ריבלין: "סטרומה מזכירה את האשמה הקולקטיבית של מעצמות אירופה"

הכנסת התייחדה היום עם זכרם של 769 טבועי אניית המעפילים "סטרומה". יו"ר ועדת העלייה והקליטה דני דנון: התברר כי ברגעי המבחן נהיה תמיד לבד

מליאת הכנסת ציינה היום 70 שנה לטביעתה של אניית המעפילים "סטרומה", ועליה 769 מיהודי רומניה, גברים נשים ותינוקות. רק אדם אחד ניצל. בדיון בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בו השתתפו עשרות מבני משפחות החללים, חבר פרלמנט ושגריר רומניה, אמר יו"ר הכנסת רובי ריבלין כי "כיום, ממרחק הזמן, ועם היוודע עומק הזוועה של שואת יהודי אירופה, טביעתה של האנייה "סטרומה" לא זוכה להדים. אך בזמן ההוא, כאשר היישוב היהודי עוד לא העלה בדעתו,

את הזוועות הנעשות באירופה הנאורה, טביעתה הייתה אירוע מכונן בתולדות האדישות, חוסר האכפתיות ובאשמה הקולקטיבית של מעצמות אירופה שהכשילו באטימות לב, ניסיונות הימלטות של פליטים חסרי ישע".

יו"ר הוועדה, ח"כ דני דנון (הליכוד) הוסיף כי חשיבות הזיכרון איננה רק לקורבנות, אלא את האטימות של העולם כולו - שנתן לטבח להתרחש. אלמלא הטביעה היו עמנו היום, עוד עשרות אלפי יהודים. התנהגות טורקיה, בריטניה וברית המועצות בפרשת האנייה מלמדת אותנו כי ברגעי המבחן נהיה תמיד לבד וגם בעתיד נצטרך לסמוך רק על עצמנו".

סטרומה היא אניית מעפילים שנשאה על סיפונה 770 פליטים יהודים שניסו להימלט מרומניה הפשיסטית בשנת 1942, והוטבעה בים השחור בידי צוללת סובייטית. האנייה אורגנה במסגרת מפעל ההעפלה אף על פי של האצ"ל. טביעת כל מעפיליה ואנשי צוותה למעט אחד, נחשבת לאסון הגדול בתולדות ההעפלה לארץ ישראל ולאסון הגדול ביותר בהיקפו של טביעת אנייה אזרחית בזמן מלחמת העולם השנייה. הבריטים ששלטו בארץ ישראל - יעדם של המעפילים, סירבו בעקשנות להתיר את עלייתם של המעפילים לארץ. הנציב העליון מק-מייכל לא איפשר את כניסת העולים לארץ ישראל , אף אם יקוזז מספר העולים ממכסת הסרטיפיקטים, ואילו הלורד מוין התערב אישית כדי למנוע את הגעתם לארץ.  טביעת האנייה עוררה סערת רוחות ביישוב. בעקבות פרשה זו פרסמה מחתרת לח"י כרוז הנושא את תמונתו של הנציב העליון, בנוסח כרוזי ה"מבוקש" שפורסמו באשר ללוחמי המחתרות עצמם: "רצח! סיר הארולד מק מייכל, הידוע כנציב העליון לפלסטינה (א"י),  מבוקש עבור רצח 800 פליטים יהודים במימי הים השחור באוניה "סטרומה". כעבור שנתיים ערכו אנשי הלח"י ניסיון התנקשות בחיי מק-מייקל , והשם 'סטרומה' הפך לסמל למדיניות הקשוחה ואטומת-הלב של ממשל המנדט הבריטי בארץ ישראל כלפי אלו שהצליחו להינצל מן השואה שהתרחשה באירופה.

אאורל ויינר, חבר הפרלמנט ונשיא הפדרציות היהודיות ברומניה הדגיש כי חובה להנציח את זכר "סטרומה" בחינוך בני הנוער – למען הדורות הבאים. שגריר רומניה אדוארד יוסיפר אמר כי "הוא נרגש לראות כמה חברי כנסת מכבדים את האירוע וזהו סימן עד כמה חשוב זיכרון אחת הטרגדיות הגדולות של יהדות רומניה". לדבריו, "זוהי חובתנו לדאוג שטרגדיה כזאת לא תחזור על עצמה, והממשלה בבוקרשט דואגת שזיכרון השואה לא יישכח, וכי בכל בית ספר נלמדת ומוזכרת השואה, כאשר "סטרומה" היא חלק מתוכנית הלימודים". גם השר לשעבר מיכה חריש, יו"ר הארגון המאוחד של עולי רומניה הוסיף כי "ההטבעה הייתה סימן לבאות, שבעלות-הברית אדישות לגורל היהודים. המשימה לעתיד של כולנו היא שימור מורשת הקהילות היהודיות בגולה". ח"כ אילן גילאון, שעלה בעצמו מרומניה בגיל שבע, ציין כי "מי שרוצה לחנך משתמש בסמלים, וסטרומה כמו האנייה "מפקורה", הם סמל לאותו הדור".

בסיום הדיון קרא יו"ר הוועדה דנון למשרדי החינוך, ההסברה והתפוצות לעודד פעילות הסברה בקרב הקהילות היהודיות בעולם בנושא, ולחזק את הפעילות החינוכית במוסדות החינוך. דנון אף קרא לכל הרשויות המקומיות לפעול להנצחת סיפור טביעתה של "סטרומה".