האזור האסור לשיט יהיה ברדיוס של 1.5 מייל ימי סביבי האסדה ומפקד חיל הים יהיה הגורם שישקול ויאשר בקשות כניסה אליו
הוועדה הזמנית לענייני חוץ וביטחון, בראשות ח"כ אבי דיכטר (הליכוד), אישרה היום (ג'), פה אחד, את הוראות שעת חירום (פיקוח על כלי שיט) (איסור שיט סביב אסדת ההפקה לוויתן), התשע"ט-2019.
ההוראות קובעות איסור על שיט ברדיוס של 1.5 מיילים ימיים (כ-2.8 ק"מ) מאסדת ההפקה לוויתן, אך האיסור אינו גורף, שכן הוא לא יחול על צה"ל, על משטרת ישראל, על בעלי הזכויות באסדה ועל נותני השירותים באסדה. כמו כן, מפקד חיל הים או מי שהסמיך לכך יהיה רשאי להתיר שיט באזור האסור.
כזכור, אסדת לוויתן מוקמת בימים אלה במרחק של 10 ק"מ מחוף דור, בתחום המים הטריטוריאליים של ישראל. לדברי משרד האנרגיה, במהלך חודש ספטמבר צפויה להתחיל הרכבת האסדה, והיא צפויה להתחיל לפעול עד סוף שנה זו. לאחר שתחל לפעול, יופק באמצעות האסדה גז טבעי שישמש את ישראל ומדינות נוספות באזור ועל כן נחשבת האסדה לתשתית אסטרטגית. משכך, החליטה הממשלה כי חיל הים יגן על האסדות, וכן נחקק לפני מספר חודשים תיקון לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים שקבע כי החברות המפעילות אותן יונחו על ידי חיל הים לעניין אבטחה ימית.
ההוראות בהן דנה הוועדה היום מהוות נדבך הגנה נוסף, שהוא איסור על שיט בסמוך לאסדת ההפקה, וזאת בהתאם לסמכותו של שר התחבורה על פי החוק להארכת תוקף של תקנות-שעת-חירום (פיקוח על כלי שיט), אשר מקנה לשר התחבורה סמכויות לתת הוראות לכלי שיט מטעמים שבביטחון המדינה או מטעמים שבקיום אספקה ושירותים חיוניים (אחד מחמשת החוקים שעודם בתוקף ושתוקפם מותנה בהכרזה על מצב חירום – ר.ר.).
זהו למעשה ההסדר השלישי מסוגו, כאשר בשנת 2004 נקבעו הוראות דומות לגבי שני אזורים: 1. שטח ברדיוס של 3 מיילים ימיים (כ-5.5 ק"מ) סביב אסדת ההפקה מרי B. אסדה זו מצויה בתחומי המים הכלכליים של ישראל, אך בניגוד לאסדת לוויתן, מצויה מחוץ למים הטריטוריאליים. 2.רצועה באורך 20 מיילים ימיים (כ-36 ק"מ) וברוחב של 1.5 מיילים ימיים (כ-2.7 ק"מ) לאורך הגבול עם רצועת עזה.
יו"ר הוועדה ביקש מנציגי הממשלה להתייחס לשאלה "האם נכון כי אזרחים אשר יבקשו להיכנס לאזור, בין אם למטרות הפגנה, דיג או כל מטרה אחרת, יעבדו מול גורם צבאי ולא מול גורם אזרחי כמשטרת ישראל או רשות הספנות?".
יוסי וירצברגר, הממונה על הנפט במשרד האנרגיה: " על פי חקיקה שאושרה בוועדה זו, צה"ל הוא כבר הגורם המנחה לענייני אבטחה באסדות ובמתקנים בים. בים אין גדר הקובעות בצורה ברורה מהם גבולות המתקן, וזה דומה אולי לכניסה לשטחי אש, אשר אזרחים צריכים לתאם מול צה"ל".
