תוכן דף
יו”ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה ח”כ זבולון אורלב:
”עבריינות ה”פשיעה הקטנה” גואה בשל מדיניות סלחנית של המשטרה. העבריינים אינם באים על עונשם והציבור נפגע”.
ניצב יוחנן דנינו, ראש אגף חקירות ומודיעין:
”החל מינואר 2007 – אין יותר תיקי ”אי-תביעה” במשטרת ישראל”
הוועדה לענייני ביקורת המדינה דנה היום בנושא: סדרי סגירת תיקים פליליים בשל היעדר עניין לציבור.
בדו”ח המבקר נחשף כי בשל ריבוי תפקידי המשטרה והעלייה בהיקף הפשיעה ובמידת תחכומה, נמנעה המשטרה מלטפל בכל התלונות שהופנו אליה במיוחד בכל הנוגע לעבירות נפוצות שאינן פשע. תלונות על עבירות אלה נגנזות, לעתים קרובות, ללא חקירה ”מחוסר ענין לציבור”.
בסוף שנות ה-90 גיבשה המשטרה את מדיניות ה”תיעדוף” לפיה נקבעו קריטריונים לטיפול בתלונות. המשטרה לא הצליחה ליישם את המודל והוא לא יושם ולפיכך המליץ המבקר לבחון מחדש את המודל ולהפיק לקחים מהבעיות שביישומו.
יו”ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה, ח”כ זבולון אורלב אמר כי דו”ח המבקר חשף תופעה חמורה שהמשטרה סוגרת תיקים פליליים בסיטונאות, בהיקף של אלפי תיקים בשנה תחת הכותרת של ”חוסר ענין לציבור”, תהליך סגירת התיקים לוקה בחסר. הציבור מעונין במשטרה שתגן עליו דווקא בנושא ”הפשיעות הקטנות” מדובר בגניבות, איומים, תקיפות, סכסוכי שכנים, הטרדות טלפוניות ועוד. עבריינות זו גואה כיוון שהמשטרה מתייחסת אליה בסלחנות והעבריינים אינם באים על עונשם.
ניצב יוחנן דנינו, ראש אגף חקירות ומודיעין הודיע לוועדה כי החלטתו הראשונה עם כניסתו לתפקידו היתה ביטול מודל ה”תעדוף” מאידך הורחבו סמכויות שיקול הדעת של ראש אגף חקירות ומודיעין.
בנוסף מסר ניצב דנינו כי מינואר 2007 אין תיקי ”אי-תביעה” במשטרת ישראל.
הבעיה של המשטרה היא כי כמחצית מהעבריינים בישראל הם עבריינים לא נודעים (על”ן) הוסיף דנינו.
מתוך חצי מליון תביעות שמוגשות בשנה - 250,000 מוגשות בגין עבירות רכוש.
המטרה כיום היא להביא למציאת העבריינים, להביא ליותר ראיות וליותר כתבי אישום. השיטה החדשה אי מיקוד תאי שטח כסוג מסויים של עבריינות שבה יש להתרכז. פישטנו את הסירבול והביורוקרטיה שהיתה בשיטת התעדוף, ונתנו סמכויות שבשיקול דעת.
יו”ר הוועדה, ח”כ זבולון אורלב, אמר כי קיים מחסור בכוח אדם שבגללו המשטרה אינה יכולה לתת מענה ראוי לכ-100,000 התלונות המוגשות וכתוצאה מכך הציבור נפגע ומאבד אמון במשטרה. תכלית החוק לא מתקיימת, הציבור לא מקבל מהמשטרה את ההגנה שהוא צריך בכל הקשור לעבירות מסוג עוון.
בסיכום הישיבה התקבלו ההחלטות הבאות:
1. הוועדה לענייני ביקורת המדינה מודה למבקר המדינה על דו”ח הביקורת בנושא סגירת תיקים פליליים בשל היעדר ענין לציבור.
2. הוועדה רשמה לפניה את התוכנית החדשה של אגף החקירות והמודיעין במשטרה, בראשות ניצב יוחנן דנינו, לפיה בוטלה שיטת ה”תיעדוף” ורישום א”ת (אין תלונה) ובמקומה תבוצע תוכנית שתקבע לכל תחנת משטרה ואיזור רשימת עבירות מועדפות כשהקריטריון המוביל הוא טיפול בתלונות שבהן יש צורך לחפש עבריין לא נודע (על”ן).
3. הוועדה התרשמה כי לתוכנית שהוצגה בפניה יש פוטנציאל לצמצם, בשיעור מסויים, את מס` העבירות שאינן מטופלות כיום וחשובות לציבור.
4. הוועדה קובעת כי התוכנית המוצעת אינה פותרת את בעיית היסוד של מחסור בכוח אדם במשטרה, שאינו מאפשר טיפול ראוי בכל התלונות שהציבור מתלונן במשטרה.
5. הוועדה שמעה בדאגה את הערכה כי גם לאחר הפעלת התוכנית החדשה עדיין לא יחקרו כ-100,000 תלונות אזרחיות בשנה.
6. הוועדה סבורה שעל המשטרה לזרז את מערך השיטות החלופיות עליהן הצביע דו”ח מבקר המדינה.
7. הוועדה קובעת כי בשל המחסור בכוח אדם נאלצה המשטרה לעשות שימוש יתר בסעיף 59 לחוק סדר הדין הפלילי המאפשר לה לסגור תיקים בסיטונות, שלא עפ”י כוונתו המקורית של המחוקק.
8. הוועדה פונה לשר הפנים כדי לזרז את בקשת השר לבטחון פנים להשלים בהקדם את תזכיר חוק הרשויות המקומיות (אכיפה – סמכויות חוקרים) כדי להסמיך פקחים עירוניים לתפקידים בהם עוסקת כיום משטרת ישראל.
9. הוועדה תיידע את השר לבטחון פנים ושר האוצר על קיום הדיון ותעביר אליהם את מסקנות הוועדה.
