שרית לב, פונדקאית:

"לאחר הלידה הרגשתי חצי אלוהים. הענקתי חיים"

יו"ר הוועדה ציפי חוטובלי:

הוועדה תמליץ למשרד הבריאות לעגן בחוק את ביטוח הפונדקאית

מפני נזקי הריון וליווי פסיכולוגי

הפונדקאות היא נושא קיומי לאנשים רבים וכשהמדינה מאפשרת פונדקאות, השאלה היא מי רשאי ליהנות ממנה", אמרה יו"ר הוועדה לקידום מעמדה אישה ציפי חוטובלי בדיון היום על הפונדקאות בישראל - המצב הקיים והצעות לשינוי, "המצב בו גורם שלישי נכנס לתא המשפחתי מורכב ואינטימי. מה המדינה מספקת לאישה הנאצלת שנרתמת להליך אלטרואיסטי כזה, ואני קוראת לו אלטרואיסטי גם אם הפונדקאית מקבלת כסף".

ד"ר מרינה ידווב, יו"ר ועדת הפונדקאות במשרד הבריאות: "בארה"ב יש פונדקאות מסחרית כבר למעלה מ-25 שנה. שם אין ביקורת ממסדית על תוכן ההסכמים בין ההורים לפונדקאית. אצלנו יש ביקורת על שלושת הקליינטים. תפקיד הוועדה לאשר את ההסכם בין הצדדים וגם לאשר את הסיבה הרפואית שמצדיקה פונדקאות. תפקידנו גם לבחון אם בני הזוג והפונדקאית יהיו מסוגלים לעמוד בקשיים".

בעניין פונדקאיות נשואות, אחד החידושים בהמלצות האחרונות אמרה: "מניסיוננו נשים נשואות נהנות מבעל תומך וזה יתרון גדול. בעיני זה מומלץ יותר מאישה ללא תמיכה". הגיל המקסימאלי של הורים הנכנסים לתהליך הוא 54 והגיל המקסימאלי לפונדקאית הוא 38. ישראל היא המקום היחיד בעולם שיש ביקורת ממוסדת על התהליך".

בעניין המלצות הוועדה הציבורית לאפשר לגברים פונדקאות רק במסלול אלטרואיסטי אמרה ד"ר ידווב: "המלצה זו לא תתקבל לדעתי, משום ששום אישה לא תעשה זאת רק לטובת האנושות". עד כה אישרו לפונדקאית לשאת הריון רק פעמיים. מעתה תוכל פונדקאית לעבור את התהליך 3 פעמים ולא יותר. "לא רצינו להפוך את הפונדקאות למקצוע. זה מנוגד למוסר האנושי."

"העובדה שאין לפונדקאיות ביטוח מפני נזקי הריון גרמה לנו ללילות ללא שינה. נפגשנו עם כל סוכנויות הביטוח ולא הצלחנו להגיע להסדרת הנושא. אם פונדקאית תיאלץ לעבור כריתת רחם, היא לא מקבלת פיצוי על כך. לדעתי על המדינה לתת את חלקה כאן".

שרית לב, פונדקאית שילדה שני ילדים: "שני הצדדים יוצאים מאד מלאים מהתהליך. לאחר הלידה ריחפתי באוויר. הרגשתי חצי אלוהים. הענקתי חיים. הפונדקאית חייבת לקבל ליווי, לאו דווקא של פסיכולוג, אבל של צד שלישי שיכניס קצת שכל. הפונדקאית לא מסכנה ולא חלשה ולא מנוצלת. לא קורה דבר כזה. באתי לא בשביל הכסף אני עובדת ומתפרנסת היטב כל חיי. את כל הכסף של הפונדקאות הפקדתי עבור ילדי. אני ביחסים זוגיים עם בת זוג והתמיכה שלה הייתה מאד חשובה. לכן אני שמחה שיאפשרו לנשים נשואות להיות פונדקאיות. גם לא הייתי מגבילה מספר הריונות באופן גורף. כל מקרה לגופו. אני היום הייתי נכנסת לתהליך הזה שוב. בפונדקאות השנייה ביקשתי להרות תאומים והייתי עושה זאת שוב. לא עוצרים אשה שיולדת ששה-תשעה ילדים לעצמה, למה לעצור כשהיא מוכנה ללדת עבור אחרים?"

אופיר גנוט, אב לשלישייה שנולדה מפונדקאית: "המחוקק חשב על הכל לפרטי פרטים בשום שכל. עברנו את התהליך לאחר 8 שנות עקרות ו-10 הפלות. לא יכולנו לשאת הריון. אמנם יש קושי מוסרי בכך שמישהי אחרת תסבול עבורנו, אבל הרב מרדכי אליהו והרב עמאר תמכו ומצאנו מלאך במלוא מובן המילה, שהסכימה לקבל 3 ביציות. למרות המלצות הרופאים לדלל את ההיריון, הפונדקאית החליטה ללכת עם זה. היא הרגישה שותפה למשימה של הבאת ילדים לעולם".

