יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ח"כ עאידה תומא סלימאן:
"אי אפשר לעבור בשקט על העובדה שנרצחת מספר 14 מתהלכת בינינו"
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי קיימה היום (ג') דיון חירום בעקבות מקרי רצח נשים בחודשים האחרונים, במיוחד בעקבות רצח האחיות ביפו בשבוע שעבר. בפתח הדיון אמרה יו"ר הוועדה ח"כ עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת), כי "מתחילת השנה הנוכחית, 13 נשים נרצחו בישראל ומתוכן שלוש צעירות. מקרי הרצח של נשים תמיד זעזעו אותי אבל זה לא מתקבל על הדעת שתוך חמישה חודשים נרשמים 13 מקרי רצח. הכי מקומם אותי במקרי הרצח האלו שמדובר בבנות כאלו צעירות שנרצחות בתוך הבית שלהן, המקום שאמור להיות הכי מוגן ושהן אמורות להרגיש בו הכי בטוחות. הבית הפך למקום שאפשר לאבד בו את החיים בו. לאחר הרצח נעשה רצח נוסף, רצח אופי לצורך שמירה על השם הטוב, זאת על ידי כלי התקשורת שמפרסמים שסיבת הרצח הוא על כבוד חילול המשפחה. אין שום כבוד ברצח".
בהתייחסה לרצח שתי האחיות ביפו בשבוע שעבר ע"י אחיהן, אמרה תומא סלימאן: "במקרה הזה הכתובת בהחלט היתה על הקיר וניתן היה למנוע את הרצח המזעזע. המשפחה היתה מוכרת לגורמי הרווחה והאח עצמו כבר ריצה עונש מאסר ועתה היה בהמתנה בין הרשעתו לבין גזר הדין. בעת הזו בדיוק הוא ביצע את הרצח וזה דבר שלא מתקבל על הדעת. לא יתכן שלא נעשה דבר על-מנת למנוע מקרה כזה, אף שהכתובת היתה על הקיר. אני לא מתכוונת להרפות מהנושא עד שכל הרשויות וגורמי האכיפה יעשו את כל הדרוש על-מנת למנוע הישנות של מקרה מעין זה".
לדברי ח"כ סעיד אלחרומי ,"רצח הוא רצח, זה המדרג הגבוה ביותר של נטילת חיי אדם. צריך להוציא מהלקסיקון את המילה רצח על כבוד המשפחה. זה עוול נוראי שנגרם לאישה או לצעירה. צריך לאסור בחוק את השימוש במושג הזה אי אפשר לרשום את זה בתקשורת כסיבה לרצח. יש צורך בהסברה והגברת מודעות בחברה כולה ובחברה הערבית בפרט, דווקא בחברות המוחלשות אנחנו רואים יותר את התופעה, אלו החברות שבבסיס התרבות שלהן קיים היררכיה בתוך הבית". עו"ד אבישג שחם חדד, מנהלת קשרי ממשל בארגון ויצו ציינה כי הדרכים למגר את התופעה הם הסברה והגברת מודעות בחינוך בבתי הספר, תוכניות לשוויון מגדרי ולכבוד, קידום תהליך מואץ לטיפול בכל מקרה הקשור לאלימות נגד נשים וקידום החוק לפיתוח אמצעי מניעה, איזוק אלקטרוני, שיכול להביא לירידה במקרי האלימות.
לרה צינמן, יו"ר ארגן משפחות נרצחים ונרצחות טענה כי, "במקרים רבים לרוצחים היה רקע פסיכיאטרי. אנחנו הפננו את תשומת הלב בנייר העמדה שפרסמנו וטענו שקיים קצר בין העברת המידע משירותי בריאות הנפש, לרווחה ולמשטרה ובדיוק מהסיבה הזו מקרים כאלו נופלים בין הכיסאות ומובילים לרצח". ח"כ איימן עודה מוסיף בדבריו, "אני מרגיש בושה, איך אפשר בעידן הנוכחי עוד לדבר על ערך האדם ועל ערך הנשים. המדינה והרשויות בה הן בעלות הכוח והיכולת למגר תופעות כאלו. אני פונה למשטרה, למשרד הרווחה, למשרד הבריאות ולמשרד הכלכלה, מי יכול למגר את התופעה אם לא אתם? אנחנו חייבים לחדש תוכניות ולפעול בצורה עקבית בשביל לא לקום בבוקר ולשמוע על עוד מקרה רצח. בתחילת יולי יהיה יום מיוחד בכנסת לרצח בכלל ורצח נשים בפרט. אני מקווה שעד אז נמצא את הדרך למגר ולצמצמם את התופעה".
סאיד תלי, מפקח ארצי במשרד הרווחה לטיפול באלימות במשפחה הסביר כי, " יש לא מעט מקרים שכן נמנעו בהם רצח. לדבריו, יש עשייה אך יש מה לשפר וקיימים כשלים לטפל בהם. חשוב להכניס לתמונה את משרד הבריאות, בחלק מהרציחות בשנה האחרונה מדובר באנשים שמצבם הנפשי התערער והם היו מטופלים ומוכרים למשרד הבריאות, המידע הזה לא הגיע למשטרה או לרווחה".
עו"ד מרים זלקינד מקדמת מדיניות וחקיקה בארגון שדולת הנשים בישראל אומרת כי, "כל 17 יום בממוצע נרצחת אישה, הרבה נשים בישראל חיות בפחד ולא יודעת אם הן יראו מחר אור שמש. כאילו זו גזירת גורל שנשים צריכות להירצח כאן. 70 אחוז מהתיקים נסגרו מחוסר ראיות ורק ב-12 אחוז מהמקרים הוגשו כתבי אישום. מינימום 65 אחוז מהנשים שנרצחו פנו לרשויות המדינה ובכל זאת נרצחו". אילת אורנשטיין, רמ"ד נפגעי עבירה במשטרת ישראל הוסיפה כי ," נעשים צעדים משמעותיים להילחם בתופעה, מועברים הכשרות פנימיות, הוקם מערך קצינים ייעודים לנושא וישנו שיתוף פעולה עם הרווחה לחלוקת מידע".
ח"כ עאידה תומא סלימאן סיכמה את הדיון, " השנה הזו 13 מקרי רצח, מתוכם 3 נשים ערביות ו- 10 נשים יהודיות. מתחילת השנה אין פה אף חבר כנסת יהודי, הם לא פה להילחם איתנו, חיי בני אדם ותופעת רצח זה הדיון הכי חשוב שקורה בכנסת ישראל בשעה הזו. מה עושה ההנהגה היהודית בעצם העובדה שיש 10 נשים שנרצחו מתחילת השנה. אי אפשר לעבור בשקט על העובדה שנרצחת מספר 14 מתהלכת בינינו, אי אפשר לעבור בשקט על כך שקיים מסר בחברה שנשים זה משהו שצריך להחביא , לתחם ולשלוט. זה מסר שרואים אותו בבתי ספר וברחוב. אני לא ארפה מאף גורם ממשלתי או ממסדי שאמון על חיי נשים עד שיהיה שינוי ועד שנצליח למגר את התופעה. נמשיך לקיים דיונים כי אכפת לנו, לא נרפה ונמשיך לשאול את השאלות הקשות".