​

הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, בראשות ח"כ עאידה תומא-סלימאן (חד"ש-הרשימה המשותפת) קיימה היום (ד') דיון בנושא "העסקה קבלנית פוגענית של עובדות הניקיון במוסדות להשכלה גבוהה בארץ".

יו"ר הוועדה פתחה: "כתוצאה ממדיניות ברורה של מקבלי ההחלטות בישראל, ליצירת רמות שונות של עובדים בשוק התעסוקה, תופעה ההעסקה הקבלנית והלא ישירה הלכה והתפשטה. יש מי שמגדיר העסקה זו כעבדות מודרנית, אבל לכולם ברור שהיא מביאה לפיחות בזכויות העובדים. חשבנו לנכון לקיים את הדיון בכדי לתת במה בכנסת ולהציע את עזרתנו לעובדי הניקון, שברובן הן עובדות למעשה, במוסדות ההשכלה הגבוהה, אשר נאבקים להתאגד ולהפוך לעובדי המוסדות".

אורנה עמוס, מנהלת הקואליציה הארצית להעסקה ישירה: "אנחנו לא מסכימים כלל לטיעון שהעסקה ישירה תעלה יותר, והאוניברסיטאות, מוסד ציבורי שצריך לנהוג בשקיפות, מסרב לחשוף את החוזים עם הקבלנים, בכדי שנוכל לבחון את הנתונים ולחשב את העלויות. כל תומכי השוק החופשי מקדשים תחרות, אבל יש מחסור אדיר בעובדי ניקיון, ושכרם עדיין נשאר ברצפה, בגלל אותם מכרזים שמקבעים את השכר. אם דוגלים בתחרות, תאפשרו תחרות. יש כאן שאלה ערכית, ובעיניי, גם אם העסקה ישירה תעלה יותר, ראוי יהיה לזכור את כל אותם עובדים, שכשהאוניברסיטה בוחרת להקים עוד ועוד בניינים, וזה מצוין, היא מוסיפה להם משימות באותו שכר".

פני דלמר, יו"ר ועד עובדות הניקיון באוניברסיטת בן גוריון סיפרה לוועדה כי היא עובדת באוניברסיטה כבר כ-30 שנה, וכל חודש מקבלת כ-4000 ₪, אך השכר אינו קבוע ואינו ידוע מחודש לחודשו "כי הקבלנים עושים מה שהם רוצים", אך ציינה כי לפחות הוותק והזכויות נשמרות בעת שהקבלנים מתחלפים. עלי תולת, יו"ר ועד עובדי הניקיון באוניברסיטת ת"א ציין כי ימי המחלה שנצברו לא נשמרים בעת שקבלנים מתחלפים, וכי הוא עצמו נאלץ לעבור ניתוח בגבו, אך אין לו מספיק ימי מחלה להחלמה בשל חילופי קבלנים לאחרונה באוניברסיטה.

בלהה שפירא, מנכ"לית האוניברסיטה העברית: "בשם כל ועד ראשי האוניברסיטאות אני יכול להגיד אני שאין אצלנו עבודה פוגענית. כל אחד מהמוסדות דואג לבקשה קבועה על מה שמקצה הקבלן לעובדים, ורואי חשבון שבוחנים את תלושי המשכורת שמונפקים. חשוב בהקשר זה, של השכר, לזכור שהשכר תלוי בהיקף המשרה, דבר שגם משתנה אצל מרצים, חוקים ועובדי סגל מנהלי. ללא קשר לעלויות, אם כיום לאוניברסיטה שלנו יש 1100 עובדים, הרי שקליטת מאות עובדי ניקיון, משק, שומרים וכו' יביאו להכפלה של המספר, ולצורך במנגנון גדול בהרבה מזה שקיים היום"

דוד ברקת, מנכ"ל אוניברסיטת בן-גוריון: "הכותרת הדיון של העסקה פוגענית היא לא נכונה ומקוממת. נלחמנו יחד עם פני, מול חברות הניקיון, כדי שתוכל להקים ועד. מאז ומעולם עובדי ניקיון, שמירה, גינון, לא הועסקו באוניברסיטה אלא תמיד דרך חברות, אבל אנחנו שומרים על מכרזים ראויים, ויש לנו ערבויות מהחברות לשמור על כך. את צורת ההעסקה לא נוכל לשנות, אבל מעבר לכך הם מקבלים את כל היחס ואת כל החיבוק מאתנו".

ח"כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): "אף מרצה לא מלמד 8-9 שעות ביום, ובא לשעות משרה מלאה בקיץ, והם כן מקבלים שכר בהעסקה מלאה. זו דרך העבודה באוניברסיטה לכל העובדים, אז למה כשמדברים על מאבטחים  או עובדי ניקיון זה בסדר? אתם כל הזמן מדברים על מה כתוב בחוק, ומה מאפשר החוק, אבל מה עם האנושיות? 30 שנה עובדות ומרוויחות שכר מינימום! בהעסקה קבלנית אנו מנציחים את מעגל העוני וההשפלה".

