כחלק מהאירועים החגיגיים לציון יום כינון הכנסת, ובמסגרת אירועי "כנסת צעירה" בו לוקחים תלמידים וסטודנטים חלק מרכזי בפעילות הפרלמנטרית, התקיימה הדמיה למליאת הכנסת בה השתתפו בני נוער וסטודנטים, לצד השרים וחברי הכנסת. בני הנוער התנסו בפעילות הפרלמנטרית של הגשת הצעות חוק, נאומים בני דקה ושאילת שאילתות, בנושאים שונים לבחירתם.
את הישיבה ניהל יו"ר הכנסת יולי יואל אדלשטיין, יחד עם יו"ר מועצת התלמידים חנן יזדי, והסטודנטית נועה אלמן ממודל האו"ם בישראל.
יו"ר הכנסת אדלשטיין אמר בפתח הישיבה: "אני שמח שמצאנו דרך, שאין הולמת ממנה, לחגוג את יום ההולדת הששים ושמונה שלנו יחד אתכם, החברות והחברים הצעירים, תלמידים וסטודנטים. יום זה תוכנן במיוחד אתכם ועבורכם, ואני שמח לראות את כולכם כאן ב"כנסת צעירה", שננהל כאן כמעט כמו במליאת הכנסת האמיתית.
אנחנו מרבים לדבר על הצורך להגביר את המעורבות האזרחית בנעשה במדינה. מעורבות חברתית גבוהה היא מאפיין חשוב של דמוקרטיה בריאה, שדופק החיים האזרחי שלה תקין. אם הכנסת הוא לב הדמוקרטיה בישראל, הרי שהאזרחים- בפעילותם, במעורבותם וכמובן בהצבעתם- מזרימים ללב הזה ללא הרף דם חדש, וממנו הוא מוזרם הלאה אל כל מקום ואל כל אזרח. כך אמור להתקיים היזון הדדי ומתמיד בין הבוחרים לנבחרים.
אלא, שלצערנו אנחנו לוקים מדי פעם בשיבושים בקצב הלב. אסור לנו להתעלם מהדימוי הירוּד של הכנסת בעיניי חלקים גדולים בציבור, ומהשחיקה המתמשכת במעמדה. פרשיות שונות והתנהגויות לא ראויות, לעתים מעבר לכך, תורמים לביזוי ולזילות הכנסת ומוציאים שם רע, גם לרוב הגדול של חברות וחברי הכנסת המסורים למלאכתם ונאמנים לשליחותם, וגם למוסד החשוב הזה, הגדול מסך חלקיו וחבריו, שמטבע הדברים - מתחלפים מדי כמה שנים.
אני מקווה, שבעזרת הפעילות לאורך היום נהדק את החיבור ואת ההיכרות שלכם, בני הדור הצעיר, עם העשייה הפרלמנטרית ועם מהות הדמוקרטיה, כפי שאנחנו עושים לאורך השנה גם באין ספור סיורים כאן וגם בפעילות "מתחברים לכנסת" ברחבי הארץ, בעיקר בפריפריה."
נועה אלמן, סטודנטית ממודל האו"ם, שניהלה את הישיבה לצד יו"ר הכנסת, התייחסה לקושי של צעירים וסטודנטים להצביע בבחירות לכנסת ואמרה: "בחרנו להתייחס לנושא הבוער בלב הצעירים ומהווה את אחד הכלים הדמוקרטיים החשובים ביותר במדינה- הבחירות לכנסת. את תהליך המיון והעבודה על יום זה התחלתי לפני מספר חודשים, ובחרתי לקחת בו חלק אך ורק בשל הרצון הבוער בי להיות חלק פעיל ומשמעותי בנעשה במדינה. לצערי, לא מעט צעירים נתקלים בקשיים רבים בדרך למימוש זכותם הבסיסית להצביע, למרות רצונם ונכונותם.
במעמד זה, אני פונה ומבקשת מכל הגורמים הנוגעים לדבר ולעניין- אל תמנעו מאיתנו לממש את זכותינו הדמוקרטית להצביע. אל תמנעו מסטודנט הקורס תחת עומס מטלותיו לבחור משום שבחר ללמוד במוסד מרוחק מעיר הולדתו, אל תסגרו בפני צעירים השוהים מחוץ לגבולות המדינה את האפשרות להשמיע את קולם. אנחנו רוצים לקחת חלק בעשייה הפוליטית, אנחנו רוצים להיות מעורבים, ואנחנו רוצים להשמיע את קולנו מכל מיקום בו נהיה.
חנן יזדי, יו"ר מועצת התלמידים, שניהל את הישיבה לצד יו"ר הכנסת, התייחס להורדת גיל הבחירה לכנסת לגיל שבע עשרה והשוואתו לגיל הבחירה לשלטון המקומי, ואמר:"אני נשאל לא מעט מדוע זה עקרוני לנו. ובכן, אנו רואים מגמת עלייה של בני נוער המעורבים בקהילה ובחברה, מתנדבים, מפגינים וגם לוקחים חלק במסגרות משפיעות בעיר ובחברה. אנחנו סבורים, שמתן אפשרות להצביע לכנסת בגיל 17 הוא חלק ממגמה מבורכת זו. בכך, המדינה תביע אמון בבני הנוער, שגם להם מגיע לקחת חלק בעיצוב המפה הפוליטית במדינה.
