מעגן תחת קורת גג אחת שלוש זכויות מרכזיות, הזכות לחיים, הזכות להישרדות והזכות להתפתחות.

הזכויות הנכללות באמנה מאוגדות בחמישה אשכולות עיקריים:
זכויות אזרחיות וחירויות ובהן חופש הביטוי, ההתאגדות, המחשבה והדת, גישה למידע והגנה מפני מידע מזיק, רישום בעת הלידה והגנה על הפרטיות.
זכויות הקשורות במשפחה ובילדים המצויים במסגרות חלופיות.
זכויות הקשורות בילדים עם מוגבלויות, בריאות ורווחה ובהן הזכות לשירותי בריאות ורווחה ומניעת עוני.
זכויות הקשורות בחינוך, פנאי ותרבות ובהן הזכות לחינוך, משחק, חינוך בנושא זכויות אדם ותרבות.
זכותם של ילדם להגנה מיוחדת ובהם זכויות ילדים פליטים וילדים ללא מלווה, הגנה מפני אלימות, ניצול והתעללות, הגנה על ילדים במצבי קונפליקט מזויין, ילדים עוברי חוק וילדים חסרי בית.

ועדת האו”ם לזכויות הילד זיהתה מגוון אמצעים הנדרשים לצורך יישום אפקטיבי של האמנה ובהם: ביצוע רפורמה בחקיקה ובמסגרתה בדיקה מקיפה של החקיקה והתקינה הקיימת במגוון התחומים הנוגעים לילדים על מנת להבטיח כי היא תואמת לאמנה. לפי סעיף 44 לאמנה המדינות החברות מקבלות על עצמן להגיש לוועדה דוחות על האמצעים שנקטו כדי לתת תוקף לזכויות המוכרות באמנה ועל ההתקדמות שהושגה במימוש זכויות אלה. זאת בתוך שנתיים ממועד כניסת האמנה לתוקף עבור המדינה ואחת לחמש שנים לאחר מכן. הדוחות המוגשים לוועדה עוברים תהליך ממושך של עיון ובחינה ובסיומו הם נדונים על ידי מליאת הוועדה המפרסמת הערות מסכמות.
הוועדה הביעה דאגה מכך שאין בישראל גורם עצמאי בעל סמכות לפקח ולהעריך באופן סדיר את יישום האמנה. היא המליצה לשקול הקמת גורם עצמאי לאומי לזכויות אדם שתפקידו לפקח ולהעריך את ההתקדמות ביישום האמנה. יש להקצות לגורם זה משאבים מתאימים ולדאוג לכך שיהיה נגיש לילדים, שיהיה בעל סמכות לקבל ולחקור תלונות בנושא הפרת זכויות הילד ולטפל בהן באופן יעיל.
כן עודדה הוועדה לפתח תוכניות הכשרה שיטתיות ומתמשכות בנושא זכויות אדם, ובהן זכויות הילד, עבור כל הגורמים המקצועיים העובדים עם ילדים ולמענם. תחום הבריאות הומלץ להגדיל את הקצאת המשאבים על מנת להבטיח כי כל האזרחים נהנים ללא הפלייה משירותי הבריאות הקיימים.

יישום האמנה לפי הדיווח התקופתי של ישראל מ-2010*
אמצעים נדרשים ליישום אפקטיבי של האמנה
הערכת ההשפעה של חקיקה ומדיניות על זכויות הילד – בשנת 2002 נחקק החוק לציון מידע בדבר השפעת חקיקה על זכויות הילד, התשס”ב-2002** המחייב לכלול בדברי ההסבר של הצעת חוק לקריאה ראשונה, שעל פניה נראה שכרוכה בה השפעה על זכויותיהם של ילדים, את קיומה של פגיעה או קיומו של שיפור הנוגעים לזכויותיהם של ילדים והיקפם, לרבות לעניין תנאי חייהם והשירותים המוקנים להם.
שיתוף פעולה עם ארגוני החברה האזרחית – גורמים ציבוריים רבים, בהם האיגודים המקצועיים, עושים למען יישום האמנה. כי אין בדו”ח מידע על אופן שיתוף הפעולה עם ארגונים אלה.
בסיכום דיון הוועדה לזכויות הילד של האו”ם בדו”ח הראשון של ישראל באוקטובר 2002 פרסמה הוועדה הערות סיכום הקוראות לישראל לטפל במגוון נושאים ובהם: אימוץ של חוק זכויות הילד מקיף שיכלול את העקרונות והזכויות של האמנה, הקמת מנגנון לשיתוף פעולה ותיאום בין משרדי ובין מגזרי ואימוץ תכנית פעולה לאומית לילדים, הקמת גורם עצמאי לאומי לזכויות אדם, חיזוק החינוך במגזר הערבי, הכללת נושא זכויות האדם וסובלנות לכל המינים והדתות בתכנית הלימודים לכל מערכת החינוך והקצאת משאבים מתאימים לצורך הכחדת העוני. ישראל נקראה להתייחס להערות אלה בדוח הבא שלה.

