​הקלה לתעשייה, לעסקים קטנים ובינוניים

 

 

 

 

 

 

 

     בתום ויכוח נוקב, אישרה היום (ד') ועדת הכספים, את הפחתת שיעורי מס המעסיקים שתוכננו לשנים 2014 ו- 2015. בשנים אלו אמור היה חלק המעסיק בהפרשות לביטוח לאומי ממשכורות העובדים, לגדול בשיעור של 0.25% בכל אחת מהשנים ולהגיע לרמה של 7% (במקום 6.5%) ב- 2014 ו- 7.5% (במקום 7%) ב- 2015. מ- 2016 והלאה אמור שיעור זה להישאר קבוע על 7.5%. עלות הפחתת שיעורי המס שתוכננו מלכתחילה; 450 ₪ בכל אחת מהשנים, שיופחתו מתקציב הרזרבה הכללית. אישור ההפחתה באמצעות תיקון חוק צמצום הגירעון ושינוי נטל המס שיעלה לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת בשבוע הבא.

 

 

 

     יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) בירך על המהלך ואמר ש"הפחתת שיעורי מס המעסיקים, מהווה זריקת עידוד, במיוחד לעסקים קטנים ובינוניים, שמתמודדים עם התייקרויות בתשומות, קושי להתחרות בשווקים בחו"ל ועם חוסר ודאות מהשלכות המשבר הכלכלי הגלובלי שטרם הגיע לסיומו. ועדת הכספים גילתה אחריות כלפי המעסיקים, במיוחד בעלי עסקים קטנים ובינוניים, מכיוון שמדובר במס המשולם ללא קשר אם יש או אין רווחים מהעסקים. ההפחתה התאפשרה נוכח הגירעון המצומצם מכפי שדובר בתחילה".

 

 

 

     סגן ראש אגף התקציבים באוצר, משה בר סימן טוב: "המטרה להקל על שוק העבודה. אנו בתקופה שנתונים משתנים ולא יכולים לנבא, רק לשער את גובה הגירעון. היה צריך להעלות עכשיו ל- 7% ושנה הבאה ל- 7.5% אך דוחים רבע אחוז בכל שנה בהעלאת המס. המשמעות; הפחתה של  450 מיליון ₪ בכל אחת מהשנים מהרזרבה הכללית. גירעון בביטוח לאומי הוא של המדינה בסופו של דבר וכדי שהגירעון בתקציב המדינה לא יגדל אנחנו מפחיתים מהרזרבה. אין כוונה לפגוע בקצבאות, שיעוריהן קבועים בחוק. רק מפחיתים את הרזרבה לעמידה ביעד הגירעון. דוחים הכנסות, פעמיים חצי מיליארד ₪ כלומר מבחינה אקטוארית ההשפעה היא זניחה יחסית".

 

 

 

     עו"ד רועי קרת מהלשכה המשפטית בביטוח לאומי: "תקציבי המדינה וביטוח לאומי הם נפרדים. נכון לרגע זה הגמלאות ישולמו. הגירעונות הם ארוכי טווח ואנחנו מתקרבים לשלב של גירעון אקטוארי קריטי. בפועל מקטינים לנו את סך הגבייה אך לא מחזירים את זה, אז או שיצטרכו לשפות את הביטוח הלאומי או שיצטרכו להקטין קצבאות בחקיקה. הביטוח הלאומי שילם בשנה שעברה 70 מיליארד ₪ (כלל התשלומים: קצבאות ותשלומים למדינה וכד') וההכנסות היום כ- 50 מיליארד ₪ בלבד. אנו בגירעון שוטף שגדל בכל שנה".

 

 

 

     סמנכ"ל ביטוח וגבייה בביטוח הלאומי, יגאל ברזני, היה נחרץ יותר: "הגירעון גדל ונאלץ לקחת מהקרן ואז האוצר יבוא ויאמר נקצץ בקצבאות כי זו הדרך להתמודד. בכל שנה אנחנו ממנים ענף אבטלה ב- 2.5 מיליארד ₪. הגירעון הזה הצטבר ל- 50 מיליארד ₪ וההפסד בגין הריבית עבור הגירעון הזה זה 2–3 מיליארד ₪ בשנה וכך מגיעים לגירעון עצום. ועדת טרכטנברג כבר אמרה שההתנהלות הפיננסית של ביטוח לאומי בסכנה ושבשלב מסוים לא יהיה כסף לשלם קצבאות. הוועדה גם  ראתה שבהשוואה ל-OECD  השתתפות המעסיקים בישראל בין הנמוכות ביותר. אנחנו מתכננים 40 שנה קדימה ואנחנו בבעייה קשה".

