​ח"כ אורית סטרוק: "הממשלה כבר חוקקה חוקים ישראלים ביו"ש, השמיים לא נפלו וישראל לא הובאה לבית הדין הבינלאומי בהאג"

 

"מה עשיתם בשנים האחרונות בעניין חקיקה הנוגעת לנשים ביו"ש?" שאלה יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ח"כ ד"ר עליזה לביא את משרד המשפטים בדיון על החלת חוק עבודת נשים ביו"ש, "מסתבר שהלקונה איננה רק בחוק עבודת נשים. כשאני שואלת אם חוק הטרדת מינית חל ביו"ש,  אף אחד לא יודע לתת לי תשובה ברורה. מה בדבר הממונות על הטרדה מינית במקומות עבודה ויועצות למעמד האישה? האם תושבי יו"ש צריכים דוקטורט במשפטים כדי להבין מה הזכויות המגיעות להם? יותר מידי קצוות נשארים פתוחים, מה שמוביל לניסיונות להסדיר זאת בחקיקה. על מנת למנוע מהכנסת את הצורך בחקיקה, חובה על כל הגורמים המופקדים על צו האלוף לדאוג לכך שהנשים ביו"ש יקבלו אותן זכויות בדיוק כמו כל אישה אחרת".

ח"כ אורית סטרוק, יוזמת הצעת החוק שעניינו החלת חוק עבודת נשים גם ביו"ש: "צו האלוף שהוצא כביכול כתחליף לחוק פוגע בנשים כי הוא יוצר סמכות מקבילה, ומאפשר למעסיק לתבוע בבית משפט מקומי, בעוד על פי החוק נושאים אלו יידונו רק בית הדין לעבודה. בכל מקרה של סמכות מקבילה הצד החלש נפגע, במקרה שלנו זו האישה. יצרו מצב שגורע מזכויותיהן יותר מאשר לפני צו האלוף. ח"כ גילה גמליאל סיפרה לי שרק לפני 3 שנים הממשלה חוקקה חוק ישראלי ביו"ש בעניין חוק חיילים משוחררים, והשמיים לא נפלו וישראל לא הובאה לבית הדין הבינלאומי בהאג. לא המצאנו את הגלגל. ביו"ש חיים 400,000 איש. הנינים שלנו כבר הולכים לצבא, מכוח חוק ולא מכוח צו. גם מסים אנו משלמים מכוח חוק ולא צו. אבל הבת שלי מופלה לרעה. המעסיק שלה יכול לפטר אותה ולתבוע אותה בבית המשפט המקומי, שנגיש לו, כי הוא משלם ריטיינר לעו"ד, והבת שלי לא יכולה להגיע לשם. הדברים של משרד המשפטים מבישים, אתם לא יכולים להמשיך למכור לנו את הלוקשים שלכם. יש לכם אג'נדה כל כך שמאלנית שהיא מבישה".

 

ח"כ שולי מועלם רפאלי: "יש בדיון הזה המון צביעות. חלק מארגוני הנשים אומרים שלא קיבלו תלונות מנשים ביו"ש בשעה שאצל ורד סוויד מהרשות למעמד האישה יש מאות תלונות. אם היו מדברים על אזור אחר, כולנו היינו עומדות על הרגליים האחוריות. תאמרו כמו ח"כ מירב מיכאלי – 'אני חותמת על החוק כי יש בו אמת".

 

עו"ד איה דביר משרד המשפטים: במגבלות הזמנים שהיו לנו לא היה לנו זמן ללבן את כל הסוגיות. התעוררו שאלות מהותית שיש צורך להכריע בה ונקבע דיון ב18/11 אצל שתי המשניות ליועמ"ש. השאלה היא איפה להציב את בית הדין לעבודה, בתוך תחומי ההתיישבות ואז ישלחו שופטים ונציגי ציבור לשם, או שנכון להסמיך את בתי הדין בתוך הקו הירוק, לדון בדיני עבודה באיו"ש. העדפנו להשאיר את המצב על כנו ולא לחולל שינוי משפטי. זו שאלה רוחבית שתהיה רלבנטית לכל חוקי העבודה".

 

רס"ן יותם הר מהפרקליטות הצבאית: "החוק הפלילי חל על כל עבירה פלילית גם ביו"ש. אם פלוני  מבצע הטרדה מינית ביו"ש, הוא ייחקר ויועמד לדין בישראל. הנפגעת גם תוכל לתבוע אותו אזרחית ולקבל סעד לפי הדין הישראלי. עמדת משרד המשפטים מקובלת על הצבא. כרגע יש פתרון ביניים לגבי כל קובץ דיני העבודה שנותן מענה מבחינת החלת הנורמות והקניית סמכויות פיקוח, ומתן שתי ערכאות שיפוט לבחירה".

עו"ד קרן דהרי בן נון ממשרד המשפטים: "אנו יושבים מדי שבוע כדי להחיל את כל דיני העבודה ביו"ש, למרות שמבחינת המשפט האזרחי כל עובדת שהגישה תביעה תקבל גם היום מענה מלא".

 

דבורה ספיר אליעזר, משרד הכלכלה: "החלת צו האלוף חשובה כדי שנוכל להפעיל סמכויות אכיפה ופיקוח".