בר – און: מה שעבד 63 שנה, עדיין זקוק לשיפור תהליכים

הועדה לביקורת המדינה דנה בהליכי מינוי הקצונה הבכירה. יו"ר הוועדה רוני בר – און: הדיון במועמדים לדרגת אלוף חייב להיות חסוי אך מתועד במלואו

הועדה לביקורת המדינה בכנסת דנה היום (ראשון) בהליכי מינוי הקצונה הבכירה בצה"ל. זאת, לאור דו"ח מקיף של מבקר המדינה בעניין. יו"ר הוועדה, ח"כ רוני בר און (קדימה) בירך על השתתפותם בצוותא בדיון של הרמטכ"ל ושר הביטחון בצוותא – בניגוד לעבר, והדגיש כי צה"ל שיפר חלק מהליקויים שהתגלו בדו"ח, אך צריך להיעשות מאמץ נוסף לקבוע קווים מנחים ואמות מידה למינויי הקצינים הבכירים, בלי להגביל את הגמישות לבחור מועמד שאיננו עומד בהם – אם הוא הטוב ביותר. "מה שאמנם עבד בצה"ל במשך 63 שנה, עדיין זקוק לשיפור ולבניית תהליך מוסדר", ציין. ע"פ הדו"ח במיוניי סגני אלופים ועד אלופים, צה"ל לא עמד בחלק מאמות המידה שהוא עצמו קבע, לא תמיד התפקיד הקודם נמשך די הצורך, וכן נערכו מינויים בלי ניסיון צבאי או ללא השכלה, וכן בלי הכשרה הנדרשת מהתפקיד, עד ש- 40% ממפקדי החטיבות לא עברו השתלמויות מח"טים. בר – און ציין כי הדיון בין הרמטכ"ל לשר הביטחון על המועמדים לדרגות אלוף - חייב להיות מתועד במלואו, חסוי אמנם, אך מתועד.

המשנה למנכ"ל מבקר המדינה, האלוף במילואים מנדי אור הוסיף כי ע"פ הדו"ח אין נוהל מוסדר למינוי הקצונה הבכירה אלא רק תהליך ודו-שיח בין שר הביטחון והרמטכ"ל. לדבריו, "אינני ממליץ להסתמך על אתוס לאומיים אם הם לא נבדקו כראוי, ומבחן התוצאה עד היום איננו מספיק", ואילו המזכיר הצבאי של ראש הממשלה האלוף יוחנן לוקר הכחיש מעורבות של רה"מ במינוי אלופים.

שר הביטחון אהוד ברק ציין כי בקרוב תחליט הממשלה רשמית כי סגן הרמטכ"ל הוא ממלא-מקומו, כפי שדרש הדו"ח. "עד היום זה היה מובן מאליו, ועתה זה יעוגן רשמית", ציין ברק שהוסיף כי הוא איננו רוצה "להגביל מינוי אלוף בגיל, בכך שאיננו בוגר המכללה לביטחון לאומי או שהיה בתפקידו הקודם פרק זמן קצר מדי. צריכים להיות אמות מידה - אך לא יותר".

הרמטכ"ל רב אלוף בני גנץ הדגיש כי כיום אחוזי ההכשרה של הקצינים לתפקידיהם הם גבוהים ביותר, בין 80 ל 100 אחוז, תיפתח הכשרה נוספת לדרגות תת-אלוף לשיפור העבודה המקצועית והשלמת תהליכי פיקוד, אך עדיין "יכול להיות שמח"ט או מפקד אוגדה יתחילו בתפקידיהם לפני השלימו קורס ייעודי לתפקיד". לעניין בחירת אלופים, ובפרט סגן הרמטכ"ל וראש אמ"ן, ציין גנץ כי לדעתו הרמטכ"ל הוא שצריך להציג את המועמדים השונים, ושר הביטחון יבחר מביניהם. "אי אפשר למנות אלוף בצה"ל שלא על דעת הרמטכ"ל", הדגיש.

בדיון השתתפו גם מי שהיו שרי ביטחון בעשרים השנים האחרונות, והשר לשעבר משה ארנס הדגיש כי "שיטת מינוי האלופים עד היום עבדה היטב וצה"ל סיפק את הסחורה, אולי למעט מלחמת לבנון השנייה, ועברו הצבאי של המועמד הוא הקריטריון היחיד". ח"כ בנימין בן אליעזר (העבודה) הוסיף כי "כל ניסיון ללכת לפי מדע-מדויק יביא את העסק לבינוניות, ויש להשאיר את השיטה הקיימת", ואילו השר לשעבר עמיר פרץ ציין כי מועמד לאלוף חייב לחשוף בפני המחליטים על מינויו גם פרטים אישיים, וקרא לקצוב מראש את כהונת הרמטכ"ל לארבע שנים מלאות.

ח"כ אריה אלדד (האיחוד הלאומי), תא"ל במילואים, מחה על כי פסיכולוגים ארגוניים וועדות מקצועיות מסננים את המועמדים הטובים בגלל שהם מבריקים וחריגים, ובכך – לדבריו - הם דנים את צה"ל לבינוניות. "ניתן להם יותר מדי כוח כי חושבים שניהול צה"ל הוא כמו כל ניהול מפעל. לא ננצח במלחמה אם השיקול הוא אם מפקד חטיבה יעבור או לא יעבור קורס מח"טים". על כך השיב הרמטכ"ל גנץ כי מסקנות ועדות ההערכה הן תומכות בהחלטה למינוי קצין – אך לא מכריעות לבדן.