​הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, בראשות חה"כ עאידה תומא-סלימאן (חד"ש-הרשימה המשותפת), קיימה היום (שני) דיון בנושא "קידום העסקת נשים ערביות בתעשיית ההיי-טק".

יו"ר הוועדה בירכה את עו"ד מרים כבהא, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה החדשה, על מינויה ועל שבחרה את הדיון היום להיות דיונה הראשון בכנסת בתפקידה זה. לאחר מכן אמרה יו"ר הוועדה: "לאחרונה התפרסם מחקר אמריקאי, שהוא הגדול ביורת שנערך עד היום בעניין שילוב נשים במוקדי קבלת החלטות, וממצאיו מראים כי חברות ששילבו נשים במוקדים אלה זכו לרווחים גבוהים ב-21% מחברות שלא עשו כך".

"שילוב נשים הוא מדד עיקרי לאופייה ואיכותה של חברה, וכאשר מדברים על שילוב נשים, אנו חייבם גם להתמקד בשילובן התחום ההייטק, שהוא העתיד והוא תחום שמקומו הולך וגדל כל הזמן. הייטק מאפשר גם אפשרויות קידום וגם אפשרויות השתכרות נאותות, ועל כן חשוב מאוד שילוב הנשים בו באחוזים גדולים ככל האפשר".

"נרצה תחילה לשמוע מעמותת 'צופן', אשר רק לפני חודש קיבלה את יו"ר הכנסת לאיכות החיים, אשר הוענק לה על פעילותה לקידום דו-קיום בין יהודים וערבים ולחיבור אזרחי ישראל הערבים לתחום ה"היי-טק"".

גב' סמדר נהב-קמינר, מייסדת 'צופן': "כ-30% מהנשים הערביות משולבות בשוק העבודה, כאשר לפני עשור היינו ב-19%. יש הרבה נשים ערביות אקדמאיות, אך רובן משתלבות במשרדות שלא תואמות לגמרי את השכלתן, ורבות במשרות חלקיות".

"מכלל הסטודנטים להנדסה נשים מהוות 25%, אך מכלל הסטודנטים הערבים  להנדסה, הנשים הערביות הן רק 10%. זאת, אף ש-54% מהנערות הערביות בתיכונים מרחיבות מתמטיקה ו/או מקצועות מדעיים. הן לא בוחרות ללכת בכיוון של היי-טק, למרות ההזדמנות המדהימה. במקרים בהם נפתחות אפשרויות היי-טק נגישות, אנו רואים שינוי, כאשר מתוף מאות עובדי היי-טק ערבים בפארק שנפתח בנצרת, 25% הן נשים, שזה כמעט זהה לאחוז הנשים בהיי-טק בכלל הארץ".

גב' ולאא איברהים, רכזת השמות ב'צופן': "היפוך הנתונים בין הבחירה בלימודים בתיכון ללימודים באקדמיה נובע מחוסר ההיכרות של צעירות ערביות עם תחום ההיי-טק. חוסר ההיכרות נובע גם מהמרחק הגיאוגרפי ממתחמי היי-טק, שגם הוא כשלעצמו משפיע בבחירות המקצוע, וגם מחסרונם של סיפורי הצלחה ומודלים לחיקוי, אשר יראו לצעירות כי הדבר אפשרי וכדאי. עולם היי-טק נתפס כגברי גם מבחינת העובדים בו וגם תנאי העבודה, וללא היכרות ומודלים לחיקוי, הדבר לא ישתנה בעיניהן. רק התמחויות בפועל, עוד בגיל צעיר, ויוזמות למפגשים עם נשים ערביות מצליחות בהייטק ישנו זאת".

גב' רות פולצ'ק, יו"ר she-codes: יש אולי מעל 30% נשים בהייטק, אבל מפתחות תוכנה הן רק 15% מכל המפתחים, ואנו שמנו לנו למטרה להגיע ל-50% מפתחות ומהנדסות תוכנה בהייטק".

"הקמנו את הארגון לפני כשנתיים וישנו לנו כבר לנו 20 סניפים, בערים הגדולות ובאוניברסיטאות, ו-160 המתנדבות שלנו פעולות גם בהרצאות בתיכונים וגם במפגשי תכנות. משרד החינוך טרם תומך בנו, וכרגע יש המון מתנדבות שרוצות להשתתף, אך אין לנו את כח האדם או המשאבים ולנהל אותן, ובטח שלא להתרחב כפי שהיינו רוצות לערים וכפרים נוספים, במיוחד באוכלוסייה הערבית".

