בדיון על נערות בסיכון אמר שר הרווחה מאיר כהן לוועדה לקידום מעמד האישה בראשות ח"כ ד"ר עליזה לביא " אם לא נעבוד בשיתוף פעולה לא נצליח. מהדיון היום צריכה לצאת קריאה לשלושת השרים הרלבנטיים, חינוך בריאות ורווחה, להגיע יחד לוועדה לקידום מעמד האישה ולשרטט תכניות עבודה. השרים צריכים להגיע עם המנכ"לים ולשמוע את השטח, על מנת שיוכלו לפעול בשיתוף פעולה"

 

שר הרווחה הוסיף "בחלק מנושאי הרווחה נוצר מצב בו הארגונים והעמותות הפכו להיות הקטר ומשרד הרווחה הוא קרון, זה צריך להיות ההפך"

על המגזר הערבי אמר שר הרווחה: "אין כמעט נושא שבו החוסר לא זועק לשמיים. המציאות מאד קשה – חסרים עובדים סוציאליים ולשכות ביטוח לאומי, וכל מה שתגידו. אני נדהם מהלקות, ממה שיש אצלנו ופחות יש אצלכם. צריך להגיד את זה באומץ. אני מקווה להביא בשורה של תוספת של עשרות תקנים למגזר הערבי".

 

יו"ר הועדה ח"כ ד"ר עליזה לביא אמרה: רבות מהמסגרות הקיימות היום, הוקמו על ידי הקהילה ולמעשה המדינה לא נותנת מענה לרבים שנשרו מהמערכת. הטיפול הוא טיפול כולל ואין מספיק דגש על  הבחנה המגדרית בין הצרכים המיוחדים של נערות, שמהוות רוב בקרב נוער במצוקה.  גם הנערים שמסיימים פנימיות במימון המדינה, ברגע שהם מגיעים לגיל 18 הם נפלטים החוצה ואין להם מסגרת תומכת.

 

יש ניתוק בין המערכת המנחה והמטפלת לבין הסכנות החדשות בעידן החדש, הטכנולוגיות האיצו את הסיכונים והמערכת צריכה להיערך בהתאם. יחד עם זאת להורים אסור לסמוך על מסגרות אחרות. הם נרדמו בשמירה וצריך להעיר אותם. השופטת בדימוס סביונה רוטלוי סיפרה לי שבעת היותה שופטת נדהמה לא אחת לשמוע שהורים אינם נכנסים לחדר הילד כי שומרים על פרטיותו. לא מבינים שלרוב הפגיעות הן דווקא במרחב הפרטי של הנער. הורים לא מודעים לסכנות של עידן האינטרנט".

 

"נערות רבות מאלו שהופכות לנערות בסיכון היו נערות נורמטיביות מבתים נורמטיביים, שאיש לא הבחין במצוקה שלהן. לפעמים המצוקה מתחילה כשלנערה בת 14 יש חבר בן 25 והיא חושבת שהיא חייבת לקיים יחסי מין. נערות מרגישות שהן צריכות לספק", אמרה שירלי אסא מעל"מ, "קל לדבר אל אלה שכבר ברחוב, אבל צריך לדבר על איך למנוע מהן להידרדר לפני שהן מגיעות לקצה, איך לאתר אותן בבית הספר על ידי היועצת והמחנכים. נערה נורמטיבית יכולה להגיע לקצה תוך שנה. בעידן האינטרנט כולן בסיכון. זה יכול להתחיל מזה שהיא חושבת שהיא שמנה מדי. נערות נורמטיביות מעלות תמונות עירום שלהן לפייסבוק רק כדי למשוך תשומת לב".

 

ציפי נחשון, מנהלת השירות לטיפול בצעירים וצעירות במשרד הרווחה דיווחה לוועדה כי המשרד מפעיל היום 28 דירות לצעירות, עוד 5 דירות לצעירים ועוד 5 דירות למסיימי טיפול בהתמכרויות. בכל שנה מתקצב המשרד ב-10 מיליון ₪ טיפול בנפגעי תקיפות מיניות. פועלים 5 מרכזי טיפול, מתוכם לשלושה אין רשימת המתנה. אחד המרכזים פועל במגזר הערבי. בנוסף מקימים השנה 12 יחידות קטנות יותר לטיפול בנפגעי תקיפה מינית בערים בינוניות, המתוקצבות ב200,000 ₪ כל אחת. יחידות אלו מיועדות לטיפול בצעירם מעל גיל 18. לטיפול בילדים שנפגעו הוקצו 25 מיליון.

 

עו"ד ליאת קליין מאיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית: "לצעירות אין לאן ללכת. המדינה רואה עצמה כאחראית לשלומם של ילדים, אבל כשהם עוברים את גיל 18 לא ברור מה אחריות המדינה".

 

 

 

לפרטים נוספים: רבקה קנריק,

דוברת ועדת הכנסת

והוועדה לקידום מעמד האישה

​