​כך מכריז בציניות יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, אמנון כהן, בדיון שחשף כי המדינה מתרשלת בגביית חובות והלוואות בהיקף של כ-61 מיליארד ₪. התשובה הרשמית: חלק מהחובות – ישנים ואבודים

הנה הכסף: כ-61 מיליארד ₪ חייבים אזרחים, רשויות וחברות למדינה, אך כנראה שחלק ניכר מהחובות לעולם לא ישולם. חלקם לא-ברורים, חלקם לא רשומים במחשב, אחרים ישנים (משנות השבעים) וייתרם – מחברות שפשטו את הרגל. הוועדה לביקורת המדינה בכנסת, דנה היום (שלישי) בדו"ח מבקר המדינה על מאזן המדינה לשנת 2010. מהדו"ח עולה כי משרדי ממשלה וכן עשרות חברת ממשלתיות נמצאים בגירעון של 60.7 מיליארד ₪, עקב חובות שהמשרדים לא פעלו די לגבות אותם. יו"ר הועדה לביקורת המדינה, ח"כ אמנון כהן (ש"ס) אומר כי " מתברר שכדאי לעשות עסקים עם המדינה – כי לא צריך לשלם לה. המדינה ממהרת לקצץ בחינוך, ברווחה, בבריאות ובביטחון – ובמקביל מתרשלת בגביית הכסף המגיע לה מהחייבים והלווים. עד ששואלים "איפה הכסף?!" – הנה הכסף, רק תיקחו אותו".

נציג המבקר, צבי ורטיקובסקי, הזהיר בדיון כי חלק גדול מהנתונים לא-אמינים ולא-ברורים, ובמינהל מקרקעי ישראל לדוגמא יש אי-ודאות כמה באמת חייבים להם.

יהלי רוטנברג, סגן החשבת הכללית באוצר, הדגיש כי האחריות הראשונית על גביית החוב בכל משרד היא על מנכ"ל המשרד, אך החשב הכללי לקח אחריות בעניין ומניע מהלך להקמת מערך שליטה על כל החובות בשיתוף כל משרדי הממשלה. לדבריו, "מדובר בתהליכים ארוכים ומורכבים, אך כל שנה נגבים כחמישה מיליארד ₪ חובות ישנים, וכיום החוב הוא כ 6 מיליארד ₪ בלבד". הוא הודה כי חוב שנוצר בגלל חוסר טיפול של המשרד הממשלתי – יימחק. רוטנברג ציין כי "זה חלום לגבות סכומים כאלו, רבים מהם חובות ישנים (משנות ה-70 וה-80), אבודים ואין סיכוי לגבות אותם". רוטנברג לא ידע לענות מדוע משנת 2010 לא יצא מכרז חדש מטעם המדינה לגביה חיצונית.
 
לדברי ח"כ מיקי רוזנטל "מדובר בשערורייה לאומית. מיליארדים ירדו לטמיון בשל התנהלות כושלת של המדינה. בימים שהאוצר מכניס את ידו לתוך כיסי האזרח, מסתבר שמוותרים על מיליארדי שקלים חובות. מתוך 60 מיליארד ש"ח חובות שמצא מבקר המדינה – על מחצית הסכום, כ-30 מיליארד, ויתרו רשויות המדינה והכריזו כחובות אבודים או כאלה שלא ניתנים לגביה. כספי המדינה הפקר, ואילו אלו היו תשובות תאגיד או חברה בבורסה, מנהליו היו נעצרים ומבלים בכלא". ח"כ באסל גאטס (חד"ש) שאל "האם ארגון ה-OECD  אליו גאה ישראל להשתייך - מסכים עם התנהלות שכזו?", ואילו ח"כ רות קלדרון (יש עתיד) הדגישה כי "הדבר הקשה בדיון – הוא לראות את זחיחות הפקידים, שהחוב לא יושב על המשכורת שלהם".