חה"כ נחמן שי (המחנה הציוני): "מדינת הסטארט-אפ מחפשת מהנדסים בהודו במקום להשתמש במאגר האנושי הנהדר שיש לנו מתחת לאף. יש מכשולים עצומים להתגבר עליהם, למשל קשיי ניידות, אבל המודל של נצרת מלמד שאם נייצר את התשתית הטכנולוגית, התשתית האנושית תשתלב בקלות".

גב' ספאא עיק, מנהלת אזור ב she-codes: "תמיד בחברה הערבית מסרבים לדברים החדשים והלא יציבים, והייטק היא תעשייה לא יציבה תעסוקתית. גם הבנות שרוצות ללמדו מדעי המחשב לא עוסקות בזה בסוף כי המשפחה לוחצת ואומרת שלא ימצאו עבודה. חייבם לקיים כמה שיותר מפגי קידוד לנשים בלבד, כי אלה מאפשרים לנשים הערביות להגיע בנוחות".

גב' אלה אייל בר דוד, מנהלת תעסוקה בחברה הערבית, משרד הכלכלה: "יש בישראל 284 אלף עובדי הייטק ומתוכן 92 אלף נשים, ורק 1700 הן נשים ערביות. הנשים הערביות הללו לא עובדות בתחומי הליבה של תוכנה וחומרה אלא רובן עובדות בתחום שירותי הסלולר והתקשורת".

"במרכזי ההכוונה שלנו לאוכלוסייה הערבית יש לנו תוכניות המיועדת להכוונה להיי-טק, ובשנה שעברה 70% מן המשתתפים היו נשים. המדען הראשי במשרד הכלכלה מספק לחברות הזנק בבעלות ערבית מענקים בגובה 85%, בניגוד ל-55% לחברות בבעלות יהודית. בנוס, אנו מזהים צוריך בהכנסת האקדמיה לתוך יישובי החברה הערבית, כדי לפתח אקו-סיסטם של היי-טק, כפי שנעשה בהצלחה בבאקה אל-ע'רבייה". 

עו"ד כבהא: יש המון בתים ערביים שמטפחים מצוינות, אבל כשאין איפה לקלוט אותה זה מתסכל ומרגיש שטיפחו תקוות שווא. צריך להחזיר את האמון של המגזר הערבי בהייטק, להסביר שזה לא תחום שהוא רק בטחוני, ולהעלות את המודעות שללמוד 5 יחידות מתמטיקה לא רק בשביל רפואה. במקביל, אנו בנציבות פועלים מול המעסיקים על החשיבות הגיוון ושילוב אוכלוסיות שונות כמו נשים ערביות".

גב' נהב-קמינר: "יש לנו עבודה עם מספר משרדי ממשלה על החלטת ממשלה להקמת מתחם הייטק בכפר קאסם ברמה של קריית הסייבר בבאר שבע וזה בהליכי הגשה לממשלה, והבאה בתור תהיה שפרעם".

יו"ר הוועדה, חה"כ תומא-סלימאן, סיכמה את הדיון ואמרה: "החסם העיקרי אותו עלינו לפתח הוא התלמידות המסיימות את התיכון, עם נתונים טובים יותר משל התלמידים, אך 'נעלמות' ולא נכנסות ללימודים האקדמאיים המובילים להייטק. זהו תפקידו של משרד החינוך, ואי אפשר להסתמך על פעילות וולונטריות של ארגונים. משרד החינוך מדבר על חשיבות לימודי המתמטיקה, והנה אוכלוסייה שלומדת, אך לא מקבלת סיוע להמשך. הוועדה תפנה למשרד החינוך בעניין ותעקוב אחר פעולותיו"

"אחריותה של המדינה היא גם הובלת קמפיינים אשר יספקו לצעירות ערביות גישה אל אותן מודלים לחיקוי שיראו להן כי הדבר אפשרי, אך על המדינה גם לפתח את התשתיות שיאפשרו את כניסת חברות הייטק ליישובים הערביים".