​

ועדת הרפורמות, בראשות ח"כ רחל עזריה (כולנו), החלה היום (א') את דיוניה בפרק ב' (בנקאות) מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע"ח-2018.  

בפרק הבנקאות מוצע לקבוע הוראות שיאפשרו ללקוחות הבנקים להעביר את הפעילות הפיננסית המתנהלת בחשבונם, לרבות בכרטיס האשראי שהבנק הנפיק, מהבנק שבו מתנהלת הפעילות האמורה לבנק אחר, באופן נוח וללא סיכון. העברת פעילות הלקוח תתבצע ללא עלות ללקוח, באמצעות פניית הלקוח, לרבות באופן מקוון, לבנק שאליו הוא מבקש להעביר את פעילותו.

יו"ר הוועדה פתחה את הדיון ואמרה: "קראתי לאחרונה שאנשים היום נשארים באותו בנק יותר שנים משהם נשארים נשואים. אנשים כמעט לא עוברים בנקים, כי מדובר בנטל ביורוקרטי מאוד משמעותי, וכי יש פחד שבתהליך אחד הגופים שמחייבם את החשבון או מזכים אותו, ישכח, ולא יגיעו לחשבון החדש אותם זיכויים או חיובים, ועדיף פשוט להישאר במקום להתמודד עם מצב כזה".

כפיר בטט מאגף התקציבים במשרד האוצר, הציג בעזרת מצגת את עיקרי החוק ואמר: "זהו חלק נוסף במהלך רב הצעדים להגברת התחרות בשוק הבנקאות. ערכנו סקר שהפתיע אותנו לטובה בכך ש-47% מהנשאלים שקלו לעבור בנק בשלוש השנים האחרונות,  אך בפועל רק 9% עשו זאת. אלה ששקלו אך לא עברו בסוף נשאלו מדוע, ו-62% מהם תפסו את המעבר כקשה, ו-58% מהם אמרו שהחסם הוא סרבול ביורוקרטי. הצעת החוק הזו מחייבת את הבנקים לאפשר מעבר נוח ובטוח, והסרת החסמים המקשים תייצר איום תחרותי בין הבנקים, שהוא תנאי הכרחי להפחתת מחירים ושיפור השירות".

דוד בבלי, ראש אגף טכנולוגיה וחדשנות בפיקוח על הבנקים: "מדובר בפרויקט טכנולוגי משמעותי, כחלק מסדרה של פרויקטים לטובת שיפור השירות ללקוח. בעוד הפרויקט הזה יאפשר את המעבר עצמו, יש לנו, למשל, פרויקט נוסף של יצירת שפה אחידה בין הבנקים, בכדי שמוצרים זהים לא יכונו בשמות שונים, וכך תתאפשר ללקוח השווה אמיתית של השירות והעלויות שהוא מקבל"

מעיין נשר, בנק הפועלים: "אנו בעד החוק ובעד צעדי תחרות, ולמעשה המהלך הזה התחיל עוד לפני החקיקה, בהידברות בין בנק ישראל לבנקים, וכבר אז נרתמנו לו באופן וולונטרי, בכדי לאפיין את הדרישות להצלחת המהלך. חשוב להבין שהרעיון למהלך מגיע מבריטניה, שם הושקע במערכת חדשה מיליארד אירו, ואחוזי המעבר בין הבנקים לא השתנו כלל! יש כבר הרבה צעדים לשיפור התחרות, כמו נתוני האשראי או מערכת להשוואת עלויות מוצרים, אז כצעד משלים, השקעה של חצי מיליארד ₪ במערכת זו הוצאה כבדה, גם לנו כבנק גדול, אבל ודאי לבנקים קטנים. המידע הוא הגורם העיקרי לתחרות שתשפר את המחירים והשירות, ומי שיילמד את סקר האוצר יראה שרוב האנשים השיבו שהם מרוצים מהבנק וכי גם אלה שכן עברו בנק אמרו שלא מדובר בדבר מסובך, אלא בסך הכל בכמה טלפונים, כי לאדם הפשוט אין הרבה מוצרים בנקאיים בסופו של יום. אנחנו לא מתנגדים, אבל זהו מהלך יקר, שתועלתו מוטלת בספק גם לאור התקדים וגם בשל הצעדים האחרים של האוצר ובנק ישראל".

יו"ר הוועדה העירה: "החוויות שאני מכירה במעבר מבנק לבנק הן אחרות לגמרי. וחשוב להבין מה קורה כאשר משהו מסתבך בחיים שלך, ובשנייה אחת הבנק כבר לא זוכר איך קוראים לך, גם אם כבר עשור לא נכנסת לאוברדרפט, והם מרשים את זה לעצמם כי יודעים שאנשים לא יעזבו. בתהליך הזה בנקאים לא ירשו עוד לעצמם להשפיל לקוחות ברגע קשה בחייהם, רק כי הם יודעים שהלקוחות שבויים שלהם!"

בטט ביקש להגיב ואמר: "השוק באנגליה שונה מאוד, ועדיין בעקבות הרפורמה היה שיפור בשירות ובמוצרים ללקוח, לרבות במחירי האשראי. אותנו לא מעניינים אחוזי המעבר בפועל, אלא רק יצירת רווחה עודפת לצרכן. לגבי עלויות, באנגליה זה היה כ-300 מיליון ליש"ט, ועל פי הניתוח שלנו, העלות בארץ תהיה נוכה בהרבה מחצי מיליארד ₪".