אדוני יושב הראש וחברי הכנסת, היום קיבלתם המחשה לכך שבני הנוער בשלים לקחת חלק במפה הפוליטית. היום נוכחתם לדעת, שכאשר נותנים לבני הנוער את הכלים- לא רק שהם לוקחים חלק, הם גם עולים על כל ציפייה ומסוגלים להזיז הרים. לכן, זו הקריאה שלי אליכם היום- אדוני יושב הראש, שרים וחברי כנסת: הרימו את ידכם ותמכו בהורדת גיל הבחירה לגיל 17, כי זוהי העת המתאימה."
לאחר מיכן עברו בני הנוער לפעילות פרלמנטרית המאפיינת את הפעילות השגרתית במליאת הכנסת.
התלמיד אדר גיציס בן 17 מנהריה, הציג בפני המליאה הצעירה הצעת חוק המבקשת להוסיף מוסדות חינוך למגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה ואמר: "אני לא רוצה לדמיין מצב שבו נפגע העבירה צריך להיות באינטראקציה כלשהי עם עבריין המין, דבר שיגרום לנזק בלתי הפיך אשר ישפיע באופן מוחלט על מצבו הנפשי של נפגע העבירה למשך שנים רבות".
על ההצעה השיבה בשם הממשלה סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי ואמרה: "תכלית החוק היא למנוע מפגש תדיר בין הנפגע לפוגע. אני סבורה כי יש טעם רב בהצעה שנותנת מענה למצב שלא מקבל מענה כיום בחוק ולכן הממשלה תומכת בהצעה."
התלמיד ליאור רביד התנגד להצעה וטען כי: "החוק שמוצע כאן לא יגרום לשינוי חיובי בחיי החברה, אלא יגרום דווקא להרעה בביטחונם של האזרחים ושל נפגעי עבירות המין, וכמו כן יפגע בזכויותיו של אסיר משוקם לחזור לחיים תקינים."
בתום הדיון בהצעת החוק התקיימה הצבעה באמצעות פתקי בעד ונגד שחולקו לחברי הכנסת הצעירים, וההצעה זכתה לרוב קולות ועברה בקריאה טרומית.
לאחר מיכן עברו התלמידים לסעיף הבא בסדר היום - נאומים בני דקה. בין היתר בחרו הצעירים להקדיש את נאומיהם לשחיתות שלטונית, מצב מערכת החינוך במזרח ירושלים, העלאת יהודי אתיופיה, הקושי של בני הנוער במגורים בפריפריה, מערכת הרפואה הציבורית, העדר מסגרות לחינוך בלתי פורמאלי, אגרות הרישום לנישואים, מעמדה של הכנסת בעייני הציבור ועוד.
לאחר מיכן עברו בני הנוער להצגת שאילתות דחופות לשרי הממשלה. השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל נשאלה על ידי התלמיד יהל קרישנר מה הצעדים שבכוונתה לבצע על מנת לצמצם את פערי השכר בין גברים לנשים? בנוסף נשאלה השרה גמליאל על ידי גל בוז'יקובסקי, מדוע המשרד לשוויון חברתי לא דואג לתוכנית עידוד השכלה אקדמית לאוכלוסייה הבוגרת בערי הפריפריה?
השרה גמליאל השיבה לשאילתות וקראה לכל אחד מחברי הכנסת הצעירים לראות את עצמם מתמודדים לכנסת ישראל בעתיד. השרה גם הודיעה כי היא הולכת להקים סטארט-אפ חברתי למגורים משותפים לבעלי מוגבלויות ושאינם בעלי מוגבלויות "אנחנו צריכים כחברה להיות יותר פתוחים וקשובים לצרכים של האנשים סביבנו".
אחריה השיב לשאילתות שר הכלכלה אלי כהן. שרה שושן שאלה את השר כיצד בכוונתו לפעול על מנת לפתח את הדור הצעיר בתחום התעשייה והמסחר, יאיר ברקת שאל כיצד ניתן לקדם את פיתוח התעשייה בדרום ובפריפריה, ודניאל זליקוביץ' שאל כיצד השר מתכוון לקדם את התחרות במשק על מנת להוריד את יוקר המחייה. השר כהן השיב לשאילתות ואמר לחברי הכנסת הצעירים: "לפני חודש התמניתי לשר הכלכלה ולפני זה מצאתי את עצמי במשך שנתיים כח"כ וכיו"ר ועדה, חלק מפעילות חשובה ביותר שמשפיעה על החיים של כל אחד ואחת מיכם. אני שמח לראות אתכם כאן ומזמין אתכם לקחת חלק פעיל בעתיד בדמוקרטיה הישראלית."
לפני שנעל את הישיבה, התייחס יו"ר הכנסת יולי יואל אדלשטיין לאחד הנאומים בני דקה בו סיפר אחד התלמידים כי סבתא שלו צופה בערוץ הכנסת ואומרת לו "לא נעים לי לראות את זה כבר" ושאל הכיצד ייתכן שהמסרים שהציבור מקבל הם מסרים שליליים, הנותנים לו לגיטימציה להתנהג כך בעצמו?
אדלשטיין אמר: "יש לי רק מתכון אחד שיכול להוביל לשינוי, להיות מעורבים, מי שמגיע לגיל המתאים גם להתפקד למפלגות, ולבדוק מי נמצא ברשימות לכנסת במקומות ראליים. זו הדרך היחידה לשנות את המציאות, אין שום חוק שאפשר לחוקק, רק רצון הבוחר. כשהבוחרים יתחילו להעניש את אלה שמתפרעים ומקללים, ויגידו את אלה אנחנו לא רוצים לראות בכנסת, רק אז המצב בכנסת ישתנה. אני מקווה שאתם תוכלו להביא את השינוי הכל כך מיוחל."
