הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, בראשות ח"כ עאידה תומא-סלימאן (חד"ש-הרשימה המשותפת) קיימה היום (ג') דיון בנושא הדרת נשים, בהשתתפות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ייעוץ), עו"ד דינה זילבר, אשר ממונה על יישום מסקנות דו"ח משרד המשפטים בנושא ההדרה משנת 2013.
בשנים האחרונות נעשים ניסיונות רבים להצר את רגליהן של נשים ולהדיר אותן ממרחבים ציבורים שונים: הרחוב, זירת העבודה, זירת התרבות, הספורט והפנאי, האקדמיה, סקטור השירותים, המשטרה והצבא. הסרת דמויותיהן של שרות בממשלה בתמונת הממשלה המסורתית, הפרדה מגדרית בכנסים ואירועים פומביים, ושלטי צניעות בכניסה לאתרים שונים שאינם אתרי דת – אלו חלק מהדוגמאות שעלו במהלך הדיון.
יו"ר הוועדה, ח"כ תומא-סלימאן, אמרה כי "השיח בנושא מתפתח לכיוונים במרחב הציבורי שלא חשבנו עליהם. אנו שומעים יותר על הדרת נשים מאירועים ובמות באופן מכוון. העיסוק בהדרת נשים בדרך כלל מתייחס לציבור הישראלי-יהודי ופחות למגזר הערבי, ויש לפעול באופן שוויוני למיגור התופעה בקרב המגזר היהודי והערבי כאחד. יש השתלטות של ריאקציה אידיאולוגית. צריך להיות על המשמר ולשמור על זכויות הנשים. נכבד כל אמונה של אדם – כל עוד הוא לא ישליט אותה על אחרים ועל המרחב הציבורי".
לדברי עו"ד זילבר, "העובדה שנשים מהוות כמחצית מבני האדם, לא מונעת מהדרת נשים להתקיים. הקריאה שלנו טומנת בחובה סיכוי לחלוק מרחב ציבורי מינימלי משותף, ופעילות המשרד מתבצעת על סמך מחויבות לנושא". עוד הוסיפה כי מבחינת עיקר הפעילות בתחום, המשרד מקבל פניות ודיווחים אודות הפרדה מגדרית בטקסים ואירועים ציבוריים שונים, אי שילוב נשים מופיעות באירועים מוזיקאליים וטקסים ממלכתיים, דרישה להופעה בלבוש מסוים בקמפוסים להשכלה גבוהה וכו' - כל זאת בטענה להתחשבות ברגשות הציבור.
"תופעת הדרת הנשים היא תופעה מובחנת, והטיפול נעשה כל פעם בנושא ממוקד – מול משרד הדתות, משרד התחבורה ועוד. כל טיפול דורש בחינה של הסיטואציה, התאמות והתחשבות במגדרים מסוימים. הדברים נעשים בעדינות באמצעות שכנוע, ובמקרה שזה בלתי אפשרי, יש צורך בחקיקה ואכיפה", פירטה עו"ד זילבר, והדגישה כי הצוות המשרדי מבקש מפורשות לא להתיר כל הפרדה או הדרה באירועים של הציבור הרחב – המרחבים הבסיסיים ביותר – ואין הוא מבקש להיכנס לקהילה החרדית ולשנות את אורח חייהם.
"המציאות מלמדת כי גם היום – ואולי יותר מבעבר – קיים צורך משמעותי בשיתוף פעולה והתגייסות למניעת מופעיה של תופעת הדרת הנשים מן המרחב הציבורי. יש צורך בפעילות אינטנסיבית למיגורה של התופעה המתפשטת לתחומי חיים שונים ורבים", אמרה עו"ד זילבר.
ח"כ רחל עזריה (כולנו) חיזקה את דבריה של עו"ד דינה זילבר וציינה כי "ההפרדה המגדרית החלה כטרנד. משנת 2000 עד לפני כחמש שנים הייתה התנגדות חריפה להדרת הנשים, שבאה לידי ביטוי באופן חריף במיוחד בירושלים. יצרנו התנגדות לאותו טרנד, שבסופו של דבר נעצר". בתגובה לכך, ציין ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) כי הניסיון לאכוף אג'נדה באמצעות משפט נחשב בעיניו לדבר שלילי, וההדרה שנעשית לפי ראות עיניו היא כלפי אלה שנאלצים לבטל את דתם.
