הכנס שהתקיים לראשונה בכנסת (ופעם שביעית בישראל) הוא פרי שיתוף פעולה של תחום איכות הסביבה בכנסת, תחום הנדסת הצומח וגנים בוטניים בשה"מ משרד החקלאות, ומרכז קדס לחקר האקולוגיה של גגות ירוקים באוניברסיטת חיפה. הכנס התקיים היום בכנסת כחלק מאירועי יום הסביבה הבין-לאומי המצוין היום ומחר בכנסת.

ח"כ ד"ר דב חנין המוביל את פרויקט כנסת ירוקה, וגב' ירדנה מלר-הורוביץ ,מזכירת הכנסת ומ"מ מנכ"ל הכנסת, ציינו בפתיחת הכנס את חשיבות פרויקט "כנסת ירוקה" המהווה מודל ודוגמא לגופים רבים בארץ ובעולם. ח"כ חנין אמר כי ראוי שהכנסת "תסמן דרך" בתחום הגגות הירוקים.

כנס "גגות ירוקים" מכנס אנשי מקצוע, אקדמיה ומדיניות בנושא של גגות ירוקים ומהווה גם את השיא של פעילות וועדת היגוי בנושא זה.

גג ירוק הוא: משטח ירוק בגג מבנה, שנוצר על ידי כיסוי המשטח בצמחיה טבעית, שאינה נשתלת במישרין באדמה. גג כאמור יכול שיהיה: גג ירוק אינטנסיבי (Intensive Green Roof), בעל מצע גידול עמוק, שבו נשתלת צמחיה הדורשת השקיה רציפה באמצעות מערכת השקיה, גג ירוק אקסטנסיבי (Extensive Green Roof), בעל מצע גידול רדוד, שבו נשתלת צמחיה שאינה דורשת השקיה כלל או הדורשת השקיה מינימאלית בלבד, או גג ירוק חצי אקסטנסיבי (Semi Extensive Green Roof), בעל מצע גידול רדוד, שהצמחייה בו דורשת השקיה בעונה היבשה של השנה בלבד.

גג ירוק יכול שיהיה גג ירוק יצרני, המאפשר להפיק מן הגג פירות שונים, למשל, באמצעות גידול של צמחי תבלין, ירקות וכדומה, או גג ירוק המשמש למטרות מחקר, נוי או מנוחה.

לגגות ירוקים יש יתרונות רבים בעיקר בתחומי ההתייעלות האנרגטית של מבנים. בימים חמים, טמפרטורת גג שעליו גינה עשויה להיות נמוכה יותר מטמפרטורת האוויר האופף אותו; היא עשויה להיות נמוכה עד 50 מעלות צלסיוס מטמפרטורה של גג שחור רגיל. כמו כן, גינות גג מביאות לידי הקטנת האנרגיה הדרושה לקירור האוויר בקומה שתחת הגג  בכ 30%- לעומת גגות שטוחים ללא ציפוי כלשהו.

בכנס שהתקיים היום בלט הפער העצום בין העשייה הקיימת במדינות רבות בעולם לבין היעדר העשייה בתחום זה במדינת ישראל. לקראת הכנס, הכין, עו"ד ד"ר ירון אונגר, מהלשכה המשפטית של הכנסת (תחום חקיקה ומחקר משפטי), סקירה משפטית מקיפה המשווה בין מדינת ישראל לבין מדינות אחרות בעולם.

מהסקירה עולה כי "בישראל לא קיימת חקיקה ראשית המחייבת הקמה של גגות ירוקים או המעודדת הקמה של גגות כאמור". לעומת זאת, בגרמניה קיימת הוראה ייחודית המצויה בסעיף (a25)(1)9 של קוד הבנייה הגרמני (Baugesetzbuch, BauGB), המסמיכה רשויות מקומיות לכלול בתכניות הבינוי העירוניות הוראות מחייבות בדבר שתילה של עצים וצמחיה בשטחים פרטיים שאינם מיועדים לחקלאות. רשויות מקומיות רבות בגרמניה עשו שימוש בסמכות האמורה על מנת לחייב הקמה של גגות ירוקים. כך למשל, סעיף 3 של חוק הבנייה הבווארי, דורש שכל גג שטוח ששטחו לפחות 100 מ"ר יתוכנן כגג ירוק, בכפוף לאפשרות שימוש בגג למטרות אחרות. בערים רבות בגרמניה ניתנים מענקים להקמת גגות ירוקים. בעקבות זאת, דווח שכ-14% משטח הגג בגרמניה הוא גג ירוק, בשטח כולל של למעלה מ86.000.000 מ"ר.

גם בארה"ב קיימת חקיקה המעודדת הקמת גגות ירוקים הן ברמה המדינתית והן ברמה המקומית. חקיקה המעודדת הקמת גגות ירוקים קיימת גם בבריטניה ובצרפת. כך לדוגמא, בחבל איל דה פראנס ניתן מענק של 45 יורו לכל מטר רבוע של גג ירוק.

בסיכום הכינוס, ציין ד"ר שמואל חן, ראש תחום איכות הסביבה כנסת ירוקה, כי בעקבות ועידת פריז ממשלת ישראל החליטה כי יוקצו 300 מיליון ₪ למענקים להתייעלות אנרגטית.  בעקבות זאת, תהה ד"ר חן אם גגות ירוקים יוכלו להיכלל במסגרת הפרויקטים לייעול אנרגטי?