הדיון התמקד במרכזי ההגנה שהוקמו לטובת קטינים נפגעים, בעקבות דו"ח המבקר משנת 2015 אודות ליקויים וחסרים בטיפול המדינה בילדים ובני נוער נפגעי התעללות מינית או פיזית. רוב הליקויים שצוינו בדו"ח – תוקנו, בראש ובראשונה הושלמה הקמת כל המרכזים שנקבעו בחוק. הליקוי המרכזי שנותר: היעדר מודעות לקיומם. בדיון סיפרה ה' על האונס שעברה בהיותה בת 15, ועל עומק הפגיעה שהתעצמה בשל כשל הרשויות והוקעת הסביבה
הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת בראשות ח"כ שלי יחימוביץ' קיימה היום (ג') דיון מעקב בדוח מבקר המדינה 65ג - ליקויים וחסרים בטיפול המדינה בילדים ובני נוער נפגעי התעללות מינית או פיזית. ישיבת הועדה כונסה כחלק מציון היום הבינלאומי לזכויות הילד על ידי הכנסת.
יו"ר הוועדה ח"כ שלי יחימוביץ: "הילדות, שפעמים רבות מתרפקים עליה, הופכת אצל הרבה מאוד ילדים לסיוט. הסביבה הקרובה, זו שאמורה הייתה להיות מקום מגונן, דווקא היא שהופכת להיות קשה ומתעללת. זו תקיפה שמשאירה צלקות מהן לא נרפאים, שריטות ופצעי נפש שילוו את הילד לכל אורך חייו." בסיכום הישיבה אמרה יחימוביץ' כי נוכח מה שתואר בישיבה, שוב מתברר מדוע קרבנות תקיפה מינית לא 'רצות' למשטרה, ועד כמה בלתי מוסרית וחסרת-קשר-למציאות השאלה "למה נזכרת עכשיו?" "קרבן אף פעם לא נזכר פתאום; הוא מעולם לא שכח. המערכות שנועדו להגן על הקרבן, פעמים רבות מסבות לו נזק עד כדי כך, שחלק מהנפגעות מתארות זאת, כאונס שני."
ח"כ יחימוביץ' הדגישה כי הדיון עסק בחלק קטן ביותר של תופעה רחבה, קשה, ומאתגרת. "בחרנו לטפל היום בנקודה אחת מאוד ספציפית, מרכזי ההגנה לקטינים נפגעי אלימות, ומשמח להיווכח שבנקודה החשובה הזאת אנחנו עם בשורות אופטימיות. יש לשבח את אנשי משרד הרווחה על שתיקנו את רוב הליקויים שצויינו בדו"ח המבקר, בראש ובראשונה השלמה של מרכזי ההגנה לשמונה, ככתוב בחוק. עם זאת ציינה כי בולטת ובעייתית רמת המודעות הנמוכה לקיומם של המרכזים, וכי בכוונת הוועדה לפנות אל כלל הרשויות הרלוונטיות, בתביעה להתחיל ללא דיחוי בקמפיין ציבורי שיביא את מרכזי ההגנה למודעות הילדים עצמם, הציבור בכלל, ואנשי המקצוע.
כמו כן, ביקשה הוועדה לקבל נתונים מעודכנים ממשרד הרווחה בדבר שיעור הפניות אשר מגיעות לבסוף למרכזי ההגנה, כמו גם נתונים עדכניים מן המשטרה והפרקליטות באשר לשיעור התלונות אשר מגיעות לכדי הליך משפטי.
בני גולדמן, מנהל אגף במשרד מבקר המדינה, הציג את הנתונים שפורסמו בדו"ח המבקר המקורי, שפורסם במאי 2015. בשנים שנסקרו בדו"ח, דווחו למשרד הרווחה 6,200 מקרים של קטינים נפגעי אלימות מינית, ו - 13,300 מקרים של ילדים פגועי אלימות פיזית. הממצא המרכזי בדו"ח נגע לאי הקמת מרכזי הגנה בהתאם לנדרש בחוק - ממצא שנכון להיום, כאמור, תוקן.
