גם האחראי על המשמעת בנציבות שירות המדינה, עו"ד גיא דוד, התחייב להביא בפני הוועדה נהלים חדשים בנושא. יחימוביץ': מדובר בתופעה המזהמת את המערכת הציבורית והגיע הזמן לבער אותה מקרבנו. יותר מעשור חלף מאז דו"ח המבקר, ודבר לא נעשה. נכנס את הועדה בעוד חודשיים כדי לעקוב אחר הנהלים החדשים." ח"כ רועי פולקמן: "הבעיה העיקרית עם המאכערים היא שאתה לא יודע. אתה נפגש עם מישהו שאתה מכיר – ולא יודע שהוא מקבל כסף כדי לקדם את האינטרסים של תאגיד גדול." 

במהלך הישיבה הוציאה יו"ר הועדה יחימוביץ' את נציגת מרכז השלטון המקומי עו"ד נעה בן ארי, שסירבה לענוד את תג הלוביסטית שלה כנדרש עפ"י חוק, ואמרה כי די בזה שהוא מונח על השולחן ו"הוא אינו נוח לה"

 
הועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ שלי יחימוביץ' פתחה את כנס הקיץ של הכנסת בדיון על דו"ח מבקר המדינה 57ב (2007): תופעת ה'מאכערים' בשירות הציבורי. על שולחנה של ועדת השרים לחקיקה מונחת הצעת חוק חדשה, "חוק המאעכרים",  אשר נוסחה בעזרת לובי99, אותה הגישו ח"כ רועי פולקמן ויו"ר הועדה יחימוביץ', ולפיה יורחב חוק הלוביסטים כך שיחול על כל רשויות המדינה. החוק קובע כי יוקם מאגר מידע בניהול ובפיקוח מבקר המדינה בו יחויבו ה'מאכערים' לפרסם את פרטיהם ואת זהות לקוחותיהם; כי יהיה עליהם להזדהות כשדלנים בכל פנייה או התקשרות שלהם עם עובדי ונבחרי הציבור; וכי תוחל תקופת צינון על עובדי רשות או נבחרי ציבור בכירים בטרם יוכלו לעבוד כשדלנים. ח"כ פולקמן: "כל מי שעוסק בשדלנות מול הממשלה או השלטון המקומי צריך להיות מדווח, רשום, לעבור תקופת צינון, לענוד תג, ולהיות חשוף לסנקציה מקרה של הפרת החוק."

יו"ר הועדה, ח"כ שלי יחימוביץ': "לצערי הכנסת הזניחה את סוגיית הלוביסטים והמאכערים בשנים האחרונות. עשר שנים עברו מאז דו"ח המבקר, ונראה שדבר לא נעשה. לא רק שהמצב לא השתפר, אלא אף החמיר. אני שמחה לשמוע שאחרי שנים של קיפאון וחוסר פעולה, כבר בחודשיים הקרובים משרד האוצר ונציבות שירות המדינה יוציאו נהלים חדשים להסדרת פעולתם של מאכערים ולוביסטים. זה לא יגרע כהוא זה מהמאמצים שלנו לקדם את חוק המאכערים.
 

מטרת החוק, שיזמנו ח"כ רועי פולקמן ואנוכי, ונכתב ע"י לובי99, היא להרחיב את חוק הלוביסטים שחוקקתי יחד עם גדעון סער ב-2008 כך שיחול לא רק על לוביסטים בכנסת, אלא גם על משרדי הממשלה ועל הרשויות מקומיות. זאת, כדי למנוע ממקורבים למיניהם לייצר נגישות למקבלי ההחלטות עבור מי שמוכן ויכול לשלם להם. זה לא שוויוני, זה מושחת, זה פוגע במנהל התקין ובאמון הציבור ועלינו לבער את התופעה הזו בהקדם. אני נמצאת בפוליטיקה למעלה מעשר שנים. שנה אחר שנה אני מסרבת להיפגש עם לוביסטים, ולא נפלה שערה משערות ראשי. אני לא מבינה מה הבעיה, פשוט לסרב להיפגש עם לוביסטים. חבל שאנחנו צריכים להגיע לחקיקה, אבל אם הדברים לא נעשים באופן וולנטרי, וצריך להפעיל לחץ וכוח ולעשות שיימינג, זה מה שנעשה.
 

בתגובה לדבריו של אפי רוזן, ראש אגף הרישוי במשרד התחבורה, על תיקון הליקויים בפעילות האגף, אמרה יחימוביץ': "הדיווח כאילו פחתו בעיות המאכרים באגף הודות לתהליכי הפרטה שהמשרד עבר לא מקובל עלי. הסיסמא - "הפרטנו, אז נפתרו הבעיות" משמעותה המעשית היא -"לא פתרנו את הבעיות, פשוט זרקנו אותן לחצר האחורית". ואם זה לא מספיק, עכשיו גם אין שום סיכוי שתזהו את הבעיות, כיוון שהגופים הפרטיים אינם מבוקרים על ידי מבקר המדינה. הפרטה אינה התשובה לבעיית המאכרים. הבעיה לא נעלמה, אתה פשוט לא רואה אותם בעיניים."

