​

 

"עיר ידידותית לנשים מתוכננת כך שהילדים יכולים ללכת לכל מקום לבד", אמרה פרופ' ארזה צ'רצ'מן מהטכניון בדיון שקיימה היום הוועדה לקידום מעמד האישה בראשות ח"כ ד"ר עליזה לביא על תכנון ערים מגדרי. "רק כשהאישה לא צריכה להסיע אצת הילדים היא משוחררת לעבודה או לתחביבים ולתרבות הפנאי שלה. יש טוענים שבכך אני מקבלת את המצב הנוכחי, לפיו הילדים הם באחריות האישה, ולא מנסה לשנות, אבל העובדה היא שלנשים עדיף לגור ביישובים גדולים עם צפיפות גבוהה שמאפשרת להן מגוון שירותים, מגוון תרבותי ועושר של חוויות שהן לא יכולות להשיג במקום קטן".

 

"נשים עדיין מבלות הרבה יותר זמן עם הילדים לעומת גברים", אומרת יו"ר הוועדה ח"כ ד"ר עליזה לביא, "איך אנו שומרים על צורכי האימהות? הרמפות הקטנות לעגלות בשולי המדרכה הן דוגמה קטנה שאומרת 'איך לא חשבו על זה קודם'. כשם שיש היום תוכנה שממליצה לנכים לבחור נסלול שיאפשר להם נגישות, כך צריך לתכנן ערים ידידותיות לנשים, מתוך חשיבה על צרכיהן השונים, שרוב מתכנני הערים פוסחים עליהם. לשם כך נדאג לייצוג הולם של נשים בגופי התכנון. נבחן תיקוני חקיקה שיחייבו לשתף את הממונות על קידום מעמד האישה ברשויות המקומיות בוועדות התכנון והבנייה".

 

מיה פרנקפורטר מעמותת "במקום" דיווחה לוועדה על עבודת תכנון שנעשתה בישוב הבדואי אבו תלול, לקראת ההכרה בו. בתחילה התקיימו סדנאות עם הגברים ורק לאחר שנוצרו יחסי אמון התקיימו סדנאות גם לנשים. היה קושי גדול לכנס את הנשים למפגש אחד, ולכן נפגשו עם כל משפחה במתחם המשפחתי שלה. התגלו עמדות שונות בכל קבוצת גיל. הצעירות היו מעוניינות במרכז שישלב בתוכו מסחר, שירותים ובית ספר. הנשים המבוגרות שימרו את התפיסה שנשים אינן יכולות להתרחק מהמתחם המשפחתי, אבל ביקשו להקים בתוך היישוב בית ספר לנערות. מסתבר שנערות רבות הפסיקו את לימודיהן בגלל התנגדות המשפחה לנסיעתן בתחבורה הציבורית לבית הספר האזורי".

 

יעל היימן, אדריכלית העיר בית שמש דיווחה לוועדה על תכנון המרחב הציבורי לנשים בשכונות המיועדות לציבור החרדי: "נשים חרדיות רבות מעוניינות בעבודה מהבית. ספרית חרדית בדרך כלל לא תפתח מספרה במרכז המסחרי אלא תעבוד בבית בין שמונה בערב לחצות. לכן בשכונות כאלה נאפשר שימוש מעורב בבתי מגורים מלכתחילה. בנוסף יש מרכזי תעסוקה סמוכים לשכונות המגורים, הכוללים מעון לפעוטות וחדרי הנקה. כל המדרכות רחבות כדי לאפשר הסעת עגלות ילדם. התחבורה הציבורית נגישה ויש הרבה גינות משחק קטנות ונגישות ברדיוס של 150 מטר, על מנת שהאחות תוכל לקחת את אחיה הקטן. בגלל ששנות הפריון של היולדת החרדית פרוסות לאורך 20 שנה, צריך להיות מודעים לכך שגם בשכונות ותיקות יש עדיין פעוטות, שלא כבשכונות חילוניות".

 

 

לפרטים נוספים: רבקה קנריק,

דוברת ועדת הכנסת

והוועדה לקידום מעמד האישה