נשיאת לשכת רואי החשבון איריס שטרק: "רואה בחומרה רבה את הנצחת המצב הקיים בו השופטים לא ממנים נאמנים מתוך הרשימה שמכינה הממונה"; היו"ר חה"כ אוסנת הילה מארק: "רואי החשבון לא מסכנים. לא ראוי להעמיס על אותם עסקים קטנים ובינוניים שמתפרקים, לשלם עכשיו גם לעו"ד וגם לרוא"ח. כל הקופה הולכת בסוף למפרקים במקום לנושים".

בעוד חודשיים תיכנס לתוקף הרפורמה הכוללת בתחום חדלות הפירעון, המחליפה חקיקה מנדטורית בת למעלה מ-80 שנה. הוועדה המיוחדת בראשות חברת הכנסת אוסנת הילה מארק אישרה היום (ב') פה אחד לקריאות שנייה ושלישית את הצעת החוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 2) (הוראת שעה לעניין מינוי נאמן), התשע"ט-2019. בהצ"ח תמכו היו"ר חה"כ מארק וחה"כ אוסאמה סעדי.

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, פורסם במרץ 2018 לאחר שוועדת החוקה שהכינה את הצעת החוק הקדישה לה 33 ישיבות במשך קרוב לשנתיים. עקב הקדמת הבחירות לכנסות ה- 21 וה- 22, לא הושלמה ההיערכות למינוי הנאמנים לפי ההסדר הקבוע בחוק החדש. לפיכך, הממשלה מציעה לקבוע הסדר ביניים למינוי נאמנים, בהוראת שעה עד ליום 1 ביולי 2020, שתאפשר להשלים את ההיערכות הנדרשת למינוי נאמנים לפי החוק החדש. עיקרו של ההסדר הוא שמירת הדין הישן לעניין תנאי הכשירות של הנאמנים והליך המינוי שלהם. בנוסף, לאור זאת שלא הוקמה ועדת חוקה בכנסת ה-21, מוצע לקבוע כי באופן זמני, ועדה מיוחדת שתיקבע לשם כך הכנסת, תוכל להתקין תקנות אגרות חדשות שיסדירו את גביית האגרות לפי החוק החדש.

יו"ר הוועדה חה"כ אוסנת הילה מארק (הליכוד): "פירוק של עסק הוא לא דבר פשוט וחשוב שאנשים שישתלבו במלאכה יהיה להם את הניסיון והידע ולכן יש להוסיף בהגדרת מינוי הנאמן גם מי שהוא בעל מיומנות מיוחדת או ניסיון מוכח בניהול תאגידים בהליכי חדלות פירעון". היא ביקשה לדעת איך משרד המשפטים מתכוון להוביל את התהליך של רשימת הנאמנים, וביקשה לפתוח ולהרחיב את מקצועות הנאמנים. "מי שמקבל את התיקים הכי גדולים לפירוק הם רוא"ח כך שאי אפשר לומר שהם מסכנים. הם מקבלים תיקים שמנים ואפשר לראות את שכ"ט שלהם בעיתונים. . לא ראוי להעמיס על אותם עסקים קטנים ובינוניים שמתפרקים, לשלם עכשיו גם לעו"ד וגם לרוא"ח. כל הקופה הולכת בסוף למפרקים במקום לנושים".

חה"כ אוסאמה סעדי (חד"ש-תע"ל) הציע לדחות את כניסת החוק כולו לתוקף: "החוק הוא בשורה גדולה שעמלנו עליה קשה ואם ייכנס לתוקפו ונגלה שיש עוד ועוד חלקים לא ישימים בשל נושא התקנת התקנות, זה לא יהיה ראוי. כדי לפתוח את הרשימה של הנאמנים ולא להשאיר את זה בידי גילדות, בהנחה שעד סוף השנה יהיו ועדות וממשלה, אני מציע שנדחה את מועד כניסת החוק לתוקף ב4-3 חודשים".

עו"ד גור בליי יועמ"ש הוועדה: "תקנות לפי הדין הישן יישארו בתוקף כל עוד אינן סותרות הוראות בחוק החדש או התקבלו תקנות חדשות. זה לא מצב אופטימלי אך אין כאן ואקום. עם זאת, קובץ תקנות שחייבים לאשר לפני הכניסה לתוקף זה תקנות האגרות שאמורות להיות מאושרות על ידי ועדת חוקה. אולם, ועדת חוקה לא הוקמה ולכן מוצע שלצד ועדת חוקה, גם ועדה מיוחדת תוכל להתקינן. זה מהלך חריג שאינו רצוי אך במצב המיוחד אין מנוס מלפנות לכיוון הזה".