 

ח"כ רועי פולקמן, כולנו: "לא מזמן התקשר אלי פקיד במשרד האוצר והציע שנפגש. בפגישה הוא עדכן אותי שעזב בינתיים את משרד האוצר, והיום הוא כבר עובד עבור תאגיד גדול במשק. אמרתי לו שאם ברצונו לשוחח בענייני התאגיד, זה יצטרך לקרות בצינורות אחרים. הסיפור הזה הוא דוגמא לקריטיות של נושא השקיפות. זו הבעיה העיקרית עם כל נושא המאכערים: אתה לא יודע. אתה נפגש עם מישהו שאתה מכיר – מהמפלגה, מהתקשורת, מהפקידות – ואתה לא יודע שהוא מקבל כסף כדי לקדם את האינטרסים של תאגיד גדול.

 

האתגר העיקרי שלנו הוא טיוב מערכת הרגולציה כך שהציבור לא יזדקק למאכערים. שנית, עלינו לוודא כי כל מי שעוסק בשדלנות מול הממשלה או השלטון המקומי יהיה מדווח, רשום, יעבור תקופת צינון, יענוד תג, ותחול עליו סנקציה של שלילת רישיון במקרה של הפרת החוק. אנו לא רוצים לפגוע בחופש העיסוק, אבל כל המידע חייב להיות שקוף ועל על השולחן. אנחנו רוצים לוודא שירות ציבורי הוגן לכולם ולא לייצר עדיפות למי שיכול להרשות לעצמו פרוטקציות. המטרה לייצר שקיפות שתמגר שחיתות וקומבינות."

 

נצ"מ (בדימוס) ד"ר מאיר גלבוע, לשעבר יועץ מיוחד למאבק בשחיתות למבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס:"הסיפור כאן הוא הון ושלטון. יש לקחת את דו"ח מבקר המדינה ולנער ממנו אבק, כי יש עליו הרבה המלצות שיש ליישם. אנו מדברים על חונטה; חונטה שאומרת "יש לי נגישות לחצי עולם ואשתו, ואני יכול לארגן הליכים, הצעות חוק, שאילתות." וכך, פתאום, נוחתת על חברי הכנסת הצעת חוק יש מאין. מישהו צריך לתקן את הליקויים בדו"ח מ-2007. כל עוד לא יהיה שוט וסנקציה על מי שלא מתקן ליקויים או ממלא את חובות התיעוד והשקיפות - המצב לא ישתפר."

 

דודי קופל, סגן היועמ"ש במשרד האוצר: "כתיבת הנוהל בעניין פגישות פקידים ולוביסטים עדיין בעבודה, והוא נעשה בהנחיית מנכ"ל המשרד. מטרתנו לוודא שיש הליך קבלת החלטות שוויוני ושקוף, שישקף שמיעה של כל העמדות הרלוונטיות שנוגעות לאותה החלטה. פגישה עם גורמי חוץ יכולה להיות חיונית לקבלת ההחלטות; השאלה היא איך נפגשים, האם זה מתועד, מדווח? מטרת הנוהל ליצור שורה של פרוצדורות שנועדו לשמור על הליך תקין. אני מעריך כי הנוהל יהיה מוכן בתוך כחודשיים."

 

חה"כ יוליה מלינובסקי, ישראל ביתנוטענה כי ח"כים מוזמנים לכל מיני מקומות לעיתים בגלל חברות ארוכה או בגלל תפקידים הנוכחי. "האם כל הזמנה כזאת היא בעיתית? כולנו בני אדם ולפעמים משתמשים בנו כדי להוציא מאיתנו דברים וזה לא במקום. הייתי בשלטון מקומי ואני יודעת איך זה עובד. מערכות ממוחשבות פותרות הרבה מהבעיה של המעכרים. צריך לייעל את עבודת המדינה".

 

גיא דוד, האחראי על המשמעת, נציבות שירות המדינה: "הכלים שלנו לטיפול בעובדי ציבור הם הקוד האתי והתקשי"ר שמונה את כללי המשמעת שעובדי הציבור כפופים להם. בין עבירות המשמעת שניתן למצוא: התנהגות שאינה הוגנת, סעיף שכולל אפליה בטיפול בין פונים. קיימת בעיה של תת דיווח על הפרות של סעיפים אלה; אני לא מכיר שום הליך משמעתי נגד עובד ציבור שנפתח בעקבות מפגש לא מדווח עם נציג חיצוני. אנו עובדים על יצירת קוד אתי ברור ומחייב. בתוך חודשיים, נפעל לריענון של הקוד האתי הקיים. בהחלט ייתכן שהעובדים לא מודעים להוראותיו".

 

ערן עסיס, מחלקת יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים: "יש קוד אתי שמפרט מהי התנהלות ראויה במפגש עם נציג חיצוני. ההוראות בקוד האתי מחייבות שפקיד ציבור ידווח לממונה עליו על כל פגישה עם נציג חיצוני, הפרה של הקוד האתי יכול לעלות כדי עבירה משמעתית של עובד הציבור."