​

יו"ר הועדה ח"כ יחימוביץ': "נהלים" נובעים מאג'נדה ותפיסת עולם - זה שורשם – ועם מעט רצון טוב אפשר לשנות;" עו"ד עידו קטרי מארגון גילה להעצמה טרנסית: "מדוע אדם בן 50 אשר מתנהל כגבר מגיל 14 צריך להמתין שנתיים לשינוי מינו בתעודת הזהות?"

במסגרת יום ציון זכויות הקהילה הגאה בכנסת, התכנסה היום (ג) הועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ שלי יחימוביץ' לדיון מעקב רביעי בנושא התנהלות רשויות המדינה בטיפול בקהילה הטרנסג'נדרית.

יו"ר הועדה, שלי יחימוביץ: "ברמה הערכית, ובעיקר ביום ציון זכויות הקהילה הגאה, אני רוצה לחזור ולהדגיש שאני מחויבת עמוקות לקהילה הגאה, מזדהה עם המאבק שלה, מבינה את הקשיים שהיא מתמודדת עימם, בעיקר של בני הנוער שלעתים קרובות אינם מוצאים יד מושטת לעזרה. אני שמחה על ההתקדמות ופריצת הדרך בעולם, אבל ברור שאנו בתחילת הדרך ועבודה רבה עוד לפנינו. אין ספק שהקהילה הטרנסג'נדרית סובלת מיחס מפלה במיוחד, ביחס לשיפור המסוים שחל ביחס לקהילה הגאה. טרנסג'נדריות וטרנסג'נדרים סובלות וסובלים מאפליה בכל אספקט של חייהם, חשופים לאלימות מילולית ופיזית, ולעוינות במוסדות ציבוריים או במקומות העבודה ובלימודים. אנחנו כאן כדי לשנות את המציאות הזו, ולא נרפה עד שתשתנה."

בסיום הישיבה אמרה יחימוביץ': "הועדה תפנה לשר הפנים בכדי לברר מדוע תעודה מרופא המשפחה או אפילו מנוטריון איננה יכולה להספיק כ'תעודה ציבורית' שתאפשר שינוי מין בתעודת הזהות. עוד אני מבקשת להחיש ולסיים את פרסום הנוהל הרשמי של הועדה להתאמה מגדרית, דבר שאנו ממתינים לו כבר 3 שנים. "נהלים" נובעים מאג'נדה ותפיסת עולם - זה שורשם – ועם מעט רצון טוב אפשר לשנות."

נירה בילינסון, דוברת מועדון הלביאות של ברית האימהות: אני אמא לבת טרנסית. אני ובן הזוג שלי מקבלים אותה באהבה ובלב שלם, כבר מגיל צעיר היא הצהירה על עצמה כבת, בשונה מהנראות הפיזית שלה. עם השנים הצהרותיה הלכו והתחדדו. אנחנו כמשפחה נאלצנו להתמודד לבד עם המצב המורכב הזה: עם הזמן הזהות המגדרית שלה הלכה והתחדדה ואיתה עלה סף החרדה והדיסטוריה המגדרית. בזמנו, לא היו אנשי מקצוע או קהילה שתלווה אותנו בתהליך, עשינו הכל לבד, מגששים באפלה. עם הזמן הבעיות הולכות ונערמות – בגיל ההתבגרות הבת שלי חווה דחיה של הגוף הפיזי שלה, ונאלצת להמתין עד גיל 18 כדי שתוכל לשנות את מינה לפי הנוהל הקיים. עוד מעט היא תקבל תעודת זהות שלא משקפת את המגדר שלה, כשתצא לצבא ולעולם העבודה היא תהיה חשופה לאפליה ולבורות. חשוב מאוד שאנחנו כמשפחה נוכל לסמוך על המוסדות הסובבים אותנו לתמיכה. בית ספר שמאפשר סביבה תומכת ליציאה בהצהרה של הבת שלי על זהותה המגדרית זה מוסד שלאחר מכן יתמוך בנערים ונערות נוספים. הנוער בבית הספר שלה מקבל אותה, זה אנחנו, המבוגרים והמוסדות, שצריכים להדביק את הפער ומהר, כי בניתיים הילדים האלה בסכנה; יש נערים שלא מקבלים תמיכה מהמשפחה, הם מנותקים לכל תמיכה ואחוז האובדנות שלהם גבוה.