הכונסת הרשמית והאפוטרופוסית הראשית, עו"ד סיגל יעקבי: "במצב הקיים מתמנים נאמנים להליכי חדלות פירעון של יחידים מתוך מאגר קיים שנוצר בהליך מעין מכרזי. ההליך פורסם גם לעו"ד וגם לרוא"ח אך היענות רוא"ח הייתה מועטה כך שמאגר בעלי התפקיד בחדלות פירעון של יחידים כולל רק עו"ד, כ-180. אנחנו מסכימים שיש לפתוח את הרשימה של בעלי התפקידים. אמנם אנחנו עושים שימוש במאגרים הקיימים אבל במקור הם הוקמו לטובת בקשות חייב ואני מוכנה לגבי בקשות הנושה לפתוח לחשיבה כי אלו המקרים המורכבים יותר".

היא השיבה להערת עו"ד בקי קשת שטענה כי שני הדברים המהותיים הנוגעים ליחידים אינם נכנסים לתוקף- הכשרה כלכלית ודמי מחיה, כי " לפי הוראות החוק ההפניה הראשונה להכשרה מיועדת ממילא לספטמבר 20 ולגבי דמי המחיה – נדון בכך ברגע שהסיטואציה תאפשר".

עו"ד קשת: "הצו מחייב אך אין סיבה לא להתחיל לפני המועד הנקוב בחוק. אין סיבה שאדם לא יוכל לקבל הכשרה כלכלית ולהיכנס למצב של שיקום 18 חודשים לאחר כניסת החוק".

עו"ד מרגנית לוי ממשרד המשפטים: "תקנות הנאמנים מוכנות והסיבה היחידה שהן לא מובאות לכנסת היא שלא הוקמה ועדת החוקה. כך גם לגבי תקנות האגרות".

עו"ד ענת הר אבן, יועמ"שית רשות האכיפה והגבייה: "שופטי חדלות פירעון ורשמי ההוצל"פ עברו הכשרות והם מוכנים לכניסת החוק לתוקף. ימונו כ-8 רשמים ברחבי הארץ." בנוסף, לשאלת הוועדה ציינה כי רשמי ההוצל"פ ימנו את הנאמנים בתקופת הוראת השעה מתוך אותה רשימת בעלי תפקידים שקיימת בידי הכנ"ר.

נשיאת לשכת רוא"ח איריס שטרק: "החוק הזה קובע סדרי עולם חדשים לשיקום כלכלי כאשר המטרה היא באמת לשפר את מצב הנושים ולהציל ככל שניתן את העסקים. הנוהג הקיים למינוי נאמנים בתאגידים, כולל רשימה מאוד סגורה, בלי תהליך מובנה, שקיפות או נימוקים. יש גם יחידים שלהם נכסים רבים מאוד וגם שם ראוי היה לקבוע תנאי כשירות. בפירוקי ענק, אם ממונה רוא"ח הוא גם עו"ד ומדובר במעטים שבמעטים. העוינות שמובעת כאן היא לא במקומה. אם יש בעיה עם שכ"ט זה צריך לעלות בדיון נפרד. החשיבה כלכלית ולקחנו חלק משמעותי בחקיקה כדי לעזור למשק. אם התיקון יעבור כמו שהוא הוא מנציח מצב קיים. הממונה הכינה נוהל ורשימה והיא מביאה אותה לשופטים שממנים לא מהרשימה אלא על דעת עצמם ללא נימוקים או הסבר. אני מבקשת שתקבעו בחקיקה שבימ"ש ימנה מתוך הרשימה במהלך תקופת הביניים. אני רואה בחומרה רבה את העובדה שמנציחים את המצב הקיים".

עו"ד שי מילוא מלשכת עוה"ד: "לגבי שכ"ט בתיקים אלו שומעים וקוראים בעיתונים על הקצפת שבקצפת. ברוב תיקי חדלות הפירעון השכר קטן ולא משתלם. המאגר מתנהל כרגע על בסיס המכרז שהיו בו תנאים שונים כגון מניעת ניגוד עניינים. בתקופת המעבר יש לשמר את המצב הקיים כדי למנוע צירוף מהגורן ומהיקב של שמות שלא עמדו בתנאי המכרז".

למסמך ההכנה של צוות הייעוץ המשפטי לוועדה: https://fs.knesset.gov.il//21/Committees/21_cs_bg_549114.pdf


	בשל הבחירות: ועדה מיוחדת תדון מחר בדחיית הכניסה לתוקף של הליך מינוי הנאמן בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי 14 ביולי 2019 \| י"א בתמוז תשע"ט \| 15:00 בעוד חודשיים תיכנס לתוקף הרפורמה הכוללת בתחום חדלות הפירעון, המחליפה חקיקה מנדטורית בת למעלה מ-80 שנה ; הוועדה המיוחדת בראשות חברת הכנסת אוסנת הילה מארק, תתכנס מחר ב-9:00 בחדר ועדת החוקה ...