הרב מנחם בורשטין, ראש מכון פוע"ה מתנגד להמלצה לאפשר גם לנשים נשואות להיות פונדקאיות: "אנו פוסקים לפי הפוסקים הכי מקלים, אבל יש חשש שהבעל ילחץ על אשתו להיות פונדקאית בשביל כסף. מבחינה הלכתית, אין הכרעה מי נחשבת לאם היילוד, בעלת הביצית או הפונדקאית. למה ליצור ילד עם בעיה. יש דעות בהלכה שאם הפונדקאית נשואה, זו ממזרות. מבחינת התשלום לפונדקאית, ההלכה רואה בפיצוי האישה משהו מותר".

אתי סממה שראיינה עשרות פונדקאיות: "60% ממהפונדקאיות שמתחילות את ההליך, לא מגיעות ללידה. הן עוברות תהליכי אבחון, מקבלות הורמונים, עוברות טיפולים פולשניים ולא מקבלות את הכסף הגדול. פונדקאיות סיפרו לי על הקשיים של ילדיהן. האם בהריון וכל החברים רואים, ובסוף אין אח. ילדים אמרו לאמהות 'תעשי ילדים לכל העולם, אבל בסוף תעשי גם בשבילנו'. פונדקאית אחת סיפרה כי מיד לאחר הלידה נכנסה שוב להריון רק כדי לפצות את בתה. זוהי מעבדת על לניסויים בבני אדם, ולא בודקים את ההשפעות. יש מעקב ובקרה אחר אימוץ ואין אחר פונדקאות. גם אני תומכת בפונדקאיות נשואות, כי אמהות חד הוריות זו האוכלוסייה הכי מוחלשת".

פרופ' אפרת לוי להד, חברת הוועדה הציבורית: "הייתה דעת מיעוט בוועדה להתיר רק פונדקאות אלטרואיסטית, כמו בתרומת איברים. הריון מסוכן בריאותית הרבה יותר מתרומת כליה. נשים נוטלות את הסיכון כי הוא למען מטרה קדושה ונעלה. דברים מורכבים, מן הראוי שייעשו לא על בסיס כלכלי. שהכסף לא יהיה מניע. הנתונים מראים שהפונדקאית הטיפוסית במצב סוציו אקונומי נמוך".

ח"כ ניסים זאב: "חייבים לעשות הכל לפצות את הפונדקאית על סדרת הייסורים שהיא עוברת, בגלל הסיכון וההקרבה. זה חסד ולכן חייבים אני בעד להוסיף ולשלש את שכרה, וישלם מי שיכול לשלם. חייב גם להיות ביטוח כדי לשמור על זכויות הפונדקאית. לא לזלזל במחלוקת הפוסקים מי האם. הרי הילד ירצה להינשא. ספק ממזרות זו קטסטרופה".

ח"כ נינו אבסדזה: "ההמלצה לפיה זוג הטרוסקסואלי יכול לשלם עבור פונדקאות ולהומואים תותר רק פונדקאות אלטרואיסטית היא אפליה חד משמעי. יד אחת כאילו פותחת להם פתח וביד השנייה משמיטים את הבסיס. חייבים לשנות את האפליה הזו.

גיא טצה, אב לילדה מפונדקאית, בזוגיות עם גבר: "מאפשרים לזוגות שאינם יכולים להיכנס להריון פונדקאות. הרבה שנים ניסינו בן זוגי ואני להיכנס להריון וזה לא עבד. כמיהתי לילדים אינה שונה מכמיהתו של אב סטרייט. התהליך בארה"ב עלה לנו 200,000 דולר, כל חסכונותינו שהרווחנו בזיעת אפנו. כשהתבשרנו שהוועדה המליצה להתיר להומואים פונדקאות בישראל התרגשת י עד דמעות כי חשבתי שישראל מובילה לא רק בפריון אלא גם בזכויות לכל אזרחיה, אבל מהר מאד התברר לי שזו אחיזת עיניים, כי אין דבר כזה פונדקאות אלטרואיסטית. ישראל מובילה באפליה. יש כאן אזרחים שכל החובות מוטלות עליהם, והם סוג ב' מבחינת זכויות".

הוועדה תפנה לסגן השר ולמנכ"ל משרד הבריאות ותגיש את המלצותיה לתיקון החוק. הוועדה תדרוש הסדרת ביטוח מלא מנזקי הריון לפונדקאיות וליווי פסיכולוגי כחלק מהנוהל. לדעת יו"ר הוועדה ציפי חוטובלי המדינה חייבת לקחת אחריות גם על הפיקוח על דמי התיווך: "כיום עשרות אלפי שקלים מופנים למתווכים. אין לכך הצדקה".