ח"כ יצחק הרצוג (המחנה הציוני): עמדת האוניברסיטאות מקובעת והגיע הזמן שתשתנה ותבינו שהגבינה שלכם זזה. חוסר יציבות כרוני לאלפי עובדים ותלות מוחלטת בקבלן שעושה מה שהוא רוצה, זה בלתי אפשרי ולא מתאים לעולם התעסוקה כיום. אם אצלכם יש מסגרת עבודה ייחודית אז תגיעו להסכם קיבוצי ייחודי, שלוקח בחשבון את שעות העבודה, הסמסטרים, וכל המאפיינים. אף אחד לא חולק על זכות מרצים לשבתון, אבל מעובדי ניקיון מתעלמים. כל היחס והחיבוק לא יעזור, כי בסוף הם מרגישים לא שווים לעובדים אחרים. אנחנו פה כדי שתשנו את זה, ואם לא, אז נעשה את זה בחקיקה".

מוטי כהן, מנכ"ל אוניברסיטת ת"א: "מה שנעשה באוניברסיטאות זו מהפכה בנושא זכויות העובדים שעובדים בחברות קבלניות. שמירת רצף הזכויות ואי פיטורים בעת חילופי קבלן, ושיתוף העובדים באירועים של האוניברסיטה. גם הנושא של ימי מחלה בכלל נמצא כרגע בבדיקה ואנו עושים מאמץ, אבל בסוף אלה חברות שנותנות שירות, ותמיד הסקטור הפרטי יהיה יותר יעיל מהסקטור הציבורי".

"אז תתייעלו! פשיטות רגל זה גם ממשכורת מנופחות של ראשי הקודקוד. אין סיבה לצאת מנקודת הנחה שהסקטור הציבורי פחות יעיל", השיבה יו"ר הוועדה, והוסיף ח"כ יוסי יונה (המחנה הציוני): "במיוחד כמי שבא מהאקדמיה הנושא חורה לי. המטרה של כולנו צריכה להיות להגיע להעסקה ישירה, ואם יש בעיה של שיפוי מהאוצר לכך, אז שתפו אתנו פעולה, ונצא כולנו יחד, בסולידריות, למאבק למען השגת התקציב".

הוועדה ביקשה בדיון גם לשמוע את עמדת המועצה להשכלה גבוהה בנושא, ונציגה השיב כי המועצה מפקחת רק על הפן האקדמי, והניהול הוא בסמכותו העצמאית של כל מוסד. גם משרד העבודה התבקש להתייחס לדברים, ונציגו אמר כי בסמכותם לפעול נגד הקבלנים, וגם נגד האוניברסיטאות כמקבלות שירות, אבל רק על הפרת חוקי מגן, וכל מה שעלה בדיון איננו נופל בגדר זה.

עו"ד דבי גילד-חיו, האגודה לזכויות האזרח: "אין פה תלונה על אי חוקיות וגם לא על אכיפה, אלא מדובר פה בסוגיה ערכית עקרונית. מה העקרונות שאתם לוקחים על עצמכם כמוסדות אקדמיים מחנכים? אתם אנשים עם אחריות חברתית וצריכים לקום ולהיאבק לשינוי המציאות".

יו"ר הוועדה, ח"כ תומא-סלימאן, סיכמה: "אי אפשר לדבר על עובדי ניקיון או שומרים או כל סוגי העבודה שנמצאים בהעסקה לא ישירה, אלא כעובדים הכי מוחלשים. אף אחד לא מעסיק חוקרים או מנכ"לים בצורה כזו. לעבוד 30 שנה ולהישאר בשכר מינימום, חוסר יכולת לנבא את הכנסתם בחודש הבא, או אם תהיה מועסק, ימי מחלה שלא מעוגנים במעבר בין מעסיקים – איך אפשר לקרוא לזה בשם כלשהו חוץ מהעסקה פוגענית?!"

"נכון שהכל במסגרת החוק, לכאורה, אבל יש גם מוסר מעבר לכך. הממשלה גם היא מתנערת מאחריות, והבנו זאת היטב מעמדת המל"ג. אם שרי הבריאות והאוצר יכולים להגיע להסכמים של בבתי חולים, אין סיבה שמשרד החינוך לא יגיע להסכם על עובדי קבלן באוניברסיטאות".

"ראשי האוניברסיטאות, קחו עמדה, ונתפח במאבק משותף כדי שהממשלה תיתן את הכסף. אנו עושים את זה בהרבה סוגיות, למשל המקלטים לנשים, ואפשר לשבת באותו צד של המתרס, ולפתור את זה. כל הדיבורים על זה שהחוקים כן מאפשרים העסקה ישירה לא הוגנת – תם זמנם!"