ראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבת המליאה המיוחדת לציון 67 שנה לכינונה של הכנסת ולציון יובל למשכן הכנסת:
הדמוקרטיה הישראלית היא עץ שתול על פלגי מים. שורשיו יונקים ממסורת השלטון העצמי של עמנו לאורך הדורות. כינונה של הכנסת היה ציון דרך מרכזי בתקומתנו הלאומית, מאורע שביטא את זכייתנו מחדש בחיי חירות וריבונות.
ירושלים שהייתה מצולקת מהקרבות הקשים של מלחמת העצמאות לבשה חג. בציבור רווחה התחושה שהכנסת היא מרכז השח הישראלי.
הרמה שבאה לידי ביטוי בכנסת הראשונה והשנייה והשלישית, שמעת לעת אני קורא את הפולמוסים ההם, הרמה הזו הייתה גבוהה מאוד. יש לנו לאן לשאוף. יש לנו מה לשפר.
דמוקרטיה מחייבת בגרות פוליטית. מצריכה איזונים ובלמים. הדמוקרטיה היא ייצור שמתאפיין בסתירות פנימיות, צריך להתמודד איתם כל הזמן ובמידת האפשר לגבש הסכמה רחבה.
יש מדינות שבוחרות במקום לספור ראשים, להוריד ראשים. חמש שנים חלפו מאז התפרצות האביב הערבי, אנחנו זוכרים את אותו גל הפגנות למען חופש וזכויות אדם אבל התקוות הללו נגוזו מהא מאוד, את האביב הקצר החליף חורף קודר במיוחד. אפקט הדומינו באזרנו פעל הפוך באזורנו. השתרשות של כאוס, אנרכיה, התפוררות של מדינות, טבח המוני של חפים מפשע, המוני פליטים, הרס של אוצרות תרבות, סכסוכים אלימים בלתי נגמרים.
במרחב רחב מאוד ישראל יוצאת דופן. יש כנסת יש ממשלה יש בית משפט, יש חוק ויש כיבוד החוק. אלה עמודי התווך של החברה הישראלית. אך לא כך קורה בעולם. יש תקופות של נסיגה וכרסום במחויבות לערכים דמוקרטים.
בפתח המאה ה21 שוב אנו עדים לאיומים חריפים על הדמוקרטיה. כך קורה בימים אלה שבהם האסלם הקיצוני זוקף את ראשו. ישראל נמצאת בקו החזית של המערכה כמעוז קדמי של העולם הדמוקרטי, אנחנו בלב הסערה. המדינות שלנו ברורה, לשמור על ביטחוננו ולהגיב בעוצמה לכל איום.
הייתי הבוקר בעתניאל בביקור תנחומים אצל משפחת מאיר. תהום מוסרית עמוקה מבדילה ביננו לבין אויבנו. מכאן אישה שהקדישה את כל זמנה לקיום חיים והצלת חיים, ומכאן רוצח פלשתיני שפל שלא היסס ליטול חיים באכזריות נוראית. הוא ספג מן הסתם את רעל השנאה ליהודים מאז לידתו.
ההסתה גם מצד ההנהגה הפלשתינית איננה פוסקת. שורש הסכסוך הוא שלילת עצם קיומה של מדינת ישראל והשאיפה למחוק אותה מעל פני האדמה. (בשלב זה עזבו את האולם במחאה חברי הרשימה המשותפת)
אני אומר כאן, זו היא תקוות שווא כי נישאר כאן לנצח. איש לא יעקור אותנו מארצנו ואנו נוסיף לבנות אותה ולהגן עליה.
הממשלה מפעילה אמצעים חסרי תקדים נגד הטרור, אנחנו נפעיל עוד אמצעים ככל שנידרש. יש לנו רצון עז לקיים שגרת חיים שלנו ושל הפלשתינים אבל לא נהסס לאסור על כניסת עובדים פלשתינים לישובים.
על יסודות הדמוקרטיה צריך להגן מבפנים אבל כדי לשמר דמוקרטיות צריך להדוף את הסכנות מבחוץ
יש לנו דמוקרטיה פעילה ותוססת בחירות וחופשיות, בחירות חופשיות, מערכת משפט מצויינת ואיזון בין שלוש הרשויות. הכנסת מייצגת נאמנה את כל חלקי העם והיא נותנת ביטוי להיותנו מדינת חוק.
אני נמצא כאן הרבה, יש כאן להט אמיתי שמלווה את מלאכת החקיקה מתוך רצון להיטיב עם כלל האזרחים. צריך להשליט שיח פרלמנטרי רואי ומכבד חף מהכפשות ומהשתלחויות אישיות. עוצמת הטיעון לא תשתפר כתוצאה מסגנון דיבור זול, בדיוק להפך. הציבור מצפה מאיתנו לנורמות של התנהגות מחמירות יותר, גם ואולי בעיקר שיש אי הסכמות.
צריך להבין שכל ניסיון ונוסטלגיה מדומה לחפש מדינה שאים בה ויכוחים זה ניסיון שגוי מיסודו. מהות הדמוקרטיה הוא לא היעדר סכסוכים אלא ליישב סכסוכים בדרכי שלום. את הוויכוח והפולמוס צריך לעשות בסייגים ברורים וחדים יותר ממה שהיה נהוג עד היום. לכולנו יש אחריות לשמור על כבודה של הכנסת.
מעל לכל תוך התעקשות על כיבוד החוק, כאן אין ולא יהיו פשרות. נמשיך לפעול אין פורעי החוק מכל צד שהוא.
ביום חגה של הכנסת יש לנו זכות להרגיש גאווה גדולה. אין אף דמוקרטיה אחרת שעומדת במבחנים בהם אנו עומדים. ראוי שדווקא המדינות הדמוקרטיות שממהרות לבקר את ישראל יעריכו אמת פשוטה זו.
