שר המשפטים לשעבר חיים רמון רומז כי בגלל שדחף לחוק ביקורת על הפרקליטות – הודח מתפקידו. רמון ופרידמן: בלי חוק עם שיניים כל הביקורת הפנימית של הפרקליטות תהיה מגוחכת. יו"ר הוועדה אורי אריאל: במקביל להקמת היחידה במשרד המשפטים נקדם בעניין חוק
הוועדה לביקורת המדינה בכנסת, שמעה היום (שלישי) עדות קשה מפי שר המשפטים לשעבר חיים רמון על ניהול תיקים בפרקליטות המדינה נגד בכירים בפוליטיקה הישראלית, שמנעו מהם לכהן כשרים – והביא כדוגמא את ראובן ריבלין, רפאל איתן, אביגדור ליברמן, יעקב נאמן והוא-עצמו. רמון אמר כי מיד עם כניסתו לתפקיד שר המשפטים ניסה לקדם חוק לביקורת על הפרקליטות, ורמז "כנראה בגלל זה מהר מאד הפסקתי להיות שר המשפטים". יו"ר הוועדה, ח"כ אורי אריאל (האיחוד הלאומי) הבטיח כי במקביל לדיונים עם בכירי משרד המשפטים על סמכויות יחידת הביקורת, הוא יקדם חקיקה בעניין. לדברי אריאל היועץ ויינשטיין, פרקליט המדינה לדור והמנכ"ל רוטקופף בחרו לא להגיע לישיבה. "כבר לפני חודשיים וחצי הובטח שיוקם גוף כזה, ווינשטיין עצמו אמר שהוא יוקם תוך זמן קצר. אתמול בשיחתי איתו הוא אמר היעומש שהוא בוחן, בודק וכל מיני מילים כאלה אך אין לו עדיין תאריך מחייב", תיאר אריאל. שר המשפטים יעקב נאמן הבהיר מנגד כי הוא מתנגד לחקיקה כי "לא כדאי לפרק את כל המוקשים בבת אחת".
חיים רמון הוסיף כי יחידת-ביקורת פנימית במשרד המשפטים לא תפתור את חומרת הבעיה והפתרון יהיה מורח ומגוחך. לדבריו, "בעבר גם המשטרה התנגדה להקמת המחלקה לחקירת שוטרים, ומפכ"לים וניצבים הזהירו שהמשטרה לא תוכל לתפקד. וגם בהקמת נציבות תלונות השופטים הזהירו שיפגע 'שלטון החוק'. דווקא בפרקליטות, הגוף הכי רגיש באכיפת החוק, יש את ההתנגדות הכי תקיפה לפיקוח. כוח משחית וכוח-בלתי-מוגבל משחית באופן-בלתי-מוגבל. היועץ המשפטי מני מזוז הודה בציבור כי 'מצאתי בפרקליטות מדיניות של קביעת מטרות וגיוס עמדות', ואף אחד לא בדק את אמירתו הנוראה הזאת. מזוז הודה בפני שתיק רובי ריבלין שהיה פתוח שלוש שנים והוא סגר אותו בתוך שבוע, אך ריבלין לא יכול להתלונן בפני אף אחד. גם במקרה רפאל איתן, רפול, פתחו נגדו תיק כדי למנוע מינויו כשר לביטחון פנים, והשופט סגר את התיק וסירב לשמוע את התביעה. הכרעת העם קובעת מי הם נבחרי-הציבור אך הפרקליטות מונעת מהכרעת העם להתממש, ואיש לא נותן את הדין על כך. בתיק שלי שלושה שופטים מחוזיים קבעו כי התובעת נהגה ברשלנות חמורה, מזדון, ואפילו אין נזיפה בתיקה האישי והיא עוד קודמה ממנים לפרקליטת המחוז. אולי בגלל שרציתי חוק על ביקורת לפרקליטות – הפסקתי להיות שר משפטים. הגיעה העת ללמוד ממדינות מפגרות כמו ארה"ב וקנדה, בהן יש חוק ביקורת על פרקליטות". שר המשפטים לשעבר הפרופ' דניאל פרידמן הוסיף כי בקלות רבה ניתן לחקור שר המשפטים אך לא ניתן לחקור פרקליט מדינה או יועץ-משפטי. פרידמן קרא לתת לראש יחידת-הביקורת סמכות להעמיד לדין משמעתי את כולם כולל היועץ המשפטי לממשלה, והזהיר כי "בפרשת רמון נמנעה חקירה יסודית של הרשלנות, בה-בשעה שאין בעיה לחקור ראש ממשלה ושרים".
רונן גורביץ, המשנה למנכ"ל משרד המשפטים טען בדיון כי מבנה יחידת-הביקורת הושלם כבר לפני כשלושה שבועות, אושר ע"י נציבות שירות המדינה, ובימים הקרובים ממתינים במשרד לאישור וועדת השירות, ומיד לאחר שהיחידה תאושר ע"י הממשלה תתחיל לעבוד ועדת האיתור למציאת ראש היחידה. עו"ד אורית קורן, המשנה ליועץ המשפטי הוסיפה כי ועדת האיתור תכלול את היועמ"ש, נציב שירות המדינה, מנכ"ל המשרד, נציג האקדמיה בתחום המשפט שימנה היועמ"ש בהתייעצות עם הנציב והמנכ"ל, וכן "נציג ציבור בעל ידע והיכרות בתחום הביקורת שימנה הנציב בהתייעצות עם היועמ"ש והמנכ"ל". ח"כ דב חנין (חד"ש) הציע כי נציג האקדמיה ייבחר ע"י דיקני הפקולטות למשפטים, ואילו מוטי שנבל, נשיא לשכת המבקרים הפנימיים קרא למבקר-הפרקליטות להיות מתואם עם המבקר הפנימי של משרד המשפטים. ח"כ מרינה סולודקין (קדימה) ציינה כי "בכלא יושבים חפים-מפשע בגלל פעילות הפרקליטות, ואנו כחברי-כנסת חייבים להשמיע את קולם", ואילו יצחק שפריר, מעקורי גוש קטיף הוסיף כי "בחוק פינוי-פיצוי הפרקליטות מעכבת אותנו כבר שמונה שנים, ויש תחושה ששלטון החוק עובד רק כלפי האזרח ולא כלפי הפקידות, כי הפרקליטות לא מקיימת פסקי דין של בתי משפט ואין לנו למי לפנות".
יצחק קליין, מפורום "קהלת" למדיניות, הדגיש כי מבקר המדינה בדק בעבר ומצא כי תיקים אינם נסגרים כיוון שאין לפרקליטות מערכת ניהול תיקים. "לדברי מבקר המדינה, בפרקליטות יש כשל מערכתי במדיניות ובניהול, אין בקרה שוטפת על ניהול התיקים, ולמרות שהפרקליטות קיבלה תקציב-ייעודי לסגירת תיקים הממתינים זמן רב, הפנתה הפרקליטות תקציב זה למשימות אחרות ומספר התיקים הממתינים גדל עוד ועוד. לדברי קליין המודל הטוב ביותר הוא הבריטי, לאחר שהתגלה כי גוף ביקורת-פנימי של הפרקליטות בבריטניה, התברר כלא יעיל – הוקם בחוק גוף שכזה.
