יו"ר האופוזיציה יצחק בוז'י הרצוג בישיבת המליאה המיוחדת לציון 67 שנה לכינונה של הכנסת ולציון יובל למשכן הכנסת:

"היום,  אנו, 120 נבחרות ונבחרי העם, מציינים 67 שנים לכינונה של כנסת ישראל – בית הנבחרים והמחוקקים של מדינת ישראל.

ביום חגה של הכנסת, בתחילת דבריי אני מבקש להקדיש תודה מיוחדת לעובדי המשכן המסורים. ראינו אותם היום מוקפים באלפי אזרחיות ואזרחים מכל שדרות העם שבאו להכיר את המשכן מקרוב, להכיר את הדמוקרטיה בפעולה. זו ההזדמנות להודות לך אדוני יושב ראש הכנסת על ההפקה המרשימה של אירועי היום בכנסת שנועדו להעביר מסר בדבר כוחה וחשיבותה של הכנסת. להודות למנכ"ל הכנסת, למזכירת הכנסת, למדריכי הכנסת והסדרנים ושוב, לעובדי המשכן כולם. עבודתם השקטה אך המסורה, היא זו שמאפשרת למשכן הכנסת לעמוד בייעודו יום יום שעה שעה ולגלגלי הדמוקרטיה לנוע. אנו גאים בכך שקם פה צוות מקצועי, לעילא  ולעילא, נטול פניות שמהווה את עורקיו וורידיו של לבה הפועם של הדמוקרטיה.

ביום חגיגי זה, עלינו לברך על בית המחוקקים, המהווה את עמוד התווך של הדמוקרטיה הישראלית. יש לנו הרבה במה להתגאות, אך חובה עלינו, גם ביום זה, לבחון בחינה ביקורתית את אופיו, פועלו, ותרבותו של בית זה - המייצג את פניה של החברה הישראלית.

כנסת ישראל היא סמל הריבונות של עם ישראל ומדינת ישראל.  120 נבחרות ונבחרי הציבור הממלאים את הבית, מייצגים את כל חלקי העם. מכל קצות הארץ התקבצנו וקולנו מייצג נאמנה את הפסיפס האנושי הכל כך ייחודי של ישראל – על כל המורכבות והיופי שבו, על כל חילוקי הדעות, העמדות, הרצונות והמאוויים המרכיבים אותו – לכולנו מקום שווה בין כתלי כנסת ישראל.

הבית הזה ידע לאורך שנות קיומו מחלוקות חריפות, אך גם הסכמות היסטוריות. על כיסאות המליאה בה אנחנו יושבים היום, ישבו לאורך השנים טובי נבחרות ונבחרי הציבור והמנהיגים של מדינת ישראל מכל הזרמים: ובהם אזכיר מדורות קודמים את דוד בן גוריון, מנחם בגין, לוי אשכול, יצחק שמיר, יגאל אלון, יצחק רבין, אריאל שרון, גולדה מאיר, משה סנה, תופיק טובי, יוסף בורג, יוסי שריד, זבולון המר, מאיר פרוש, רחבעם זאבי, אבא אבן, שולמית אלוני, גאולה כהן, וכמובן שמעון פרס  - שאני מבקש לנצל את הבמה הזו ולאחל לו מפה בשם כולנו רפואה שלמה ואריכות ימים. הם ורבים אחרים שאני מתנצל שלא הזכרתי בשמם, שהכירו את מסדרונותיה של הכנסת, נישבו בקסמיה והצליחו להשאיר חותם בל יימחה על מדינת ישראל והחברה בה אנו חיים.

עבודת הכנסת הינה מלאכה מורכבת, הדורשת התמדה ומחשבה, לצד שיתופי פעולה חוצי סיעות ומגזרים, אך זו מלאכה שסיפוק גדול בצידה. מעשה החקיקה משפיע השפעה מהותית ועמוקה על חיי המדינה, החברה והפרטים המרכיבים אותה.

תפקידה של הכנסת אינו מתמצה כמובן רק בחקיקת חוקים. למליאת הכנסת ולוועדות הכנסת השונות תפקיד מרכזי ומהותי בפיקוח ובקרה על פעולות הממשלה ומחובתה של הממשלה לספק דין וחשבון לציבור באמצעות הכנסת וכמובן, הכנסת על כל אגפיה וועדותיה היא במה ציבורית לדיון ופולמוס בנושאים המרכזיים של חיינו.

