מנכ"ל הביטוח הלאומי וצוותו הודיעו כי יבטלו חסמים בירוקרטיים ומהיום תהיה כתובת ייעודית אחת לטיפול נשים במעגל הזנות. "ככל שאין מגבלה חוקית הצוותים של הביטוח הלאומי יסירו כל חסם טכני מבחינת מהות וכמות. עובדי הביטוח הלאומי יעברו הכשרות ייעודיות". היו"ר לביא: "מדובר בבשורה חשובה. מהיום יהיה אפיק ישיר לנשים שורדות זנות בביטוח לאומי"

ח"כ עליזה לביא (יש עתיד) יו"ר ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות אמרה בדיון בנושא סיוע לנשים שורדות זנות בביטוח הלאומי: "לביטוח לאומי יש חלק מכריע בשיקומן של נשים שנחלצו ממעגל הזנות. במקביל לחוק לאיסור צריכת זנות שמתקדם בכנסת בצעדי ענק, חובתנו לדאוג לקיומו של מנגנון שיקום בביטוח הלאומי שיעניק סל כלים טיפולי והכשרתי ויסייע לנשים ונערות הנמצאות על רצף הזנות. מרביתן סבלו מהתעללות מינית בילדותן ונמצאות במצוקה נפשית, סובלות מפוסט טראומה וזקוקות למערך ליווי ולתהליך שיקומי צמוד. הן לא תשרודנה אחרת. אני משוכנעת שסל שיקום מתאים, התגייסות מערכתית להעלאת המודעות הציבורית וחינוך יצמצמו באופן דרמטי את היקפי התופעה בישראל".

מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי מאיר שפיגלר שמע את הדברים ואמר בהתרגשות: "יותר לא יהיו מקרים של 39% אחוז נכות שלא מקנים קצבה. מי שלא יתנהג בצורה מכובדת למטופלים לא יהיה במוסד לאומי ולא אכפת לי אם הוא דוקטור או פרופסור. אין לנו זכות קיום אם אי אפשר לתת את השירות לאזרחי מדינת ישראל באשר הם. לא אתן יד לערעור משפטי מצד הביטוח הלאומי על בסיס התיישנות ולא יעלה על הדעת שבית דין יהיה הגורם הסוציאלי ולא הביטוח הלאומי, כשלנגד עינינו נפגעת מעגל זנות שמשוועת לעזרה. נועדנו לשרת את הציבור ולא שהציבור ישרת אותנו".

המנכ"ל שפיגלר הוסיף כי צוות המוסד יבדוק כל דרך לביטול חסמים בירוקרטיים ודרש כי אחראית פניות הציבור של הוועדות הרפואיות תהיה בקשר טלפוני ישיר עם מנהלות העמותות לסיוע לנשים במעגל הזנות. "אם עד עכשיו הייתה דרישה מינימלית ל-20 נשים כדי לפתוח קורסי הכשרה הנושא הזה יטופל. אנחנו נקיים שיחות עם כל העמותות ועם הוועדה ונרצה ללמוד, לדעת ולפעול בהתאם כדי לפשט תהליכים. ככל שאין מגבלה חוקית, הצוותים של הביטוח הלאומי יסירו כל חסם טכני מבחינת מהות וכמות".

חה"כ לביא פנתה למנכ"ל ואמרה כי על הביטוח הלאומי להעביר הכשרה מובנית לעובדים על תופעת הזנות והמאפיינים הייחודים לה. "לאחר עבודה של הוועדה הצלחנו להכניס הכשרות אלה למשטרה ולמשרד התיירות ואין סיבה שלא נצליח גם במקרה זה". שפיגלר השיב כי קימות הכשרות לרופאי הוועדות ובעקבות בקשת יושבת ראש הוועדה יעברו הצוותים הכשרות מובנות על ידי ארגוני הסיוע.

נעמה ריבלין קרימינולוגית קלינית ומנהלת סלעית 'מרכז סיוע לנשים במעגל הזנות': "הנשים הללו זכאיות לנכות נפשית ו-95 אחוז מנפגעות מעגל הזנות זכאיות לקצבת נכות בשל פגיעות מיניות שחוו. בעבר לא הייתה את ההכרה בפגיעה המינית והיום אנחנו נמצאים במקום טוב יותר, אך עדיין הנפגעות לא עוברות את רף ה-30 אחוז, מצב שלא מקנה להן קצבת נכות". 

