מבצע "צוק איתן" שהיום מלאה שנה לפתיחתו, ממשיך להעסיק את הציבור, הכנסת ובעיקר את חיילי המילואים הממורמרים. טענות על מחסור בציוד, חוסר-סדר בהובלת חיילים לחזית, מחסור באימונים, חוסר-הערכות במחסני החירום לאימונים ובמיוחד למצב חירום, נשמעו היום (שלישי) בוועדה לביקורת המדינה בכנסת, במסגרת ציון המבצע בכנסת. יו"ר הוועדה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) קראה לקבוע בתקציב הביטחון סעיף ייעודי לאימוני המילואים, כדי לשמור על כשירותם למחמה. "רק 80% מחיילי המילואים הקרביים מתאמנים, המפקדים אינם מכירים חלק מחייליהם, והיחידות אינן עומדות ברצף האימונים ובאיכותם. חוק המילואים על כל סעיפיו חייב להיות מיושם, והממשלה חייבת כנדרש להקים גם ועדת שרים לעניין", אמרה. אלהרר אף תיזום בקרוב ישיבה משותפת עם ועדת החוץ והביטחון בעניין.
תא"ל (מיל.) יוסי ביינהורן, ראש חטיבת הביטחון במבקר המדינה הזהיר כי "מערך המילואים חייב להיות כשיר לעימות, וכך גם נהלי הקריאה, ההתייצבות ותשלומים למילואים. מצב המילואים לא טוב, משך האימונים ואיכותם אינם מעניקים כשירות מספקת ועלול בהחלט להיפגע ביצוע המשימות. המוכנות למלחמה הולכת ופוחתת גם בתחום מחסני-החירום, לא מתקיימת בקרה ופיקוח בצה"ל בתחום הכשירות ושר הביטחון כלל לא דיווח לוועדת החוץ והביטחון – כפי שהוא נדרש לעשות. במצב כשירותו של מערך המילואים הייתה בשנת 2013 פגיעה קשה יותר בכל הרמות, ולפי ההתייחסות האחרונה בסוף הביקורת, בחודש יוני 2014, האימונים אף נעצרו לתקופת מה. משך האימונים והתוכן שלהם - לא מאפשר לתרגל את הכשירות הרלוונטית".
ח"כ חיים ילין (יש עתיד), שיזם את ציון היום בכנסת, קרא לבדוק מדוע לא פונתה האוכלוסייה האזרחית עם פרוץ המבצע, מדוע לא חוסלו המנהרות, ומה הייתה מדיניות הממשלה וההוראות שניתנו בעניין לצה"ל. ח"כ עומר בר לב (המחנה הציוני) הזהיר מצדו כי "חוסר האימון-המספק וחסר-ההיכרות עם המפקדים – משפיע גם על רוח הלחימה של החיילים".
תא"ל עינב שלו, ראש חטיבת היבשה במפקדת זרוע היבשה השיב כי "מאז הקמת צה"ל לא התאמנו במודלים – כפי שמתאמנים כיום. כל אוגדות המילואים התאמנו בשנת 2015 בתרגילים מורחבים בני-שבועיים, וכך גם בשנת 2016. מתאמנים גם תומכי הלחימה והלוגיסטיקה, וביחידות הטנקים והארטילריה מתאמנים אנשי הסדיר והמילואים גם יחד. הורדנו את מצבת כוח האדם ל 120% ביחידות, ובחלק מהן גילאי החיילים יהיה ב-30 המוקדמות, כך נשחרר כ 30,000 אנשי מילואים. מערכת ממוחשבת עוקבת בתבחינים ברורים, אחר הכשירות והאימונים של כל יחידה. ציוד הרפואה לקראת מלחמה הושלם, אך יש להמשיך ולהקפיד על רמה זו, כדי שלא תכורסם. תלונות על מחסור בנעליים נובעות בין היתר מאובדן ע"י חיילי המילואים עצמם, למרות מחויבותם לשמור עליהם בימי האזרחות". לדבריו, קצב האימונים ההולך וגובר, מגביר את שחיקת הציוד וכן יוצר עומס הולך וגדל על אנשי האפסנאות, כשצה"ל מסתכן בעזיבת אנשי הקבע.
אבי סייג, יו"ר העמותה למען משרתי המילואים, אמר כי "לאחר מלחמת לבנון השנייה שהייתה קטסטרופה אחת גדולה, קידמנו את חוק המילואים, אך גם לאחריו צה"ל לא הכין והחליט מהו היקף כוח המילואים הנדרש. מחד משחררים חיילי מילואים בני 25 - ומאידך בשבוע שעבר אושר בוועדת חוץ וביטחון צו המאפשר קריאה למילואים של בני 45".
דוד בקר, חייל מילואים, סיפר כי כשגויס למבצע "צוק איתן" הנשק שניתן לא היה תקין, לא היו די מדים, סרבלים או נעליים והם לא עברו כל אימון בטרם הקרב. מיכאל בן ישי, חייל שריון במילואים, הלין על מחסור בציוד, חוסר באמצעי תחבורה בהובלת חיילים לחזית, חיילים שגויסו ושוחררו מידית לביתם ועוד. דניאל אמילי-יניב, קצינת שלישות במילואים, סיפרה כי במבצע גויס הגדוד שאליו היא שייכת לאחר שלא נקראו לאימונים במשך ארבע וחצי שנים, אך החיילים לא אומנו עם הגיוס, ונאלצו לדאוג לבד לעצמם למטווח. סא"ל אופיר קביליו, ראש ענף תכנון מילואים, השיב כי יחידות ביטחון-שוטף אמורות להיכנס לגזרות לחימה ללא אימון.
