​

ח"כ איילת נחמיאס ורבין: ״המחקר של המרכז להעצמת האזרח שחשף כי ישנן 30 החלטות ממשלה מדגמיות ששווין המצרפי 1.6 מיליארד ש"ח אשר לא בוצעו – משמעותו כי ישנם ציבורים גדולים בישראל שלא קיבלו את מה שמגיע להם וכי הצרכים החברתיים שלהם לא מולאו. הדבר פוגע בציבורים רחבים שחלק גדול מהם מוחלש כמו עולים חדשים, קשישים, דיירי דיור ציבורי, אבל גם ציבור כללי אשר אינו נהנה מתקציבים אלה באזורי עדיפות לאומית, שכונות וכו׳.

המחקר כאמור בדק רק כ-30 החלטות אבל, במציאות שבה אנו יודעים שלאורך השנים הממשלה מקבלת אלפי החלטות (כ 80- בשנה), אנו יכולים להיות סמוכים שתקציבים רבים אינם מגיעים כדי ניצול. יש פגמים קשים לאורך כל תהליך הוצאתה לפועל של החלטה - מקבלת ההחלטה, דרך העברת החוק שתואם את ההחלטה ועד אי התקנות התקנות הנדרשות על מנת שהחוק ייושם.

כמו כן ברור כי לא אחת העיכוב בהוצאה  לפועל של ההחלטה, גורם לכך שהחלטה הופכת לא רלוונטית באופן שבו נתקבלה. חייבים לייצר תהליך דמוי פרס-קנס למשרדי ממשלה אשר משתהים עם הוצאה לפועל של החלטות ומנצלים באופן חלקי בלבד את התקציב אשר זמן קצר קודם נלחמו עליו.״

ח"כ מסעוד גנאים: " חלק גדול מהחלטות הממשלה שאינן מיושמות נוגעות ספציפית לחברה הערבית, דבר שהיא לאבדן תקציבים בהיקף של מיליונים. אחת הסיבות לאי מימוש ההחלטות היא החסמים הרבים, ביניהם המחסור בשטחים ציבוריים לבניית מעונות יום בישובים הערביים. סיבה אחרת היא מנגנון המאצ'ינג הלא הוגן, והבירוקרטיה הרבה."

עינת פישר לאלו, מנכ"לית המרכז להעצמת האזרח: אנו מקיימים את דו"ח המוניטור שלנו זו השנה הרביעית, אך זו הפעם הראשונה שבה סכמנו את החלטות הממשלה התקציביות שלא בוצעו, וניסינו להציג לציבור תמונה ומוחשית אשר תבהיר מהן המשמעויות של אי ביצוע החלטות הממשלה. כך למשל, אי ביצוען של חלק מההחלטות שבחנו בדו"ח האחרון משמעותה אי הקמתו של בי"ח בבאר שבע; אי הקמתם של 231 מעונות יום לפעוטות מתוך 400; עיכובים ניכרים במעבר צה"ל לנגב; אי הקמתן של כיתות גן ובתי ספר להשלמת פערים במגזר הבדואי; ואי פרסום הנחיה של שר הפנים לרשויות המקומיות לאסור על שילוט המפלה או מדיר נשים.

סיבות אי היישום הן מגוונות, מהיעדר תקצוב, עבור במחסור בכוח אדם, ליקויים במכרזים, ומלחמות בין משרדיות, וכלה בסדרי עדיפויות פנים משרדיים."

רועי דרור, מנהל תחום בכיר ממשל במשרד ראש הממשלה: עד לשנת 2015 והקמתה של הממשלה האחרונה, הממשלה לא ביצעה כל מעקב אחר ביצוע החלטותיה. המצב הזה השתנה הודות לחתימת ההסכמים הקואליציוניים האחרונים, אשר הביאו לשינוי בתקנון עבודת הממשלה. מאז שנת 2015 אנו מצבעים מעקב צמוד אחר ההחלטות, מצב ביצוען, והמשרד האחראי. בשנת 2016 מצאנו ש-70% מהסעיפים בהחלטות הממשלה בוצעו, ואילו סעיפים תקציביים אף יושמו בשיעור גבוה יותר – 75%. בעוד חודש נפרסם את דו"ח הביצוע לשנת 2017. אנו במגמת שיפור מתמדת ועובדים מאד קשה כדי לשפר את אחוזי הביצוע.

בד בבד, הממשלה קיבלה החלטה להביא להתקנתן של כ-200 תקנות שטרם הותקנו, תוך 3 שנים. המשרדים מתקדמים, ובשבוע הבא נגיש לועדה דו"ח על מצב ההתקדמות."

חגי פורגס, מנהל תחום מטה באגף למעונות יום, התייחס לאי הקמם של 169 מעונות בהתאם להחלטת הממשלה: "בשנים 2011-2013 נתקלנו בבעיה תקציבית חמורה: הסתבר לנו שתקצבו הקמת מעונות בסכום נמוך מדי, מה שלא אפשר לנו לצאת לדרך ולהקים מעונות אפקטיביים. חלק מתת הביצוע גם היה קשור לצורך של הרשויות להשלים בעצמן את המימון (מצ'ינג), כמו גם סחבת ואיטיות מצד הרשויות המקומיות שהן האחראיות על הבנייה בפועל של המעונות. בשנה וחצי האחרונות השר כץ קיבל את תחום העבודה לידיו והוא שם דגש מאוד חזק על עבודה אינטנסיבית מול הרשויות. אפשר לומר שחלה פריצת דרך החל משנת 2014, ואנחנו כבר יכולים לבשר על כך שנבנו 200 מעונות. באשר לחוק הפיקוח על מעונות, הפצנו תזכיר לפני שבועיים ואנחנו מחכים להערות."