דוד מדיוני, מנכ"ל רשות האכיפה והגביה השיב כי  הרשות לוקחת אחריות על כל החובות של כל משרדי הממשלה, אך מטפלת רק בחובות שהמשרדים מעבירים אליה. לדבריו, בשנת 2012  נגבו 32 מיליארד ₪, אך לא מהחובות הכלולים בדו"ח המבקר. "בימים אלו אנו ממתינים להסדר בו חלק מסכום החוב שהמשרד יגבה – יישאר אצלו לפעילות, כדי לתמרץ אותו לפעולת הגביה". גם יוסי שטיינברג, חשב משרד הכלכלה אמר כי כיום יש מודעות עמוקה לגביית חובות, אך הודה כי מתוך חוב אזרחים וחברות של כ 2.5 מיליארד ₪, ניתן לגבות רק חצי מיליארד ₪. השאר - חובות ישנים מאוד או של גופים וחברות שבינתיים פשטו את הרגל.

חני גד, חשבת מינהל מקרקעי ישראל הוסיפה כי כ- 1.5 מיליארד ₪ הם חובות מוכחים, אך  הודתה בקיומם של חובות לא-ברורים של כ 2.9 מיליארד ש"ח. לדבריה, "המינהל איננו ממהר לוותר על חובות, וכל שנה נגבה מהחוב הישן כ-200 מיליון ₪".

יגאל ברזני, סמנכ"ל הביטוח הלאומי פירט את פעולות ארגונו לצמצום החוב, אך הודה כי רק 50% גביה נרשמת מחייבי המזונות, אשר חובם הכולל – 3 מיליארד ש"ח. לדבריו, מחייבים פרטיים, כמיליארד וחצי ₪, נגבים ב-95 אחוז, אך חובות המעסיקים, מיליארד וחצי מתוך כ-4.5 מיליארד ₪, הן של חברות שפשטו רגל והחוב אבד. לדברי ברזני, 700-800 מיליון ₪ נוספים הם חובות ישנים מלפני כ-40 שנה - וגם הם יימחקו. הוא הוסיף כי כשני מיליארד ₪ נוספים  הם של חברת-מתגלגלות (בעלי שליטה בחברות שצברו חובות נוטשים אותן - ופותחים חברות חדשות במקומן), והמוסד  לביטוח לאומי מנהל כבר כשנה וחצי מגעים עם משרד המשפטים בעניין - לאסור פתיחת חברה חדשה למי שיש לו חוב בביטוח הלאומי. משרד המשפטים טרם השיב לפנייה בעניין.

מירב קדם, חשבת רשות המים, סיפרה בדיון כי "חלק מהחובות שהיו רשומים עד היום לא היו נכונים, אך בחמשת החודשים האחרונים נגבו חובות משנות ה-90 בהיקף של 40 מיליון ₪. אנו עוברים כל אדם וגובים את חובו, אך יש כ 600 מיליון ₪ של חובות מסופקים". עינת גמזו, נציגת האוצר הוסיפה כי לחברת "מקורות" יש חוב למדינה בגלל אי תשלום ריבית, על ההלוואה שקיבלה, אך האוצר ממתין להכרעת היועמ"ש בעניין חודשים הקרובים.
איריס עבר, חשבת "מקורות" השיבה כי קיים ויכוח בין החברה למדינה לגבי החוב.

בסיכום הדיון, דרש יו"ר הועדה אמנון כהן מכל החברות והמשרדים הממשלתיים להעביר אליו דו"חות מדויקים ואמינים על כלל החובות, מעמדם, מצבם הגביה ומי החליט כי חוב מסוים הוא "אבוד" – ומדוע. עוד הדגיש כהן כי "יתכן מאוד שהחוב הקיים גדול מ- 61 מיליארד ₪ והמדינה אינה עושה מספיק על מנת לגבות מהחזקים ומאידך גובה מהאוכלוסיות החלשות באמצעות מיסים". כהן פנה לשרת המשפטים לתת מענה בהקדם לבעיית חברות-בעלות-חוב, הנסגרות ומוקמות מחדש. הוועדה גם ביקשה ממשרד האוצר עדכון בתוך חודש, על הפעולות מול היועץ המשפטי לממשלה בעניין חובה של חברת "מקורות" ותקיים דיון מעקב בעניין עם החשבת הכללית באוצר ומנהל רשות המיסים.