ליאון ולטר, נער טרנסג'נדר: אהיה בן 18 עוד חודשיים. נשרתי מהלימודים בשנה שעברה והשנה חזרתי. אני מתמודד עם הסביבה כל יום. יש לי יותר קשיים מלנער רגיל - אני בתהליך לשינוי מין. יש אנשים שחושבים שיש רק זכר ונקבה ההתמודדות שלי היא מולם. במקומות עבודה אני אומר שאני גבר אבל רשום שאני נקבה - זה יכול לעורר השפלה ואלימות. שינוי סעיף מין זה ארוך ומורכב. חודרים לי לפרטיות ואני צריך להוכיח את המגדר שלי. הצגת ת.ז גורמת לי לחרדה ודיכאון. חוויתי אלימות מילולית מהמשפחה המורחבת שלי, כשאמרו לי "רק כשתראה גבר נפנה אליך כך, אתה לא גבר אמיתי." אני לא גר בבית יותר. חזרתי לבית הספר, מקבלים אותי בסדר אבל יש תלמידים שהיו להם מה להגיד. המחנכת מגבה אותי, יש לי את אמא שלי - אני היא תומכת בי מאוד. קשה מאוד לעבור את התהליך לבד.

עידו קטרי, יועץ משפטי בפרויקט גילה להעצמה טרנסית: בתעודת הזהות שלי אני רשום כנקבה, למרות שלא ניתן לזהותי ככזו. אני שוקל אם לעבור את התהליך לשינוי המין בתעודת הזהות, מכיוון שהנוהל הנוכחי לשינוי פוגע מאוד באוטונומיה שלי. הנחיית היועמ"ש האחרונה פתרה את הבעיה למי שעבר הליך רפואי לשינוי מין אך לא נותנת מענה למי שלא עבר הליכים רפואיים או לקטינים. גם הנוהל עצמו לוקח זמן רב - שנתיים בהם אדם צריך להוכיח לועדה את זהותו המגדרית. יש אצלנו מקרה של אדם בן 50 שמגיל 14 מתנהלת בעולם כגבר, עכשיו הוא צריך להוכיח לועדה, במשך שנתיים תמימות, את זהותו המגדרית בה הוא מחזיק מגיל 14?!

התרחיש האידאלי מבחינתנו הוא שלטרנסים תהיה זכות לאוטונומיה על ההגדרה שלהם, ושלמדינה לא תהיה דריסת גרל בנושא. יש מודלים באירופה שאפשר ליישם בארץ, אבל מבחינה פרקטית, מה שניתן לעשות היום הוא להכיר בתעודת נוטריון כתעודה ציבורית לעניין הרישום במשרד הפנים. מדובר בדיני נפשות, לפי מחקרים - נגישות לאמצעי זיהוי הולמים מורידים באופן משמעותי את רמת האבדנות בקהילה.