על כל אחת ואחד מאיתנו מוטלת החובה לעמוד איתן נגד הניסיונות והיוזמות להצר ולהגביל את פעולות הכנסת וחבריה ולהחליש את כוחה ויכולתה לבצע את עבודתה – גם אם אין הדבר נוח לבעל תפקיד כלשהו, גם אם בעבודתה גורמת הכנסת לעיכוב בביצוע תכניות הממשלה. הביקורת על תהליך העבודה של הרשות המבצעת היא הדרך היחידה להבטיח, כי עבודת הממשלה מתבצעת על הצד הטוב ביותר למען הציבור. כי הבית הזה, הוא הריבון והוא המייצג את קשת הדעות, הצרכים והזרמים בחברה הישראלית.

אל לנו לשכוח, כי נשלחנו לפה מכוח המנדט שנתן לנו הציבור. כולנו  משרתיו של העם וחבים לו דין וחשבון על פעולתנו ומעשינו– יום יום, שעה שעה. זה לב ליבו של ההליך הדמוקרטי. אסור שיהיה תלוי בהרכבה של ממשלה כזו או אחרת או בגודלה. כל אלה משתנים וחולפים. החלשת הכנסת, פגיעה בפעולותיה וביטול סמכויותיה הן סכנה ממשית ומוחשית לדמוקרטיה הישראלית ולעקרון הפרדת הרשויות.

כנסת נכבדה, היה זה מנחם בגין עליו השלום שביטא את הדברים באופן ברור: "טעות היא לחשוב ששלטון-עם, או בלעז - "דמוקרטיה", מתבטא רק בזה שיש רוב ומיעוט. ודאי שהרוב מכריע והמיעוט מקבל את דעתו גם אם הוא מוחה, אך הוא פונה אל העם, ובאחד הימים המיעוט נהפך לרוב והרוב למיעוט וחוזר חלילה". כמה נכון ואקטואלי הדבר.

רבים מבין חברות וחברי המשכן הזה מילאו תפקידים בקואליציה ובאופוזיציה. אחרים טרם התנסו בגלגל המסתובב של הפוליטיקה. רצון העם משתנה מעת לעת, ממשלות מתחלפות, נסיבות משתנות, תכניות משתנות, כל יום טומן בחובו הפתעות בלתי צפויות, אך הרעיון המסדר של הדמוקרטיה חזק מכולם ושורשיו נטועים עמוק בבית זה. מי שהיום בשלטון, ימצא עצמו באופוזיציה, ומי שבאופוזיציה יכול למצוא את עצמו בשלטון. האחת היא החלופה לשנייה ואין האחת יכולה להתקיים בלי האחרת. משלימות זו את זו, חלוקות על נושאים רבים, אך חולקות הן את אותה דאגה כנה לעתידה של המדינה, לביטחונה ולחוסנה.

רבות דובר לאחרונה על הצורך בחיזוק "המשילות". זו הפכה מילת הקסם,  סיסמת "הקודש" המצדיקה כל פגע. ממשלה אמנם צריכה בסיס כוח יציב על מנת למשול ולנהל את ענייני המדינה. אך משילות זו מתבססת על הסכמה אותה עליה לגבש בין החלקים המרכיבים אותה. בהיעדר הסכמה שכזו, מאבדת הממשלה את הלגיטימיות לקיומה והמנדט פוקע ממנה. אלה הם כללי המשחק הדמוקרטיים, וכל מי שעקרונות אלה מנחים את דרכו, חובה עליו לשמור עליהם ולפעול על פיהם. מי שחושב לשמר שלטון באמצעות החלשת כוחה של הכנסת וביטול סמכותה חוטא לעקרונות הבסיסיים ביותר שעליהם קמה מדינת ישראל  כמדינה יהודית ו-ד-מ-ו-ק-ר-ט-י-ת! ומי שחושב לשמר שלטון באמצעות החלשת שומרי הסף, כלי התקשורת, גורמי הפיקוח, המשפט ואכיפת החוק חוטא לבסיס הדמוקרטיה עליה קמה מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

עיני העם נשואות אל משכן זה. חובה עלינו, נבחרי העם, להוות דוגמה לשיח מכבד, לכבוד הדדי בינינו, לכיבוד האחר והשונה, לאפשר לכל אחת ואחד מאיתנו את הזכות הבסיסית לדבר ולהתבטא בחופשיות, גם אם איננו מסכימים עם דבריו, גם אם אנו חולקים על כל מילה ומילה שיוצאת מפיו ועל כל תפיסת עולמו. פה בבית הזה, במקום בו מנסחים חוקים, מחליפים דעות ומגבשים עמדות – אסור שיסתמו פיות.  כן, גם אם הפיות הם להביור בלתי נסבל, כואב, החורך אותך עד לשד העצמות. זוהי תמצית הדמוקרטיה זהו הלוז שלה.