ח"כ רועי פולקמן (כולנו): "כיו"ר ארגון סטודנטים ראיתי את שהבנקים מוכנים לתת הטבות בהיקפים של מיליונים בכדי לגייס סטודנטים, כי הם יודעים שזה כמו לזכות בפיס, ויש להם עכשיו לקוח לכל החיים. מעבר בנק צריך להיות שירות קל ובסיסי בדיוק כפי שהיום קל לבצע ניוד בסלולר, ולכן אני לא מקבל הערות שאולי המהלך כולו מיותר, אבל בהחלט חושב שכאן המקום לדון על היישום. אני אישית, למשל, חושב שהעובדה שכיום החוק אינו כולל סנקציות על אי יישום, זו בעיה". עו"ד חן פליישר מבנק ישראל השיבה כי משרדי הממשלה כבר מקיימים ישיבות בנושא ומקווים להביא עדכון נוסח בנושא לישיבה הבאה.

אלה גולן, ראש החטיבה הבנקאית בבנק הבינלאומי: "אנחנו בנק עם נתח שוק של 8%, כך שאנחנו בנק מחולל תחרות ובעד מעבר לקוחות, אבל אני חושבת שצריך לחזור פה להגדרות של ועדת שטורם, שהבדילה בין הבנקים שיש להם יותר ופחות מ-10% מהשוק, ולא בכדי. כל תקציב הפרסום של בנק בגדול שלי שווה לקמפיין אחד של הבנקים הגדולים, ואם יתאפשר המהלך הזה, אני לא אוכל לתת את ההטבות או המענקים שהבנקים הגדילו ישקיעו בשביל גיוס לקוח באופן חד פעמי. בהמשך למה שאמר ח"כ פולקמן, כשאני רציתי להיכנס לקמפוסים ולגייס סטודנטים, פשוט לא יכולתי לעמוד במחירים שאגודת הסטודנטים דרשה בשביל שטחי השיווק. גם עלויות של פיתוח אפליקציה להקל את השירות ללקוח זו עלות כבדה מאוד בשבילנו. אי שינוי ההגדרה של בנק בעל היקף פעילות קטן עלולה לחסל בנקים באבחה אחת".

יו"ר הוועדה ביקשה ממשרד האוצר, הפיקוח על הבנקים ורשות ההגבלים העסקיים, כי לדיון הבא יגיעו עם התייחסות לדברים שנשמעו על חסמי שיווק ואמרה: "שליטה בגורמים שנכנסים לקמפוס לצורך שיווק, ואי מתן מידע שיווקי לסטודנטים, מזכירה לי את ההסכמים שחברות תרכובות המזון לתינוקות היו חותמות עם בתי חולים. בתי החולים היו מעניקים סוג אחד של תמ"ל, ואז התינוק היה מחויב לצרוך אותה לכל אורך הזמן. משום כך המדינה אסרה זאת, ואולי יש מקום גם כאן".

הוועדה החלה בהקראת סעיפי הצעת החוק, ועלו כבר עתה מספר סוגיות. יו"ר הוועדה, ביקשה לדעת מדוע מראש ניתן פרק זמן של שלוש שנים, עם אופציה להארכה לארבע שנים, עד לכניסת הרפורמה לתוקף, והיועצת המשפטית לוועדה, עו"ד מרב תורג'מן הציעה כי התחילה תהיה בעוד שנתיים, ורק באישור הכנסת, ומסיבות מוצדקות, יינתנו הארכות נוספות. עו"ד פליישר השיבה כי משרדי הממשלה סיכמו על תקופת הזמן לאור בדיקה מקדימה שביצעו המשרדים, אך ניתן לשקול לתת לבנק ישראל סמכויות לאשר חלק מהדברים קודם לכן, אך לכך השיב בטט כי הם לא רואים סיבה לפצל את המהלך לשלבים, ויקיימו חשיבה נוספת על לוחות הזמנים.

סוגיה נוספת הינה עמימות ההגדרה של "נוח ובטוח" לגבי המעבר, ויו"ר הוועדה ביקשה כי לדיון הבאה יגיע ניסוח ברור יותר, אשר מסביר בדיוק מה רשאי האזרח לדרוש לפי החוק, ומי האחראי לספק לו את זה. עו"ד לירון מאוטנר ממשרד המשפטים אמרה כי בהחלטת הממשלה שעיגנה את קידום החוק סוכם כי שתי סוגיות לא יספיקו להיות מלובנות בלוח הזמנים של חוק ההסדרים ויטופלו עד כניסת החוק לתוקף – הסדרה האחריות בין הגורמים השונים, ונושא השיקים במעבר בין חשבונות, אשר יוצר קשיים אל מול פקודת השטרות.

דיון נוסף התפתח באשר לסעיף הקובע כי נגיד בנק ישראל, בהסכמת שר האוצר, ייקבע את הכללים לגבי סוגי החשבונות עליהם תחול הרפורמה. יו"ר הוועדה ביקש להבין מדוע יהיו חשבונות שהדבר לא יחול עליהם, ונענתה כי למשל במקרה של פרידת בני זוג, אשר מפרידים את חשבונם המשותף לשני חשבונות, לא ניתן לבצע העברה אוטומטית של החיובים והזיכויים מהחשבון המשותף לאחד מהם.

יו"ר הוועדה, ח"כ רחל עזריה, סיכמה ואמרה: "ברור לי שלא ניתן לקבל את כל רשימת סוגי החשבונות מראש, אבל דווקא נושא הזוגות הנפרדים מחזיר אותנו לנקודת ההתחלה – נקודת שפל בחיים, בה הבנק מהווה עוד קושי במקום שלפחות זה יהיה חלק קל. אנא נסו לבוא לישיבה הבאה עם הצעת בנושא, כמו גם התייחסויות לנושאי זמן התחלת המהלך, הסנקציות, הסדרי האחריות והניסוח העמום של 'נוח ובטוח'.