נינה הלוי, נציגת הציבור בועדה להתאמה מגדרית: התפתחויות רבות חלו מאז במעמדנו ובתפיסת הטיפול בנו: זהות מגדרית שונה מן המקובל אינה נחשבת עוד להפרעה נפשית, אלא לחלק ממגוון המופעים הטבעי באנושות. ברור כיום כי זהות מגדר אינה ניתנת לאבחון מבחוץ, והיא תכונה מולדת. על רקע זה, התפקיד שנותר לוועדה כיום הוא רק לוודא כשירות ומוכנות של המועמדים לתת הסכמה מדעת לתהליך הרפואי. אדם מן היישוב הזקוק לפעולה רפואית כלשהי יושב במשרדו של הרופא, שומע הסבר על התהליך ונותן הסכמתו. במקרה של ספק בדבר כשירותו של המטופל, הרופא יכול להפנותו לפסיכיאטר.  לעומת זאת, כדי לוודא את כשירותנו לתת הסכמה מדעת, אנו נדרשות לעבור תהליך ארוך ומייגע, הכולל לא פחות מ-12 ביקורים בתל השומר במהלך שנה, כל ביקור דורש התרוצצות אחרי התחייבות מקופת החולים, בזבוז זמן וכסף ואובדן ימי עבודה. נוהל הוועדה הוא שריד היסטורי, שריד שאינו נתמך בהנחיות המקובלות כיום בעולם לטיפול באנשים שונים מגדרית. אני מציעה לשנות לאלתר את תפקידה של הוועדה ואת נוהל עבודתה: להחיל את ההסכמה מדעת על פי חוק זכויות החולה, גם על מטופלים טרנסג'נדרים ולהוציא אותנו מן הסטטוס של אוכלוסייה חריגה הנבחנת בזכוכית מגדלת, סטטוס שאין לו כל אחיזה בהנחיות התקפות בעולם לטיפול בנו. דבר נוסף, אחרון: אין כיום מענה בארץ לניתוחי התאמה מנקבה לזכר – יש להקצות מיידית את המשאבים להכשרת הצוות הרפואי והסיעודי לניתוחים אלה. אי אפשר לבסס מערך כזה על רופאים אורחים מחו"ל הבאים לנתח ואז נעלמים – טרנסים רבים זקוקים לניתוחים אלה, ואין כל הצדקה לכך שכל אחד מהם ייאבק לבד על השגת מימון לניתוח בחו"ל.

אלה אמיר, ארגון מעברים, הקריאה את עדותה של א' - אישה בת 28 שמגיל 19 מצויה בהליך של שינוי מגדרי, מנותקת ממשפחתה. בעקבות הקשיים הרבים בחייה עברה טיפולים פסיכיאטרים. בשל הליווי הצמוד של מטפלים ופסיכיאטרים לאורך חייה, עמד לה הדבר לרועץ בפני הועדה לשינוי מין, פקפקו ביכולת שלה לעבור את התהליך והיא עמדה למבחנים חוזרים ונשנים  ומקבלת יחס של "שומרי סף" במקום תמיכה מהועדה.

ד"ר אלון לירן, פלסטיקאי וחבר הועדה לשינוי מין, בית חולים תל השומר: בשנה האחרונה ערכנו 42 ניתוחים והליכים לשינוי מין. אני המנתח היחיד בארץ שעורך ניתוחים לשינוי מין. כדי להתמקצע בתחום עברתי הכשרה שנמשכה שנה, על חשבוני הפרטי, אני כל הזמן אומר שחשוב להכשיר מנתחים נוספים בתחום הזה. כחבר בועדה לשינוי מין עלי להגיד - אנחנו בועדה מתנהלים לפי הנוהל הזה אך במקביל נלחמים בו. אין לי כרופא שום ייתרון מקצועי להכריז על אדם אם הוא גבר או אישה, אין כאן שאלה רפואית כלל. עמדתי היא שדי בהצהרת המטופל ותו לא.

אודליה אדרי, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין: אנחנו פועלים לפי החוק, החוק לא מאפשר לפקיד הרישום להחליט על דעת עצמו על שינוי רישום בתעודת הזהות. החוק דורש תעודה ציבורית המעידה על מינו של האדם. רק בשינוי מען מאפשר החוק להסתפק בהצהרה. נוטריון לא יכול להעיד על מינו של אדם, אלא רק מי שזה תחום המומחיות שלו יכול להעיד על הדבר. הגוף שהוסמך לצורך העניין הואמשרד הבריאות. הרצון הטוב של כולם הוביל לתוצאה הנוכחית, הפרשנות הקיימת כיום היא הפרשנות היחידה האפשרית של החוק.