הוועדה שמע את ספורה של ה', צעירה חרדית שבקשה להשתתף בדיון. היא נפגעה מינית בהיותה בת 15 בידי בן דודה. היא ספרה על הקשיים עמם היא מתמודדת עד היום, חמש שנים לאחר הפגיעה: "לא היה לי למי לפנות. לא הרגשתי שיש לי את התמיכה והמעטפת עליה דיברתם כאן. התלוננתי במשטרה, ובסוף התיק נגדו נסגר. נידו והוקיעו אותנו בגלל שהתלוננתי, והמשפחה שלי הייתה צריכה לעזוב את העיר. שנה שלמה לא למדתי. הסבל נמשך עד היום. לא מסוגלת ללכת לבד ברחוב, לא מצליחה לתפקד באופן רגיל, ומרגישה שאני נמצאת לחלוטין לבדי." יו"ר הועדה יחימוביץ' הודתה לה' על ששיתפה את הוועדה בסיפורה. "כל הכבוד על האומץ. זה לא פשוט לשבת מול כל כך הרבה אנשים ולחשוף את האירוע הקשה. ברור שהדבר קשה במיוחד אחרי חוסר התמיכה שהיה מנת חלקך".
ח"כ סעיד אל-חרומי אמר כי נוכח מספר הדיווחים הגבוהה, יש לשים דגש מיוחד על כך שכל מטופל ומטופלת יקבלו את תשומת הלב הראויה. הוא הוסיף ואמר כי אם הוא, כח"כ, לא היה מודע לקיומם של למרכזי ההגנה, קל וחומר שהציבור איננו יודע לאן לפנות במקרה של פגיעה בילד. "אם לא ניתן תשומת לב עכשיו לילדים הנפגעים, סביר שנראה אותם בעוד שנים, או בשולי החברה, או בצד הפוגע. רק טיפול מתאים בזמן אמת יכול להציל את הילדים."
ח"כ אורלי לוי אבקסיס ספרה על הקשיים הרבים בהם נתקלה במאבק להקמת המרכזים. היא הדגישה כי יתרונם המובהק נעוץ בכך שהמטפלים, לתפקידיהם השונים, עובדים תחת קורת גג אחת, ומעניקים לנפגעים מענה כולל, יעיל, תומך, וידידותי. עוד אמרה לוי אבקסיס כי לעת עתה, אין חוק המעגן את זכויותיהם של ילדים נפגעי אלימות מין: " כשתהיה חובה בחוק, יוכשרו מטפלים מתאימים לכל המגזרים, והטיפול יהיה מהיר מתאים וללא המתנה."
חווה לוי, עו"ס ראשית משרד הרווחה ואחראית על מרכזי ההגנה, אמרה כי המשרד סיים את הקמת שמונת המרכזים כפי שנדרש בחוק, ואף למעלה מזה: המרכז שבירושלים הורחב כך שיוכל לתת מענה לאוכלוסייה במזרח העיר. מרכזי הגנה פועלים כיום בצפת, נצרת, חיפה, נתניה, בית החולים שיבא, ירושלים, אשקלון ובאר שבע. לוי הוסיפה כי למרכזי ההגנה יכול להגיע כל אזרח באופן עצמאי, כמו גם באמצעות הפנייה מגורם מטפל. היא ספרה כי תפיסת המרכזים כוננה סביב העקרון לפיו 'הילד במרכז,' כשאנשי המקצוע סובבים אותו מבחינה טיפולית ומקצועית, ובכלל זאת עובד סוציאלי, רופא, פרקליט, וכן חוקר ילדים וחוקר נוער.
רב פקד ליאת לב, קצינת ייעוץ וחקיקה במחלקת הנוער במשטרת ישראל אמרה כי במידה ונפגע או משפחתו מגיעים לתחנות המשטרה, הם מופנים מיד למרכזי ההגנה. לב העירה כי קיימת בעיה מסוימת בכל הנוגע לפניות המגיעות בשעות אחר הצהרים והערב, בהן מרכזי ההגנה אינם פתוחים. היא הדגישה כי במצבי חירום יש כונן הפותח את מרכז ההגנה וחוקר ילדים המגיע לפי הצורך אל התחנה. לשאלת יו"ר הועדה יחימוביץ', רב פקד לב לא ידעה לספק נתונים בדבר מספר התיקים שנפתחו בחשד לאלימות מינית או פיזית כלפי קטינים, או כמה מהם הסתיימו בכתבי אישום. לטענתה, הנתונים נמצאים בידי הפרקליטות.
