הוועדה לביקורת המדינה, דנה היום (רביעי) בתקציב הדו-שנתי שהעומד להיות מוגש בקרוב, בנוכחות בכירי האוצר ושני שרי אוצר לשעבר. יו"ר הוועדה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) הזהירה כי "החיסרון האמתי הוא חוסר היכולת לחזות קדימה, ובוודאי לא לשנתיים, כאשר בישראל הפוליטיקה כה תזזיתית. הסיבה העיקרית לאימוץ התקציב הדו-שנתי היא הישרדות פוליטית כי ראש הממשלה וצוותו חוששים מבחירות. אם התקציב יהיה אופטימי מדי - הוא יפגע ביציבות הכלכלית ויגדיל את הגירעון, ואם יהיה פסימי מדי – הוא לא ישקף את צרכי המדינה האמתיים. הסכמה סביב השולחן נגד צעד שכזה, הקיים רק בבחריין – מוכיחה את הנזק העצום שלו למשק הישראלי".

לדברי שר האוצר הקודם, יאיר לפיד, "כשר נאלצתי לתקן את כל העוולות של התקציב הדו-שנתי. היינו צריכים לנקוט צעדים קשים לתיקון, וצעד כזה מעקר את כוחה של הכנסת. הכנסת היא הריבון ולא הממשלה. דיוני התקציב הם הזדמנות לפקח על עבודת הממשלה ולכן תקציב דו שנתי פוגע חוקתית ביכולת לפקח. זו הכנה לאסון - שכבר הוכח שהוא אסון. המצב הכלכלי בישראל לא-טוב ואפילו הצמיחה הנמוכה שיש לנו עכשיו היא פיקטיבית. בנוסף לכל, טוענים שזה מייצר יציבות פוליטית - ממשלת פרס נפלה בגלל הרצח, ממשלת ברק בגלל קואליציה בעייתית, ממשלת שרון בגלל שחרור רוצחים, חקירות ועוד - אף אחת לא נפלה בגלל התקציב וזו שהיה בה תקציב דו-שנתי גם היא. לכן, הם פשוט מתעצלים להכין תקציב מדי שנה כמו שהחוק מחייב".

מאיר שטרית, שכיהן כשר אוצר בשנת 99' במשך כארבע חודשים, שאל "איך אפשר בבית המשוגעים של המדינה לעשות צפי לשנתיים? זה דבר רע כי הוא מבטל את הבקרה של הכנסת על הממשלה שגם כך היא חלשה מאוד. היכולת לעשות בקרה אמתית גם כך היא שולית ובצעד שכזה הבקרה פוחתת לאפס".

יעל מבורך, סגנית הממונה על התקציבים באוצר השיבה כי הנוהל קובע הליך היוועצות מסודר במקרה של סטיות מהתחזית, והוא מתבצע החל מתקציב הדו-שנתי של 2014-2013. חוק הנומרטור מחייב להכניס פעמיים בשנה עדכון. לדבריה, "העלינו קשיים של אי-ודאות כלכלית וכן בנוגע לשינויים בסדר העדיפויות, ובתקציב שמתגבש עכשיו אנחנו נמצאים בסיום גיבוש המנגנון מול המשרדים כדי להתמודד עם אי-הוודאות". אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, הוסיף כי הוא תומך נלהב בתקציב דו-שנתי, "הייתי ראש הפורום המייעץ לשר האוצר ואחד היתרונות של תקציב שכזה, הוא שלשר האוצר יש זמן לבצע רפורמות. בשנת 2011 - בגלל שלא היה צריך להכין את התקציב מחדש, התבצעו רפורמות רבות. מוסדות הכלכלה הבינלאומיים בודקים אותנו ומוצאים שההתנהלות הכלכלית שלנו נכונה".

אסי מסינג, היועץ המשפטי של משרד האוצר, הוסיף כי אין מניעה משפטית לתקציב שכזה. הנושא של הוראת-שעה נבחן כרגע, עם  הכנסת מנגנון התכנסות חדש שלא היה בהוראות-השעה הקודמות. המנגנון החדשה נותן מענה לחלק מהבעיות בתקציב דו-שנתי.

ח"כ משה גפני (יהדות התורה) הוסיף כי "אני מתנגד לצעד שכזה, אך אצביע בעדו כי אני חתום על הסכם קואליציוני. ממשלה לא נופלת על תקציב אלא על מסמר קטן. בתקציב דו-שנתי אינך יכול לחזות גירעון או צמיחה. היום אנחנו על סף התמוטטות כלכלית של מפעלים, וחייבת שתהיה יציבות מול מפעלים, תעשייה ויצור. צעד שכזה מזיק ומעניק כוח לאגף התקציבים". ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני) הזהיר כי "הנזק שיגרם למדינת ישראל כתוצאה מניסיונות-שווא לתיקונים הנקודתיים לתקציב הדו-שנתי - יפגע במדינת ישראל יותר מכל דבר אחר".

צבי ורטיקובסקי, נציג מבקר המדינה, הוסיף כי "בכל מקרה התקציב צריך להתבסס על ראייה ארוכת-טווח וככל שהוא מתנהל בטווחים קצרים יש צורך לנהל אותו דינמית - לעדכן אותו ולשקף את השינויים כדי להבטיח קיימות פיסקלית למדינה".

​