כנסת נכבדה,

לצערי יום חגה של הכנסת השנה אינו יום שמח. אתמול ליוויתי אני יחד עם המוני בית ישראל למנוחת עולמים את דפנה מאיר זכרה לברכה, אם לשישה ילדים שנרצחה באכזריות על ידי טרוריסט בן בליעל. באותה שעה נדקרה באכזריות מיכל פורמן, אישה צעירה, בהריון, על לא עוול בכפה. בחודשים האחרונים, מדינת ישראל מתמודדת מול מתקפת טרור רצחני ברחובותינו.

מעל בימה זו אני מבקש להעביר לאותם מרצחים ושולחיהם מסר חד משמעי: לא תנצחו אותנו! על אויבנו  המבקשים להשמידנו לדעת, כי ימצאו אותנו מאוחדים במאבק הנמשך על תקומת ישראל. צה"ל וכוחות הביטחון, שפועלים לילות כימים, באומץ, חירוף נפש ונחישות אין קץ נגד אותם מרצחים, יגיעו לכל אחד ואחד מהם. אנחנו נבוא איתם חשבון על מעשי הזוועה שהם מחוללים. כן נחתור לשלום, כן נחתור להיפרדות מן הפלסטינים, נתווכח עליה, אבל נהיה מאוחדים במאבק העיקש בטרור.

אל יטעו אויבנו לחשוב, כי העובדה שאנו מקיימים כאן בבית הזה וויכוחים סוערים מראה על חולשה או רפיון. תקומת עמנו בארצו לעולם לא תעמוד  במחלוקת. עוצמתנו ומקור כוחנו, טמונים בערכי השוויון, עקרונות מגילת העצמאות, עקרונות החופש והדמוקרטיה. שלטון החוק, ערכי הצדק, המוסר היהודי ודרך הנביאים מנחים את דרכינו. לאורם אנו צועדים, בטוחים בצדקתנו ומוכנים להקריב למענם אף את חיינו.

וביתר שאת, בימים בהם הדם רותח, הכאב לעיתים נורא מנשוא והשיח הציבורי הופך להיות אלים, קוטבי, שטחי ומחשב להתפוצץ בכל רגע. זהו בדיוק רגע המבחן של הדמוקרטיה, כאן היא נשפטת, וכאן המבחן הוא של כל היושבים כאן במליאה הזו. על כך אמר הוגה הדעות האמריקאי תיאודור פארקר "דמוקרטיה אין פירושה "אני טוב כמוך", אלא "אתה טוב כמוני". נתווכח מתוך כבוד ההדדי אך נאמין במושכלות יסוד ולא ניתן לקיצוניות לחרב אותה.

ביום מיוחד זה לציון 67 שנים לכינונה של הכנסת על כולנו להמשיך ולהטמיע את העיקרון הדמוקרטי. שלטון הרוב בקלות יכול להפוך לעריצות הרוב. הדמוקרטיה הישראלית חזקה ככל שתהיה, היא גם שברירית. האחריות לחיזוקה, שמירתה והגנתה מונחת לפתחנו - כלל חברי הכנסת, מכל סיעות הבית הזה – נבחריו של הציבור, ששלח אותנו לייצגו, על כל פלגיו, דעותיו והשקפותיו.

כן, הדמוקרטיה היא ציפור נפשה של ישראל הנאורה, החזקה, המוסרית והצודקת וכך עליה להישאר לתמיד. דווקא היום, חובה על כולנו להגן על עקרונות הדמוקרטיה ולהתחייב מחדש לשלטון הרוב, לזכויות המיעוט, לשוויון בין כלל האזרחים, לחירויות הפרט, לעקרון הפרדת הרשויות, לעצמאות מערכת המשפט, לחופש הביטוי, הצדק והמוסר היהודי. זו דרכנו ואין לנו דרך אחרת.

מזל טוב לך כנסת ישראל!

​