​

היו"ר חה"כ אוסנת הילה מארק: "לא נשתק עכשיו את המערכת ולא ניצור כאוס אך לאחר הבחירות צריך להקים מנגנון לפטורים מאגרה עם קריטריונים ברורים"

הוועדה המיוחדת, בראשות חה"כ אוסנת מארק (הליכוד), אישרה היום (ד') את התקנות לגביית אגרות מיחידים בהליכי חדלות פירעון, בפני הממונה על הליכים אלו (הכנ"ר) ובפני רשמי ההוצאה לפועל.

בעוד חודש (ב-15.9) תיכנס לתוקף הרפורמה הכוללת בתחום חדלות הפירעון, המחליפה חקיקה מנדטורית בת למעלה מ-80 שנה. התקנות אושרו בהליך חריג על ידי ועדה מיוחדת שהוקמה רק לצורך כך, כדי לאפשר את גביית חלק מהאגרות לפי החוק החדש – בהליכים בפני הממונה על חדלות פירעון (הכנ"ר) ובהוצאה לפועל.

לגבי הליכים שיתנהלו בפני בימ"ש - הליכי חדלות פירעון של תאגידים, הליכים ליחידים שנפתחים לבקשת נושה, והסדרי חוב, עתידה הממשלה להגיש תיקון לתקנות לאישור ועדת החוקה שתוקם בכנסת הבאה.

סכומי האגרות שאושרו בהשוואה לאגרות הקיימות כיום:

• אגרה בעד ניהול הליכים – נותרה 20% משכר טרחת הנאמן או מנהל ההסדר שמשולמים גם כיום כ"אגרת השגחה" לכנ"ר.
• אגרה לבקשת יחיד לצו לפתיחת הליכים – נותרה בסכום של 1600 ₪, בדומה לסכום שנגבה היום ונקרא "פיקדון".
• אגרה חדשה: 30₪ עבור כל תביעת חוב שמגיש נושה.

בנוסף, לפי התקנות, מי שהוא יחיד שמיוצג על ידי הסיוע המשפטי מטעם של חוסר יכולת כלכלית, אינו חייב לשלם את האגרה כתנאי לפתיחת הליך חדלות הפירעון. במקום זאת, האגרה תשולם בסיום ההליך כחלק מהוצאות חדלות הפירעון מתוך נכסי קופת הנשייה. היה ולא ימצא מספיק כסף בקופת הנשייה כדי לשלם את מלוא האגרה, החלק החסר יהיה פטור.

לבקשת יושבת ראש הוועדה, חה"כ אוסנת מארק, וחברי הכנסת שנכחו בדיון, חה"כ אורי מקלב וחה"כ יעקב אשר, הסכימו נציגי הממשלה לערוך מספר שינויים בתקנות, וביניהם:

• התקנות נקבעו כהוראת שעה לשנה וחצי (עד ליום 1.3.2021), וזאת כדי לאפשר לממשלה להניח בפני הכנסת טיוטת תקנות קבע, שבהן תיבחן האפשרות לקבוע הסדר מקל יותר מבחינת החייבים. בין היתר ייבחנו ההקלות הבאות: אפשרות לתשלום האגרה בתשלומים; הפחתה בסכומי האגרות בחלק מהמקרים; יצירת מנגנון פטור מתשלום האגרה ועוד.
• בוטלה אגרה לתיקון תביעת חוב בסך 18 ₪.
• הוסכם כי לא ייגבו מחייבים הפרשי הצמדה אם לא שילמו את האגרה במועד.
• הוארך המועד שבו יוכל מי שיחזור בו מבקשתו לצו חדלות פירעון לקבל החזר של חצי מסכום.

היו"ר חה"כ אוסנת הילה מארק (הליכוד): "המטרה היא שיישאר מספיק כסף למי שנמצא בקצה וכן שהחייב יעלה על דרך המלך. יש פה שרשרת מזון וברגע שהקופה תהיה קטנה הזוכים יקבלו פחות כסף ולכן ה-20% שהולכים לכנ"ר הם בעייתיים. יש אנשים שבאמת במצוקה מאוד גדולה ולא עומדים אפילו בצו תשלומים של 50 ₪. חייבים לחשוב מחוץ לקופסה ולאפשר לאדם לפחות לחלק את האגרות לתשלומים. גם ברשות המיסים מאפשרים תשלומים לשומה. כך אפשר לשמור על קופת המדינה. לא נשתק עכשיו את המערכת ולא ניצור כאוס אך לאחר הבחירות צריך להקים מנגנון לפטורים מאגרה עם קריטריונים ברורים. יש להתחיל כבר עכשיו בשיח שירכז משרד המשפטים עם כלל הגורמים בנוגע לגובה האגרות, אופן מתן הפטור ואפשרות הפריסה לתשלומים".

