הוועדה לקידום מעמד האישה ולשיוויון מגדרי דנה הבוקר באלימות נגד נשים ברשתות החברתיות ובהצעה לסדר בנושא "אוזלת היד באכיפת 'חוק הסרטונים'" במסגרת יום האינטרנט הבטוח הבינלאומי. בדיון התייחסו חברי הכנסת לפרסום הנחיית פרקליט המדינה שי ניצן לפני יומיים בכל הקשור ל"חקירה והעמדה לדין – בעבירות של פרסום תצלומים, הקלטות או סרטים של אדם, בעלי אופי מיני, ללא הסכמתו".
יו"ר הוועדה עאידה תומא-סלימאן: "בעבר התייחסנו לתופעות של אלימות נגד נשים ופגיעה בהן במרחב הפרטי ובמרחב הציבורי. היום האינטרנט והרשתות החברתיות הן נוסף שנושק למרחב הפרטי וגם הציבורי. כל אדם יכול להיות מאד פגיע וסחיט ובקלות מוחלש בתוך המרחב החדש הזה. אנחנו נתמקד בדיון באיך אפשר ואיך קורה שבמרחב הזה מנצלים נשים ומייצרים סוג חדש של אלימות. אפשר לתת הרבה דוגמאות. רק אתמול נודע לי על עוד מקרה של הפצת סרטון דרך אתרים והרשתות החברתיות נגד אישה שנרצחה לפני שבוע. חשוב להגיד שהאחריות מוטלת לא רק על המפיץ הראשון של הסרט אלא על הרבה אנשים נורמטיבים שמשתפים פעולה עם מקרים כאלה ועבירות כאלה. זו אחריות קולקטיבית שלנו כחברה וצריך לקחת אחריות על החברה. אני מברכת על הנחיית פרקליט המדינה, שאומנם יצאה כמעט שלוש שנים אחרי פרסום החוק, וגם על מסע ההסברה של משרד המשפטים אבל אני לא רואה בו תחליף לאכיפה אינטנסיבית".
בישיבה נכחה ב. שסובלת עד היום מהתעללות ברשת על ידי הגרוש שלה, שמעלה בדף הפייסבוק שלו פוסטים אלימים ומיניים כנגדה. "בתור אישה שחוותה אלימות קשה במשך 7 שנים, הפרסום היום הרבה יותר כואב מאגרוף ובעיטה. כשמקבלים מכות בתוך הבית אפשר להסתיר את זה אבל ברגע שהפוסט עולה, צנעת הפרט שלי נעלמת. אחרי שהתגרשתי והייתי במקלט אני עדיין סובלת מאלימות. הרגשת חוסר האונים היא הכי קשה". לדברי
עו"ד אסנת קרפלוס ממכון רקמן, הבעל מפיץ פוסטים אלימים לא רק כלפי האישה אלא גם כנגדה וכנגד עורכי הדין שמייצגים אותה.
ח"כ תומא-סלימאן: "אנחנו נפעל מול המשטרה להבין איך האיש הזה, שמפרסם פוסטים כאלה בשמו עם תמונתו והוגשו נגדו תלונות, עדיין ממשיך לעשות את זה. זו אוזלת יד של המשטרה שהבנאדם הזה מסתובב חופשי וממשיך להתעלל".
ח"כ יעל גרמן: "הנחיית פרקליט המדינה מוכיחה כמה חשוב להתייחס ל"חוק הסרטונים" והוא מודע לכך שיש צורך באכיפה מוגברת. רק אחוז מזערי מהתלונות על הסתה ברשת מגיע לעיתים רחוקות לכדי כתב אישום. אין הצדקה לכך. אין סיבה לבוא ולהגיד שאין מספיק ראיות ולכן זה לא מתממש לכתב אישום. צריך שגם בני נוער בני 16-18 יועמדו לדין. אני מקווה שהחוק יגרום לכך שאנשים יעמדו לדין ואנחנו נבקש דיווח על כתבי אישום שיוגשו".
ח"כ רויטל סויד: "זו פעם שניה שאנחנו מציינים את נושא האלימות והבריונות ברשת. המוטו שלנו זה שיח מכבד ברשת. הדבר שהפתיע אותי שבשנתיים האחרונות, אני מסתובבת בתיכונים ומגלה שעל אף העובדה שיש חוק שקובע במפורש שאסור להעביר חומר מיני פוגעני בצורת סרט או תמונה, אף אחד מהתלמידים לא יודע שזו עבירה פלילית. בשנתיים האחרונות אני מפיצה את המסר בבתי הספר התיכוניים. יש איזו סלחנות מסויימת כי מדובר בצעירים ובני נוער. זה שפרקליט המדינה החליט להסיר את הכפפות ולהילחם בתופעה זו בשורה משמחת".
ח"כ דב חנין: "שינוי המדיניות הזה התבקש וטוב שהוא מתחיל להתרחש. הרשתות החברתיות הם כבר לא וירטואליות אלא מרחב אישי. נדרשת מדיניות מאד תקיפה. הרבה יותר קל להגיע אל אותם עבריינים ברשתות החברתיות ואני חושב שאפשר להתמודד עם התופעה הזו בצורה אפקטיבית".