דפנה גוטליב, ממשרד המשפטים אמרה כי בעקבות השיח שהיה והדיונים בנושא היום אדם שעבר ניתוח באופן פרטי יכול להעביר אישור על הניתוח לוועדה במשרד הבריאות, כדי שתהפוך את האישור למסמך ציבורי. בהקשר זה דובר על אישור רופא משפחה. זה הפתרון הכי טוב שהיה ניתן לעשות ולפי מה שנמסר לנו הוועדה אישרה בצורה מהירה מקרים מסוג זה. המסלול השני הוא שינוי ללא ניתוח לאחר אישור של הוועדה ללא ניתוח. הטענות שעלו בשיח היו שזה לוקח הרבה זמן. ונשאלה השאלה האם אפשר לקצר את הזמנים וזה נמצא בידיו של משרד הבריאות.

ד"ר רויטל עמיעז, יו"ר הוועדה לשינוי מין, אמרה כי הגישה של הוועדה השתנה והיום היא מכוונת למתן תמיכה. תפקידנו הוא לא לאבחן אלא לתמוך ולסייע לעבור את הניתוח. לצערנו אין לנו מסגרת מספיקה לתמיכה. בהתייחס לרישום ללא ניתוח. אמר כי יש נוהל שהוצע על ידי הלשכה ומחייב שנתיים מיום הפנייה לוועדה. הנוהל החדש בשל ויועבר להערות הקהילה ולאישור הלשכה משפטית בזמן הקרוב. ח"כ יחימוביץ שאלה האם הקביעה שיש צורך בהמתנה של שנתיים נובעת מהמחשבה שמדובר על גחמה שאולי תעבור. האם זה מעיד על תפיסה שאתם לא מכבדים את התהליך שהאדם עבר עד שהגיע אליכם. לתת לו לחכות זו תפיסה שעבר עליה הקלח. אי אפשר לחפות על תפיסת עולם בנהלים. ד"ר עמיעז הגיבה ואמרה כי משרד הבריאות עבר שינוי הפך את הוועדה לזמינה. נעשה מהפך. אי אפשר לאמר שאנחנו שרויים בתפיסה ארכאית.

ח"כ יעל גרמן: "זו השנה השלישית בה הכנסת פותחת את שעריה בגאווה. בעניין רישום המגדר בתעודת הזהות אמרה כי הייתה התקדמות ואפילו זכינו לשמוע הבטחה ממשרד הפנים שכל אחד יירשם בהתאם להרגשה. אולם לא עברו 24 שעות וקראנו בעיתונים שהמשרד מתנער מההכרזה. לא יכול להיות שאדם מרגיש את עצמו גבר או מרגישה אשה לא יוכל לרשום את הזהות המגדרית אותה הוא מרגיש. אף פקיד לא ייקבע מהי באמת הזהות המגדרית. צריך גם להתייחס ליחס לטרנסים בכל תחומי המשרדים, משטרה בריאות ורווחה. אנחנו שומעים שוב מקרים נוגעים ללב של טרנסיג'נדריות שעשו מהפך וקורעים מהם את ילדיהם ושירותי הרווחה לא נותנים להם להיפגש עם ילדיהם."

ח"כ מיכל רוזין:  אני גאה שהיום השלישי לזכויות הלהטבי"ם כבר הפך לשגרה. הצבא עושה מהלכים מדהימים בקבלת האחר עושים מאמץ מאוד גדול. אבל גם הצבא לא יכול לשנות את הרישום במשרד הפנים. בתעודת השחרור בסופו של דבר הרישום נקבע במשרד הפנים. עוד אמרה כי יש עלייה בדיווחים שמראה מודעות ורואים שיש למי לפנות. רואים שמערכת הבריאות לא מכילה, אין הדרכה לרופאים. אין יחס מתאים בחדרי המיון."