 

 

 

     נשיא התאחדות התעשיינים, צבי אורן, הביע תמיכה במהלך ודיבר על נחיצותו: "ההשוואה מה משלמים מעסיקים אצלנו לעומת ה- OECD פשטנית וצריך לראות את התמונה המלאה עם כל ההפרשות הסוציאליות שיש לנו וייתר התשלומים וההתייקרויות ואז מגיעים לתמונה אחרת. יש לזכור שהיתה עלייה בעלויות בשנה וחצי האחרונות וכך גם בינואר וכושר התחרות שלנו נשחק לעומת השווקים בחו"ל. בממשלה הבינו שיש בעיה וצריך לסייע למעסיקים. הצעתי להעלות את המס על הרווחים באחוז וחצי ולא להעלות את מס המעסיקים. לקחת יותר ממי שמרוויח הרבה ולא לקחת מכולם, גם ממי שלא מרוויח".

 

 

 

     חברי הכנסת, קואליציה כאופוזיציה, תמכו בהפחתת שיעורי המס אך מתחו ביקורת על המימון על חשבון ביטוח לאומי.       ח"כ יעקב ליצמן (יהדות התורה): "מגמה מסוכנת. כל שנה הממשלה מורידה מביטוח לאומי. האוצר לוקח את הכסף לכל מיני מטרות, בטענה שבין כה וכה ביטוח לאומי סמוך על שולחן הממשלה, אך בסופו של דבר הממשלה מגלגלת עיניים: "תראו איך הם בביטוח הלאומי מנהלים לא טוב את הכספים ויש להם גירעון ענק". בהמשך האוצר אומר שהוא לא חייב לכסות את הגירעונות. בסוף יממנו מקיצוץ קצבאות. שודדים את הקצבאות בכל הענפים בעוד זה שייך לאזרחים. זה לא חלק תקציב המדינה זה מה שהאזרחים משלמים". ליצמן הביע תמיהה על-כך שלא שומעים את שר הרווחה בעניין ודרש הבטחה מהאוצר שלא ייקחו שוב מביטוח לאומי.      ח"כ סתיו שפיר (העבודה), שהזמינה חוות דעת של מרכז המחקר של הכנסת, העלתה נקודות קריטיות הנובעות מהפגיעה בביטוח הלאומי: "זו זריקת אחריות מוחלטת. כולם מתעלמים לחלוטין ממה שהולך לקרות כאן בעוד 30 – 40 שנה. ב- 2054 תתרוקן לחלוטין קופת הביטוח הלאומי, אבל זה לא אכפת לראש הממשלה הנוכחי. הוא אומר לצעירים שמחו על יוקר המחייה, שיחסכו ממה שאין להם כי לא יהיה פה ביטוח לאומי. לא צריך כל פעם להנחית את הנטל של מימון ביטוח לאומי על המעסיקים שגם ככה קורסים תחת הנטל. זו אחריות המדינה כמעסיקה הגדולה ביותר שהולכת להרוויח משהו כמו 200 מיליון ₪ בשנה. למה מתוך זה תפצה את ביטוח לאומי רק ב-80 מיליון ₪. שיפצו בהתאם להפחתה. גם הפיצוי על הגירעון האקטוארי והשוטף אפשר למצוא ממקורות אחרים. רק לפני שבועות אחדים אישרנו כאן העברות של 1.4 מיליארד ₪ לביטחון, כביכול מעודפים בביטוח הלאומי וזה מדאיג. אני בעד להפחית למעסיקים אך לא על חשבון הביטוח הלאומי". שפיר ציטטה מדו"ח מבקר המדינה ואמרה ש"שינויים בתקציב הביטוח הלאומי מבוססים על קפריזות, על סקרים בתקשורת ולא על ניהול מחושב".     ח"כ אלעזר שטרן (התנועה) מתח ביקורת על שינוי המדיניות זמן כה קצר אחרי אישור תקציב המדינה. עוד הביע ספק "אם אחרי שנתיים נגיע לרמת מס של 7.5%".       ח"כ רובי ריבלין (הליכוד-ביתנו): בכל מדינה עוזרים לתעשייה המקומית. יחד עם זאת, יש כאן תרמית כלפי האזרח. אני משלם כאזרח לביטוח לאומי וזה כמו כסף שהפקדתי בידי חברת ביטוח שמטפלת בכסף שלי. ואני תורם כסף לדורות שבאו לפני כמו שהדורות שבאים אחרי ישלמו לי. הביטוח הלאומי שייך לאזרחים ולא למדינה ונוצר מצב שלצעירים בינינו בעוד עשרות שנים יאמרו: זה הכסף שלכם אבל אין לנו מה לתת".       ח"כ מיכל בירן (העבודה): "זה יסתיים בוועדת חקירה, כשיהיו תמונות קשישים שימותו מרעב כי לא יקבלו קצבאות כי ביטוח לאומי יהיה בחדלות פירעון".

 

 

 

     בר סימן טוב ניסה לשווא לשכנע את הח"כים: "הזדקנות האוכלוסייה והעלייה בתוחלת החיים תחייב שינויים בעתיד; הפחתת קצבאות והעלאת גיל הפרישה. גם תקציבי הממשלה וגם ביטוח לאומי הם מהמיסים של האזרחים. עכשיו יש תקופה יותר קשה לתעשיינים אז צריך לסייע כרגע. המס הזה לא מוטל על רווחים אלא על מחזור הפעילות בין אם העסק מרוויח ובין אם לאו".