איריס מנדה בן יעקב, מנהלת היחידה למיניות ומניעת פגיעה במשרד החינוך, אמרה כי משעה שהתעורר חדש לפגיעה בתלמיד במסגרת בית הספר, מעודכנות בכך היועצות החינוכיות ואת צוות במשרד, ויחד הן מטכסות עצה כיצד לפעול, בהתאם לסוג הפגיעה. כאשר יש חשד לפגיעה בתוך המשפחה, חוקר ילדים נשלח אל בית הספר, אפשרות מועדפת נוכח העובדה כי בית הספר עודנו נחשב הסביבה הטבעית של הילד. במקרים אחרים, מופנים הילדים למרכזי ההגנה, איתם מערכת החינוך עובדת בצמידות, לדברי בן יעקב. "יש מענה אמיתי גם לילדים וגם להורים," אמרה.
איזבל סרי לוי, מפקחת ארצית בנושא פגיעות מיניות בקטינים במשרד הרווחה, התייחסה לטיפול הרגשי ארוך הטווח, ואמרה כי המשרד מפעיל 13 מרכזי טיפול בפריסה ארצית. היא הדגישה כי במקומות בהם אין מרכז טיפול ייעודי, הילדים מופנים למטפלים פרטיים העומדים בסטנדרטים של מרכזי הטיפול. היא ציינה כי בשנה הבאה יוקמו שלושה מרכזים חדשים, וכי בהמשך תושלם הפריסה בכל בארץ.
עו"ס דורון אגסי מעמותת "שלום בניך," שליוותה את ה', הדגיש כי לצערו לא תמיד הטיפול הנפשי מצליח. הוא הדגיש כי כל המטפלות של העמותה מוכשרות ומכוונות לטיפול במגזר החרדי. הוא הוסיף ואמר כי בשנים האחרונות יש שינוי משמעותי בחברה החרדית, המתבטא בהתעוררות הן ברמת השטח והן בקרב הרבנים.
הוועדה שמע את ספורה של ה', שנפגעה מינית בהיותה בת 15 על ידי בן דודה. היא ספרה על הקשיים עמם היא מתמודדת עד היום, חמש שנים לאחר הפגיעה: "לא היה לי למי לפנות. לא הרגשתי שיש את התמיכה והמעטפת עליה דיברתם כאן. עד היום אני סובלת מבחינה נפשית ורפואית, לא מתפקדת באופן מלא, ונמצאת לבדי." יו"ר הועדה יחימוביץ' הודתה לה' על ששיתפה את הוועדה בסיפורה. "כל הכבוד על האומץ. זה לא פשוט לשבת מול כל כך הרבה אנשים ולחשוף את האירוע הקשה. ברור שהדבר קשה במיוחד לאור חוסר התמיכה אותו את חווה."
עו"ד לידיה רבינוביץ', ממנוה ארצית על קטינים במשרד המשפטים, אמרה כי יחידת "עורכי דין בשבילי" של המשרד, מייצגת בכל רגע נתון כ-7,500 ילדים, לרוב בבית משפט לנוער. עוד אמרה כי לאחרונה קבלה היחידה את הזכות והאחריות ללוות ילדים וקטינים נפגעי מין. "נעניק לנפגעים ליווי כולל ביחס להליכים הפלילים, כזכות אוניברסלית של הילד". רבינוביץ' אף את סיפורה של אחת המטופלות אשר לוו על ידי היחידה, תוך פירוט מסכת הייסורים שעברה בהתמודדות עם הרשויות השונות. היא ציינה כי פעמים רבות ההליך המשפטי גורם לנפגעות נזק רב יותר מהפגיעה המינית עצמה.