שירה ארנון, עוזרת בכירה לראש מנהל רפואה, התייחסה לעיכובים בבניית בית החולים החדש בב"ש: "הקמת בי"ח היא אירוע לאומי. הסכמנו על משבצת קרקע בדרום באר שבע, בהיקף של 1700 מ"ר, אבל כעת צריך לשנות לה את התב"ע. אנחנו מקיימים מפגשים סדורים עם רמ"י והקמנו ועדת היגוי כדי לקדם את הנושא. יש לנו תכנית סדורה לבית החולים:  כמה מחלקות, כמה מיטות אנחנו רוצים, וכן הלאה. אנו רוצים שביה"ח יבנה לפי הגישה המתקדמת הנהוגה כיום, שיהיה מודולרי, כך שנוכל להוסיף בעתיד מחלקות שיקומיות, גריאטריות וכן הלאה. הקמת בית חולים לוקחת כ-7-10 שנים, וזה תהליך מורכב. לשאלת היו"ר יחימוביץ' האם תוכל לספק תאריך ליציאה למכרז לא סיפקה ארנון תשובה.

רם נהרי, מנהל הפיתוח במשרד החינוך, התייחס לעיכובים בבנייתן של כיתות גן ובי"ס במגזר הבדואי בהתאם לתכנית החומש שהתקבלה בממשלה עוד בשנת 2011. לדבריו "הייתה החלטת ממשלה, ואולם, באותו סעיף ממש סוכם שהקמת הכיתות תיעשה בכפוף לתכנית חומש 'שתגיע לאישור הממשלה בעת הקרובה.' החלטה כאמור מעולם לא התקבלה, ואף על פי כן המשכנו להתקדם פי יכולתנו. ב-2017 התקבלה החלטה 2397 העוסקת בתכנית חומש חדשה (2017-2021) המדברת על 230 מיליון שח לשנה, שהם כ-1.2 מיליארד, שזה 260 כיתות לשנה ב-2017, ו-171 כיתות ב-2018.

שי קדם, מומחה תכנון מערכתי במשרד התחבורה, התייחס לעיכוב בהקמתם של פתרונות תחבורה אזרחיים למעבר צה"ל לנגב, ואמר כי משרד התחבורה ביצע את כל החלטות הממשלה הקשורות לנושא. הוא ציין כי ישנן מחלוקות מסוימות עם הצבא לגבי מתווי המסילות – האם יגיעו עד לשערי הבסיסים או לא – אך משרד התחבורה נתן מענה לכל סייג שהובע על ידי מערכת הביטחון – מענים שבצידם עלויות. ההחלטה כרגע נתונה בידי הממשלה. איציק כהן, הממונה מטעם מערכת הביטחון על המעבר דרומה, אמר כי ישיבה בנושא תתקיים ביום שני הבא בועדת חוץ וביטחון של הכנסת. לגבי הפרויקט בכללותו אמר כי ישנה התקדמות רציפה, אם כי אי יישום החלטות ממשלה משפיע על פרוייקט המעבר. בהתייחס לאי יישום החלטת הממשלה על הענקת הטבות בארנונה לחיילי מילואים, אמר נציג משרד הפנים, דוד בן שושן, כי "התקנה הוכנה והועברה להתייחסות הציבור עד ה-22 לחודש, בתקווה שנוכל לקדמה במהירות לאחר מכן."

ח"כ מיקי לוי: בין השנים 2000 ל-2007 קיבלה הממשלה שורת החלטות בנוגע להשבת מי קולחים, נושא בעל השלכות אורך ורוחב עצומות. ו"ח מבקר המדינה הצביע על כך שלא זו בלבד שהן לא בוצעו, אלא שמה שכן בוצע הוביל לבזבוז כספים ולכפילויות מיותרות. מילא אבדן הכסף – אבל הדבר החמור יותר הוא ש-75% ממי הקולחים אינם ממוחזרים, ובמקומם משתמשים במים רגילים. כל זאת, בזמן שאנחנו בשנת בצורת חמישית ברציפות. יו"ר הועדה יחימוביץ' אמרה כי הנושא חשוב מאין כמותו וראוי לדיון נפרד.

ח"כ סעיד אלחרומי: חלק גדול מההחלטות שלא יושמו נוגעות למגזר הבדואי. זו אוכלוסייה שאין לה כוח, ובסוף המציאות הזו באה על חשבונה. צריך להקים מנגנון שיעקוב אחר הודעות הממשלה, לאן התקציבים הולכים, כדי שנדע איפה התקלה ואיפה לתקן. מדובר בעיקר בנושאים חברתיים, ולכן חשוב עוד יותר שנקים את המנגנון הזה."

בסיום הדיון אמרה יו"ר הועדה ח"כ שלי יחימוביץ': "אי יישום החלטות ממשלה היא תופעה חוזרת ונשנית המתגלה שוב ושוב בדוחות מבקר המדינה, מביאה לבזבוז כספי ציבור, ואף עולה כדי פגיעה במנהל התקין. מהדיון היום יוצא שכל החלטת ממשלה שמתקבלת, גם אם היא מתוקצבת בסעיף תקציבי, סיכויי התממשותה הם כ-70%. אני מצפה לקבל בתוך כשבוע עדכון ממשרד רוה"מ על קצב התקנתן של תקנות שטרם הותקנו. אנחנו נמשיך לעקוב אחר חלק מהנושאים שהועלו כאן היום בועדה הזו, וחלקם מטבע הדברים יידונו בועדות אחרות; אולם אני מודיעה כאן ועכשיו כ אי יישום ההחלטה על קביעתו של קוד אתי לחברי הממשלה יידון בועדה לביקורת המדינה."