עו"ד אורלי ארז לחובסקי, מנהלת המחלקה המשפטית במרכז הרפורמי לדת ומדינה, סיפרה כי "לאורך שנים המרכז ניהל מאבקים קשים בתחום. יש שיפור בעניין ההפרדה המגדרית בתחבורה הציבורית, אך עדיין יש מקרים חמורים של הפליית נשים. בבתי עלמין, אמנם הוסרו שלטי הפרדה, בעקבות נקיטת הליכים משפטיים, אך המקרים לא פסקו. שלטי צניעות בקופות החולים, ברחובות או מניעה ממעבר ברחובות – ממשיכים לפקוד ערים שונות. השלטים מורדים ונתלים מחדש, והעיריות מסרבות לאכוף את איסור תליית השלטים למרות פניות מטעם המרכז או משרד המשפטים".
ח"כ יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת) הבהיר כי המצב לא שונה במגזר הערבי. "מוצבים שלטי צניעות הממלאים את הרחובות בחברה הערבית. הפרדה מגדרית מתקיימת באירועים שונים, ומתחילה בהפרדה בבתי ספר התיכונים. 11 נשים בלבד מתוך 576 עובדים בשלטון המקומי – סוגיה בה משרד המשפטים צריך להתערב ולפעול".
מנהל אגף הקבורה במשרד לשירותי דת, יצחק ישי, התייחס לנושא ההפרדה בבתי העלמין: "מתקיימות כל שנה 38,000 הלוויות ולכן קשה לבקר את עניין הפליית הנשים בבתי העלמין. למרות זאת, המשרד עורך בדיקות יזומות – 150 ביקורי פתע בבתי העלמין".
ח"כ תמר זנדברג (מרצ): "המהות של הפמיניזם היא לפתוח את חופש הבחירה, ולא לקצץ אותו. הדרת נשים היא אחת התופעות בהן התרגלנו להתחשב בצרכים של אחרים, בין אם מדובר בתחנת רדיו המשמיעה נשים רק 4 שעות בשבוע, או ישיבה באוטובוס מאחורה. אנו צריכות לעמוד על מלוא חופש הביטוי של נשים".
עמיטל בראלי, מנכ"ל ארגון חותם, אמר כי "כולנו מתנגדים להדרת נשים, אבל היום עברנו מטיפול בהדרת נשים, להדרת ציבורים נרחבים מהמרחב הציבורי וסתימת פיות, כיוון שלא ניתן לחלק מהציבור להביע את הצרכים שלו בצד התרבותי ואפילו בצד הרוחני. הרוח שעו"ד דינה זילבר הביאה איתה מגיעה להקצנה האוסרת על ציבורים שלמים להביע את הצורך התרבותי שלהם, בשם האג'נדה של הדרת נשים".
סיון יעקבסון, דוברת "קולך-פורום נשים דתיות", טענה כי ההדרה והסללה מתחילה כבר בגני ילדים, בחינוך היסודי ובבתי הספר. עוד אמרה כי "מרחב נוסף שנשים מודרות ממנו הוא מרחב שירותי הדת. 70% מהמועצות הדתיות בימינו הן ממונות. בוועדה ממונה אין נשים. כלומר, נשים שהן הצרכניות העיקריות של שירותי הדת לא מיוצגות במועצות הדתיות".
ח"כ מיכל רוזין (מרצ) ציינה כי "הטיעון נגד הינו תמיד בשם 'צניעות ודת', ויש להכיר בצד האחר. תמיד זה עומד לטובת הפליית יתר לגברים ולא לצד השני. המסר העולה מפעילות משרד המשפטים הוא של הדרה - לא אפליה חד פעמית - אלא הדרה כוללת".