סנ"צ תמר ליברטי, רמ"ד יחידות מבצעיות במשטרת ישראל: "הפגנה בתוך מתקן ביבשה כן דורשת אישור כניסה, ובכל מקרה, כאשר המשטרה מאשרת הפגנה, למשל, היא שוקלת שיקולים של סדר ציבורי אל מול הזכות להפגין, אך כאן ישנו כל העת השיקול הביטחוני, שהוא לא לפתחה של המשטרה. בעצם בקשתה את ההוראות המדינה הכריעה כי היא רואה בשטח כשטח שצריך לסגור אותו בדומה לשטח צבאי סגור, ונכון שהגורם הצבאי יהיה הגורם המתכלל, מה גם שבאסדת מרי B, עוד מ-2004, חלק מהאזור האסור לשיט כן נכנס לתוך המים הטריטוריאליים של ישראל, ונדרש לפנות לצבא לאישור".
רס"ן רפי רוזנשיין, הייעוץ המשפטי לחיל הים: "קיימות שתי אפשרויות לסגור שטח בים – מסיבות ביטחוניות מכח סעיף 125 לתקנות ההגנה, ואז מפקד חיל הים הוא הגורם המוסמך לכך. זה נכון לאימונים, או ניסויים וכו', ואלו שיקולים טהורים של ביטחון המדינה. האפשרות השנייה היא סגירת שטח בים מכוח צו של שר התחבורה, שסמכותו יותר רחבה. סמכות שר התחבורה יכולה להתבסס על שיקול של ביטחון המדינה וגם שיקול של אספקת שירותים חיוניים. צו זה הוצע לא רק משיקולי ביטחון המדינה אלא גם שירותים חיוניים".
סא"ל יונתן קודיש, רע"ן תכנון חיל הים: "בשל העובדה כי האסדה נמצאת בתוך המים הטריטוריאליים ביקשנו שטח סטרילי מינימלי, כאשר במקרים אחרים הגדרנו שטחים יותר גדולים. זהו המרחק שאנו צריכים לשמר כשטח סטרילי כדי שנוכל לבצע את משימת ההגנה. היות שזו אחריות של מח"י לאבטח את השטח, עמדתו היא שהוא גם צריך להיות הגורם הבוחן והמאשר".
יוני ספיר, יו"ר עמותת שומרי הבית: "נסראללה כבר הצהיר שהוא מתכוון לפגוע באסדות במלחמה הבאה, ואני פה בשביל לדבר בשם ההרוגים שיהיו מפגיעה בלוויתן, הפצועים שיהיו והחופים שלא יהיו נגישים בגלל שפך חומרים. תפקידו של צה"ל הוא להגן על אזרחי ישראל ולא על אסדות, וגם אם כן, הוא יודע לעשות זאת גם במרחק גדול יותר מהחוף. שורה ארוכה של מומחים ואנשי ביטחון אמרו כי אין הצדקה למיקום של האסדה בקרבה כזו לחוף, והשר שטייניץ מצדיק זאת בדו"ח ביטחוני שאף אחד לא יודע אם קיים. אנחנו מבקשים לקיים דיון בוועדה על הדו"ח הביטחוני, ככל שקיים בכלל, אשר מצדיק את מיקום האסדה ושחברי הוועדה יוכלו להסתכל לילדי ישראל בעיניים. הרשות המבצעת לא ביצעה את תפקידה כהלכה בקירוב האסדה לחוף, ויש פה סכנה אמיתית לישראל, ועכשיו תפקידה של הרשות המחוקקת לפקח על הנושא הזה".
עו"ד חגית אייזנמן מלכה, הייעוץ המשפטי למשרד האנרגיה: "מיקום האסדה הוא פרי עבודת תכנון של מומחים רבים, ועתירת בנושא נדחו או נמשכו, כולל האחרונה בבית המשפט העליון אשר שמע את נימוקי המדינה".
טל גונן, שומרי הבית: "יש ציבור אדיר שרואה באסדה קרובת החוף סכנה בריאותית וביטחונית אדירה. אנחנו אכן נמשיך להפגין בכל מקום שנוכל, בים וביבשה. הגעתה של האסדה היא לא סוף המאבק אלא רק תחילתו. נפגין ככל שנצטרך, גם אם זה ייקח 20 שנה, כדי להגן על עתיד ילדינו. אני לא איזה אנרכיסט, אלא רס"ן במילואים, לוחם שעושה עשרות ימי מילואים, ואני מתכוון להיות שם ולהפגין, ואני מיצג ציבור אדיר שחושב שלא נערכו הדיונים המתאימים".
בסיום הדברים העלה יו"ר הוועדה, ח"כ דיכטר, את ההוראות להצבעה, ואלו אושרו, כאמור, פה אחד.