עו"ד סיגל יעקובי האפוטרופוסית הכללית וכונסת הנכסים הראשית (הכנ"ר): "האגרות על פניו משמרות מצב קיים אך למעשה הן מהוות בשורה. הסכום של  1,600 ₪ הוא אילוץ שנקבע לפני 20 שנה והגיע בגלל הצמדות לכ-2,800 ₪ אך הצלחנו להורידו. הסכום מעולם לא שימש למימון עלויות של הרשות השופטת אלא כאגרה מנהלית למימון פעילות הכונס הרשמי, שתלויה כולה בהכנסות מאגרות. למרות שעומס המשימות עלה דרמטית הבנו את הרגישות הציבורית הצלחנו לשמר את אותה מסגרת תקציבית ואת רמת השירות. מנגנון בדיקה למעוטי יכולת ייקר ויעכב את התהליכים. זה לא נכון חודש לפני תחילת החוק. נכון להיום קרוב ל-60% מבעלי החוב בהליכי פשיטת רגל מגיעים לפטור. זו לא אוכלוסיית שוליים. האוכלוסייה שאין לה מה לאכול מקבלת פטור מלא. ההצעה שמציעים היום היא בדיוק ההתחייבות שניתנה בבג"ץ. זה סדר גודל הפחתת התשלומים שדיברנו עליה. כבר היום המשמעות של מקבלי הפטור היא דחייה למספר גבוה ביותר של תשלומים למרות ההתחייבויות שלנו למסגרת תקציבית שאינה מתוקצבת. הרעיון לתשלומים ראוי, אולי אפשר לאפשר פריסה לאחר עמידה בתשלום הראשון ואני מתחייבת לבדוק זאת בתקופת הוראת השעה".

חה"כ יעקב אשר (יהדות התורה): "אם יש קריטריונים סוציו-אקונומיים ברורים, אין צורך במנגנון כ"כ יקר וגדול ואם הפקידים יהיו יעילים לא יהיה עיכוב. כשנותנים דוחות חניה זה לא אמור להעשיר את קופת העיריה. צריך לקיים דיון אמיתי על מטרת העל של המנגנון. מדובר על אנשים שהסכנה לגרימת התדרדרותם תוך אטימות לב היא ממשית. גם זה עולה הרבה כסף למדינה והחוכמה היא להגמיש איפה שאפשר. מיד כשנצא מאזור הדמדומים של מערכות הבחירות החוזרות הללו, יש לקבוע דברים ארוכי טווח".

חה"כ אורי מקלב (יהדות התורה): "אישור תקנות בעת הזו הוא חריג מאוד. יש משמעות חשובה לאזרחים ואנחנו לא רוצים למצוא עצמנו מחמירים את המצב במקום לתקנו. לכן הוראת שעה היא חובתנו הציבורית. בזמן הזה צריך להקים ועדה שתבחן הצעות למתן הפטור ותביאן לוועדה. בנוסף, יש לבחון את האפשרות שבהליכים של הוצל"פ לא תהיה אגרה. אדם שאין לו לחם לקנות והוא מחלק את הלבן בין שני ילדים, האגרה היא חסם בשבילו ואסור שזה יקרה".

אסף וקסלר מאגף התקציבים במשרד האוצר: " החוק לא נועד להוזיל עלויות, אלא שהמדינה תיקח אחריות להקל על האזרח ולשפר את השירות בנוגע לחדלות פירעון ושיקום כלכלי ללא הגדלת האגרות. אנחנו צופים שעלויות התהליך יגדלו לעומת היום".

עו"ד בקי כהן קשת רבנים לזכויות אדם: "בחוק החדש יש שני מסלולים- מול הממונה ומול הוצל"פ. עד היום בהוצל"פ היה מסלול הפטר והיו גם מסלולים למוגבל באמצעים ומסלול לאיחוד תיקים. ההפטר לא היה כרוך באגרה. במצב החדש מתבטלת האפשרות החינמית".

מיכל אלבז ממשרד המשפטים השיבה לדבריה כי: "מסלול ההפטר בהוצל"פ אינו דומה כלל להליכי פשיטת רגל שהם לטווח ארוך. ההליך לפי החוק החדש בהוצאה לפועל הוא הליך חדלות פירעון לכל דבר ועניין כמו בכנ"ר. הבדיקה מהותית לא שונה ולכן השירות שהאזרח מקבל לא שונה ולכן גם הסכומים לא צריכים להיות שונים".

​