​מחלוקת בשאלה

 

 

 

וועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, דנה היום בהצעת החוק של ח"כ אלעזר שטרן. לצורך הכנתה לקריאה שניה ושלישית. יוער, כי לקראת ההצבעה על הצעת החוק לקריאה הראשונה, הוסרו סעיפים רבים, אשר היו שנויים במחלוקת בין סגן השר אלי בן-דהן, לח"כ אלעזר שטרן מציע החוק.

עפ"י הצעת החוק שאושרה להצבעה בקריאה הראשונה, השר לשירותי דת, יקים מערך גיור ממלכתי. מערך הגיור הממלכתי, יהיה אחראי על בתי הדין לגיור ויפקח על תהליך הגיור בצבא. מערך הגיור יופקד על תהליך ההכנה והלימוד לקראת הגיור, וכן על הסדרת שירותי מילה, טבילה ורישום הנישואין של הגרים.

ראש מערך הגיור, ימונה ע"י הממשלה, לפי המלצת ועדת איתור. ראש המערך, יהיה מי שכשיר להתמנות כדיין או כרב עיר. רב מקומי, הוא רב עיר, רב יישוב או רב אזורי, שעבר בחינה בנושא גיור ומילה, או שהוא בעל כושר לכהן כדיין. רב מקומי או הרב הראשי לצה"ל, באישור ראש מערך הגיור, יוסמכו לקבוע מותב בית דין לגיור.

בית דין לגיור, ידון במותב של שלושה דיינים. דיין גיור, ימונה בידי הממשלה. דיין גיור, יהיה מי שכשיר לכהן כדיין, רב עיר שעבר בחינה בנושא גיור ומילה, רב יישוב או רב אזורי הכשיר להתמנות כרב עיר ועבר בחינה בנושא גיור ומילה, וכן מי שהוסמך לרבנות ע"י הרבנות הראשית לישראל ועבר בחינה בנושא גיור ומילה.

בראש הרכב בית דין לגיור שיקבע הרב הראשי לצה"ל, יעמוד דיין גיור שיבחר ע"י ראש מערך הגיור. ולצידו ישבו שני רבנים צבאיים במילואים או בקבע, רבנים אשר הינם דייני גיור. יצוין, כי במידה רבה, הצע"הח בעצם מעגנת את החלטות הממשלה בנושא הגיור.

בדיון שנערך היום, העלה ח"כ שטרן לדיון, סעיפים שהושמטו מהצעת החוק לפני שזו אושרה להצבעה בוועדה לקריאה הראשונה. אחד הנושאים שהיו במחלוקת עקרונית, השאלה האם תפקיד ראש מערך הגיור יוגדר כסמכות תורנית, או מנהלית. שאלה זו תשפיע על  הכשירות לכהן בתפקיד. משמעות הגדרת התפקיד, עשויה להשליך על השאלה, האם אישה תוכל לכהן בתפקיד זה.

ח"כ שטרן ביקש היום להוסיף להצעת החוק, סעיף אשר עשוי להשפיע על מעמדם של גיורים שיערכו ע"י זרמים שונים. עוד הציע שטרן, להסמיך ראש ישיבה שמכהן 10 שנים בתפקידו, לכהן כדיין גיור בלי לעבור מבחנים. יתירה מזאת, רב עיר שמכהן כראש ישיבה, יוסמך להקים הרכב בית דין לגיור.

ח"כ אורית סטרוק הגישה עשרות הסתייגויות להצעת החוק. כך גם חברי הכנסת יוני שטבון, אורי מקלב, משה גפני ואברהם מיכאלי. סטרוק טענה כי ההצעה מקודמת בניגוד להסכמים הקואליציוניים לפיהם, לסיעתה יינתן זכות ווטו על הצעות חוק בנושאי דת ומדינה. הדיון היה סוער, ובמהלכו הוצאה ח"כ סטרוק מהדיון. עוד טענה סטרוק, כי השר לשירותי דת נפתלי בנט הגיש הצעת חוק ממשלתית בנושא, ואולם ההצעה אינה מובאת לדיון בועדת שרים לחקיקה משיקולים זרים.

הדיון בהצעת החוק הופסק, מאחר וחברי הכנסת מהאופוזיציה טענו כי חלק מהסעיפים, הינם בגדר נושא חדש. (נושא חדש, הינה טענה על כך שהתיקון המוצע, חורג מגדר נושא הצעת החוק) תקנון הכנסת קובע, כי הועדה לא תסיים את הדיון בהצע"הח, אלא לאחר הכרעת ועדת הכנסת בטענה האם הנושא אכן בגדר "נושא חדש". ועדת הכנסת החליטה, כי הנושאים אינם בגדר נושא חדש. ולכן ועדת חוקה יכולה להמשיך לדון בהצע"הח. הדיון בהצעת החוק ימשך במועד אחר.