בהתייחסות ישראל להערות אלה נאמר בין השאר (נושאים נוספים מפורטים במסמך המלא של המממ): טובת הילד – עקרון טובת הילד נקבע בתיקון משנת 2008 בחוק הנוער ובחוק לתיקון דיני ראיות (הגנת ילדים) בהקשר של חקירת ילדים ובני נוער חשודים, עדים או נפגעי עבירה וייצוג משפטי של קטין במסגרת ההליך הפלילי הייחודי לבני נוער.
מניעת ניצול מיני מסחרי של קטינים – במסגרת התייחסותם להערה הקוראת לישראל לפעול למניעת ניצול מיני מסחרי של קטינים ציינו מחברי הדוח פעילות להגנה על ילדים מפני צפייה בתוכניות טלוויזיה ובפרסומות מזיקות בהן חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים, התשס”א-2001, תיקון משנת 2002 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ”ד-1982 האוסרת שידור שיש בו חומר תועבה ובתוכם יחסי מין עם קטין או אדם הנחזה לקטין, הוראות הרשות השנייה בנושא זה ותקנות הגנת הצרכן (פרסומות ודרכי שיווק המכוונות לקטינים), התשנ”א-1991.
אין בדוח התייחסות לנושא מצבם של ילדים תושבי הרשות הפלסטינית.
אחת הפעילויות המרכזיות של ישראל ליישום האמנה היא באמצעות עבודת הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשט ויישומם בחקיקה בראשות השופטת סביונה רוטלוי (להלן: ועדת רוטלוי). הוועדה מונתה ב-27 ביוני 1997 על ידי שר המשפטים במטרה לערוך בחינה מקפת של הדין הישראלי בשאלות הנוגעות לזכויות הילד, מעמדו המשפטי ורווחתו, לאור האמנה הבין-לאומית בדבר זכויות הילד.
בין המלצותיה של ועדת רוטלוי: תחום החינוך – הוועדה הציעה תיקון מקיף של חוק זכויות התלמיד, התשס”א-2000 ובמסגרתו יוחל החוק על כל התלמידים בישראל, יעוגנו בחוק ארבעת עקרונות האמנה לזכויות הילד, זכויותיהם האזרחיות והפוליטיות של התלמידים, ובהן הזכות לחופש הביטוי, המידע, הפרטיות, הזהות, חופש המחשבה, המצפון והדת וחופש התאגדות והתקהלות, זכותם הכוללת של תלמידים להליך הוגן, זכותם של התלמידים ללמוד על זכויותיהם וחובת מוסד החינוך ללמדם נושא זה.
בכל הנוגע לקטינים עוברי חוק, הוועדה המליצה להוסיף פרקים שלמים לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל”א-1971 (להלן: חוק הנוער) ובהם פרק מבוא שיכלול את מטרת החוק, את העקרונות שיש להפעיל ביישום החוק ואת פירוט הזכויות הנתונות לקטינים בהליך הפלילי ופרק הדן בזכות של הקטין להליכים חלופיים ולבצע בחוק הנוער תיקונים שיבטיחו לקטין הליך הוגן דוגמת ביטול שלילת חירות של קטין ללא עילת מעצר מטעמים הגנתיים והתאמת החקיקה הנוגעת לשינוי דרכי טיפול והארכת החזקה במעון לעקרונות האמנה.
תחום ההשמה החוץ-ביתית – הוועדה גיבשה הצעת חוק חדשה לעיגון תחום ההשמה החוץ-ביתית.
יישום המלצות הוועדה: משרד המשפטים קיבל החלטה עקרונית שלא לפעול בשלב זה לניסוח חוק כללי לקידום זכויות הילד אלא להטמיע את עקרונות האמנה בחוקים שונים העוסקים בילדים תוך בחינת כל נושא לגופו. מאז שנת 2006 פועל בבתי המשפט לענייני משפחה בירושלים ובחיפה תוכנית ניסיונית בנושא השתתפות ילדים בהליכים משפטיים הנוגעים להם.
לפי הדוח התקופתי האחרון של ישראל משנת 2010 לא גובשה אסטרטגיה לאומית לילדים המבוססת על האמנה, ואין גוף ממשלתי מרכזי שאחראי על תחום זה לרבות קיום בקרה על יישום האמנה, הנגשת שירותים לילדים וקבלת פניות מהם בנושא זכויותיהם, איסוף וניתוח מידע מקיף ומהימן לגבי ילדים וזיהוי התקציבים הממשלתיים המיועדים לילדים.
הדוח האחרון נמנע מהתייחסות לחלק מהנושאים דוגמת, עיגון זכויות הילדים בחוק מרכזי חולש וגיבוש ויישום אסטרטגיה מקיפה להכחדת העוני הכוללת משאבי כוח אדם ותקציב מתאימים.

לפרטים – רבקה קנריק, דוברת הוועדה 050-6230458

* State of Israel, Ministry of Justice, Ministry of Foreign Affairs, Second Periodic Report Concerning the Implemenation of the Convention on the Rights of the Child, 2010.המסמך הועלה לפורטל הוועדה באתר הכנסת.

** החוק עבר בעקבות חקיקה פרטית של חברי הוועדה לקידום מעמד הילד בכנסת ה-15.