ח"כ עליזה לביא: " אנחנו נמצאים כמעט שלוש שנים אחרי החקיקה של החוק וזה כואב לבוא ולראות איך חוק לא ממומש במשך כל כך הרבה זמן. הבעיה היא שתיקים כאלה עדיין נסגרים".
ח"כ מירב בן ארי: "כול הדיון הזה הוא על יישום החוק. אחרי שהבאתם את הנתונים, המצב גרוע בעיני. אני לא רואה שהמדינה אומרת 'זה בנפשנו'. אם הייתי בסיטואציה כזו הייתי מעדיפה לטפל בזה בתוך בית ספר ולא להגיע ולהתלונן על זה במשטרה".
ח"כ אורלי לוי: "זה נכון שהיחס לקטינים מפיצים צריך להיות שונה מבוגר, אבל כשאתם שמים את הנושא של הקטינים הפוגעים במעמד מסויים אי אפשר להאשים אותם בגלל אי הידיעה והתפישה השונה מאדם בוגר. לפעמים דווקא בקטינים הנזק הוא גבוה יותר ולכן היחס צריך להיות אחרת. כשההורים רואים איך שדרת טלויזיה מסויימת קיבלה יחס VIP כשגנבו לה את הטלפון, זה נותן תחושה של איפה ואיפה באכיפה וגורם להורים או לילדים לא להגיע ולהתלונן".
ד"ר דותן רוסו מפרקליטות המדינה: "החשיבות של הנחיית פרקליט המדינה היא במספר מישורים: היא מהווה קול קורא ומעבירה מסר מאד ברור גם לעבריינים פוטנציאלים וגם לבני נוער, בוודאי בעבירה שיש בה חוסר מודעות מצד בני נוער ומעבר לכך, כשנמצא שיש ראיות, החשודים יועמדו לדין גם אם מדובר בקטינים. יש בה התייחסות גם לנושא של הסרת אותם חומרים פוגעניים וגם שמירה על פרטיות הקורבנות". ד"ר רוסו הציג נתונים לפיהם עד עתה הוגשו 30 כתבי אישום בגין עבירה על החוק, 22 עדיין מתנהלים, ובשמונת התיקים שהסתיימו ניתנו שש הרשעות.
עו"ד לילך וגנר מפרקליטות המדינה: "מעבר להנחיה, הפרקליטות ומשרד המשפטים מגייסים את כלל העובדים כדי שיעברו בבתי ספר וידברו בפני בני נוער על כך שקיימות עבירות פליליות שהם חשופים להם גם בהיבט של בריונות ברשת בכלל ו"חוק הסרטונים" בפרט. הרבה פעמים צריך להסביר להם שלא רק המפרסם הוא הרע אלא גם כל השרשרת של המעגלי ההפצה חשופים לאכיפה".
על פי נתוני המשטרה, בשנת 2016 נפתחו 159 תיקים פלילים בגין עבירה על חוק הפצת סרטונים. כשהרבה מהם נסגרים בעיקר בשל הבעייתיות לזהות את המפיץ בתוך מעגלי התפוצה.
רפ"ק ליאת קליינר ממשטרת ישראל: "אנחנו מודעים לכך שהרבה פעמים, מעבר לאכיפת העבירה, הנזק כבר נעשה וקשה להחזיר את הדברים לקדמותם. לכן גם אנחנו עוסקים בפעילות הסברה. לגבי הסרה של סרטונים, אנחנו נעזרים ביחידת הסייבר של משרד המשפטים ואם מדובר על חומר שמופץ גם בחו"ל במדינות שמקיימות איתנו קשרי עבודה, אנחנו מבקשים הסרה באמצעות האינטרפול".
יו"ר הוועדה ח"כ תומא-סלימאן סיכמה: "ראינו היום ששני הנושאים שנידונו בוועדה משתלבים יחד. אני חושבת שנגענו בנושא שעדיין נמצא בחיתוליו ועדיין מנסים לבנות את הכלים להתמודד איתו אבל זה לא פוטר אותנו מאחריות, גם את גורמי האכיפה, המשטרה והפרקליטות וגם לא אותנו, המחוקקים. אני רוצה לברך את פרקליט המדינה על ההנחיה שהוא הוציא ומקווה שזה יביא לשינוי מהותי באכיפת החוק. אנחנו פונים שוב למשטרה ולפרקליטות להציג בפנינו נתונים יותר מדוייקים על הטיפול בתלונות מסוג זה בשלוש השנים האחרונות כדי שנוכל ללמוד את המידע. בנוגע למקרה של ב. שעלה היום בדיון, אני מתכוונת לפנות למשטרה כדי להבין למה התלונה לא טופלה כראוי ולמה עד עכשיו לא נעשה כלום עם אדם שתוקף לא רק את ב. אלא גם את עורכות הדין שלה. בכל הנוגע להסברה בקרב בני הנוער, אני מבקשת שמשרד החינוך ייקדם את ההסברה גם בקרב בני הנוער בציבור הערבי ויידע להתאים את התכנים גם לציבור הזה כחלק מההסברה בבתי הספר".
