מנכ " ל משרד הבריאות מזהיר בוועדה לביקורת המדינה : רופאים ואחיות רבים מפחדים להתלונן או מיואשים מהמשטרה . יו " ר הוועדה רוני בר - און : על המשטרה להתייחס לתקיפת עובדי ציבור , רופאים ועובדים סוציאליים – באותה החומרה של תקיפת שוטרים

רוב התקיפות של רופאים, אחיות ומאבטחי בתי החולים כלל אינן מגיעות לתלונה במשטרה – בגלל ייאוש של הצוות הרפואי מטיפול המשטרה או מחשש מפני התוקפן, כך מגלה הבוקר (שני) מנכ"ל משרד הבריאות הפרופ' רוני גמזו בישיבת הוועדה לביקורת המדינה. יו"ר הוועדה, ח"כ רוני בר – און (קדימה) אמר כי לא יעלה על הדעת המשך המצב בו המשטרה סוגרת תלונה על אלימות כלפי עובד-ציבור, בתואנה של "אין עניין לציבור". "הרי אין לציבור יותר אינטרס ועניין עמוק בהגנה על עובדיו והמעניקים לו שרות, כמו עובדים סוציאליים, עובדי הרשויות המקומיות והצוותים הרפואיים", הדגיש. הוא קרא למשטרה להתייחס לתקיפתם של אלו כאל תקיפת שוטרים, ודרש כי מעתה ואילך לא יורשה לסגור תלונה על אלימות כלפי עובד ציבור בטיעון ש"אין עניין לציבור", אלא קצין בדרגת ניצב, ולא סגן-ניצב – כנהלי המשטרה כיום.

מנכ"ל המשרד רוני גמזו כי נרשם יחס ישיר בין תשתיות רפואיות חלשות כמו העדר כוח אדם, מחסור בציוד וצפיפות לבין פריצת אלימות כלפי אנשי הצוות הרפואי. "היום כל אירוע בבית החולים או במרפאות הקהילה מדווח, אך לא כל הנפגעים מתלוננים במשטרה. הן משום ייאוש מהטיפול המשטרתי והן מפחד מפני התוקף. רוב האלימות מילולית, אך אין ירידה במספר התקיפות בשנים האחרונות.

ח"כ הד"ר רחל אדטו, רופאה בעצמה, הדגישה כי "מניסיוני כסמנכ"לית בית חולים, שוטר בכניסה הוא גורם מרתיע יותר מכל אדם אחר מפני אלימות. אך על המדינה לשאת העלות השוטרים כדי שבתי החולים יוכלו לממש זאת. בכל מקרה, לא די באבטחה, אלא חובה להחמיר גם את הענישה באמצעות חקיקה".

ראובן קרן ממשרד הבריאות ציין כיום לכל המאבטחים בבתי החולים יש סמכויות כשוטרים לעניין עיכוב והפעלת כוח, ובקרוב יממן משרד הבריאות הצבת שוטרים, בבתי החולים המאוימים יותר.

ד"ר זאב פלדמן, סגן יו"ר ארגון רופאי המדינה, סיפר כי רופאים, אחיות ואנשי מינהל עוברים סדנאות כיצד להתמודד עם אלימות כלפיהם, ואכן במרכז הרפואי "שיבא" נרשמה ירידה של 18% במקרי האלימות.  ד"ר ישראל אייליג, סגן יו"ר ההסתדרות הרפואית, הוסיף כי "המשטרה מתעלמת מתלונות הרופאים. האחיות מדגישות שאין שום טעם לקרוא למשטרה, כי זו מסרבת ללרשום את התלונה במקום, שם נמצאים גם העדים".

אהובה קרקובר ממשרד הרווחה סיפרה על עליה של 30% בדיווחים על אלימות כלפי עובדי הרשויות המקומיות ועובדים סוציאליים, והזהירה כי "יש לפעמים הנחיה של ראשי ערים לא לדווח על אלימות כדי לא להכתים את שם העיר. במשטרה יש תחלופה רבה מאד ולא נוצר מספיק קשר אישי בין ראש העיר למפקד התחנה – וכך גם הטיפול בתלונות כאלו לא מספיק". סמנכ"ל מרכז השלטון המקומי, פיני קבלו הבטיח כי הם יפעלו שלכל המאבטחים ברשויות המקומיות יהיו סמכויות כשל שוטרים.

רחל וידאל, איגוד העובדים הסוציאליים הוסיפה כי "אם אין לי מאבטח אני לא פותחת את הסניף, ובכל מקרה יש בעיה בדיווח כי העובדים הסוציאליים מיואשים מהמשטרה". איציק פרי, יו"ר האיגוד גילה כי המאבטחים יכולים להיות גם נכים בשיקום – ולכן אין בכך משום הרתעה.

ניצב-משנה אבינועם בירן, ראש יחידת הביקורות במשטרה הבטיח מנגד כי "כיום יש עדיפות גבוהה בטיפול באלימות כלפי עובדי ציבור, זהו יעד משטרתי לצמצום, ואין השתהות בחקירה". תנ"צ אפרים ברכה, ראש חטיבת החקירות הדגיש כי בשנה האחרונה (2011) נרשמה עליה של 85% בהגשת כתבי אישום במקרי אלימות נגד עובדי ציבור, ומתוך 1114 תיקים, הוגשו כבר 406 כתבי אישום. הוא גם הבטיח כי מעתה ישתדלו השוטרים לגבות עדות במקום האירוע. ברכה טען כי רק ראש מפלג התביעות בדרגת סגן-ניצב רשאי לסגור תלונה על אלימות, בטיעון של חוסר עניין לציבור, אך ח"כ בר – און הבהיר כי אין זה מספיק והסמכות צריכה להיות שמורה לדרגה גבוהה יותר.