לדברי ריבלין 20 אחוזים מקנים להן הכשרות מקצועיות אבל לא קצבה חודשית. "אישה שפנתה אלינו ומספרת כי כבר מגיל 17 עסקה בחשפנות וזנות לא מצליחה לתפקד יותר משבוע רצוף בעבודה רגילה. היא נפגעה קשות בילדותה והוועדה הרפואית נתנה לה רק 28 אחוזי נכות. היא לא מצליחה לצאת ולהתפרנס. לאורך העשור ראינו שלא תמיד ניתן לשלב 20 נשים בקורס אחד והדרישה של 20 נשים כדי לפתוח קורס חייבת להשתנות. צריך לתת להן מלגת קיום בזמן הקורס. הנשים הללו יוצאות ממעגל הזנות עם חובות אדירים וקורסים טובים ככל שיהיו מצריכים מענק הסתגלות או מענק קיום. לחיות מהבטחת הכנסה של 1780 שקל לא מאפשרת קיום אמיתי בזמן לימודים. חייבים הכרה בזנות כתהליך שיקומי מפרך".

לימור לוריא מנהלת אגף נכויות בביטוח הלאומי בישרה: "נקים כתובת אחת בביטוח הלאומי בתביעות לקצבת נכות. זאת תהיה כתובת ייעודית של עובד מהביטוח הלאומי אליו יגיעו כל הפניות והוא זה שיעביר אותן לוודות הרפואיות והסניפים השונים". לדברי לוריא, אותו עובד יוכשר לעניין והיה בקשר עם ארגוני השטח השונים.

ד"ר אודיל רובצ'ק מנהלת היחידה הפסיכיאטרית "בני ציון" בחיפה: "בפוסט טראומה מדברים על טראומה שהייתה ונגמרה ואילו הנשים במעגל הזנות סובלות ממה שמכנים עכשיו 'טראומה רציפה ומתמשכת'. שם הקריטריונים קצת שונים והאישה הנפגעת יכולה להיות מנותקת, היא יכולה לפרכס וזאת לא אפילפסיה. 88% מהנשים במעגל הזנות עוברות טראומה מתמשכת. לדברי ד"ר רובצ'ק ישנם גורמים ששואלים מדוע האישה לא כשירה להיכנס לשוק התעסוקה אם היא "עבדה" בזנות כל החיים, תוך חוסר הבנת המורכבות של נשים בזנות לחזור למעגל העבודה.

אורנה ורקוביצקי סמנכ"ל גמלאות בביטוח הלאומי: "לכולנו יש אינטרס לתת סעד נפשי וכלכלי לנשים במעגל הזנות ועשינו צעדים משמעותיים בשנים האחרונות. כיום צריך להגיע ל-40 אחוז נכות כדי לקבל קצבת נכות על בסיס סף רפואי. מי שלא עברה 40 אחוז ויש לה 20 אחוז יכולה לצאת להכשרות וזכאית לתוכנית שיקומית. מי שלא צברה 20 אחוז נכות נכנסת דרך השער של הבטחת הכנסה ונכון, 1780 שקל זה לא סכום מכבד לקיום היום".

עו"ד עינת אביב ממונה ביטוח לאומי סיוע משפטי ת"א סיפרה: "אנחנו מעניקים סיוע משפטי למעוטי יכולת ואנחנו מעניקים סיוע למי שנדחה בכל הגמלאות הרפואיות של הביטוח הלאומי. הגיעה אלינו נפגעת זנות שקבעו לה 39 אחוזי נכות ואני ראיתי אותה והמצב היה חמור רק מלראות אותה, לא היו לה כמעט שיניים, הפנים שלה סיפרו את סיפורה ומהתנהלות שלה לא צריך להיות פסיכיאטר כדי להבין את מצבה. היא סבלה מתמכרות לאלכוהול, לא ראתה את ילדיה 18 שנה ולאור האוחזים שנקבעו לה הגשנו ערעור לבית הדיון לעבודה. הערעור הוגש באיחור לבית הדין והמוסד לביטוח לאומי טען להתיישנות, למרות שלא היה חייב לעשות זאת. בית הדין דחה את הטענה של הביטוח הלאומי. עורך הדין התלווה אליה והעלו את הנכות ל-50 אחוז נפשי. פקיד תביעות לבחינת אי כושר של הביטוח הלאומי קבע לה נכות תעסוקתית מלאה".

יו"ר הועדה לביא סיכמה את הדיון ובירכה על ההחלטות שהתקבלו, ובהן פתיחת קו תקשורת ישיר בין העמותות המטפלות בנשים ממעגל הזנות לבין הביטוח הלאומי. "מדובר בבשורה משמעותית. הייתה תחושה שהמוסד לביטוח לאומי הוא מושג אמורפי ומרוחק וכעת יש לנו פנים ושמות לעבוד איתם. רוב הנשים במעגל הזנות הן אימהות לילדות, רובן הגדול לא עבד במשך שנים ואין להן כלים ויכולת להשתלב בעולם התעסוקה. המוסד לביטוח לאומי חייב להכיר שזוהי שעת רצון. חייבים להעלות את הנושא על סדר היום ולשים אותו במרכז".

​