​מאז שנת 2008 יש עלייה תלולה במספר הילדים הנופלים קורבנות להטרדות, השפלות או השמצות ברשת האינטרנט. אם ב-2008 רק 8% מהילדים דיווחו על היותם קורבנות הרשת, שיעור הנפגעים עלה ל16% ב-2011 ול27% ב2014. כך דווח היום לוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בראשות ח"כ עליזה לביא בדיון מיוחד לציון יום המאבק באלימות נגד נשים, שהתמקד בזירת האלימות החדשה - בנשים ונערות במרחב הדיגיטלי.

את הנתונים הציגה ד"ר דורית אולניק שמש מהאוניברסיטה הפתוחה והם תוצאות מחקר שנערך במהלך 6-7 שנים בקרב 2000 ילדים בכיתות ה' עד י"א. לדבריה חשוב לפעול בקרב קבוצת הילדים העדים לאלימות. אלה שרואים את הפגיעה באחרים. לדבריה כשמדברים לנוער בשפתו, באמצעות עולמות וירטואליים, הוא משתף פעולה. על הנתונים חלקה חנה שדמי ממשרד החינוך, שטענה כי במדגם שנעשה על 26,000 תלמידים נמצא שמספר הנפגעים ברשת יציב, ולמרות שהפעילות ברשת עולה כל הזמן, שיעור הנפגעים אינו עולה.

יו"ר הוועדה, ח"כ עליזה לביא: "נרדמנו! אנחנו באיחור של עשר שנים. זירת האינטרנט והאפליקציות פוגענית ויש בה להרוס חיים שלמים של ילדות וילדים, של נערות ונשים – של כולם. אף אחת אינה בטוחה מפני הפגע החדש הזה. המנוולים אינם בוחלים באף אחת. רק הקמת רשות לאומית למניעת אלימות נגד נשים תביא לשינוי חברתי משמעותי, יחד עם הכשרות שופטים, הקמת בתי משפט ייעודיים להטרדות מיניות, סוכני השפעה בציבור חייבים לסייע באמצעות העלאת הנושא, על כל היבטיו למרחה הדיון הציבורי".

תנ"צ אורי מכלוף, מהמשטרה: "בעשרות מקרים מנענו התאבדויות או פגיעה בבני משפחה הודות לכפתור האדום. כל יום אנו שואלים האם היחידה לא קטנה מדי, והתשובה היא כן. 96 תקנים אינן מספיקים. יש הרבה עבודה ואין הרבה אנשים. פתחנו 88 תיקי הטרדות מיניות ברשת, 37 מתוכם הועברו לפרקליטות ו-30 נגנזו. 187 תיקים נפתחו על פגיעה בפרטיות, מתוכם נגנזו 29 תיקים ו-91 בשלבי חקירה. 70 תיקים הועברו לפרקליטות. ב-2014 ביצענו 91 מעצרים בעקבות פעילות של סוכנים ברשת, מתוכם 11 נעצרו עד תום ההליכים. 71 מהתיקים הללו הועברו לפרקליטות ו-20 עדיין בחקירה".

אודליה כרמון, פסיכותרפיסטית קוגניטיבית ונפגעת פרשת קצב: "נפגעות הטרדות מיניות חוששות מחשיפה. נעשה להן רצח אופי נורא. מצאתי את עצמי 'מלכת הפורנו', כשהרשת מוצפת תמונות מונטאג' מזויפות שלי כביכול בתנוחות פורנו. התלוננתי במשטרה ולא נעשה דבר. ביקשתי לקבל את פרוטוקול העדות שלי מבית המשפט. השופט קרא לא אפשר לי בטענה שאם ידעו מה עבר עלי במשפט, זה ירתיע נשים אחרות מלהעיד. אבל למרות האיסור, כל הפרוטוקולים פרוצים ברשת. שנתיים מלאות עברו מאז התלונה שלי במשטרה וסרטוני הפורנו עדיין שם וגם הפרוטוקולים האסורים בפרסום".

ד"ר עירית נגבי: "ההשפעה הכי קשה היא שנשים מפנימות את שנאת הנשים והזלזול בנשים המופצות ברשת. זו למעשה הסתה לגזענות, אלא שבמקרה של נשים אי אפשר מבחינה משפטית להגדיר זאת כגזענות, כי גזענות מוגדרת רק כנגד דת, מוצא ונטיה מינית. מה שאסור לומר על ערבים מותר לומר על נשים. השפלה, ביזוי או דברי איבה כנגד נשים אינם נחשבים לעבירה. חייבים לשנות את החוק ולכלול גם עבירות ממניע של עוינות כלפי נשים כפשע שנאה".